השפעת נטיות רגשיות ותבונה על הצלחה בחיינו - מחול התבונה והרגש 

השפעת נטיות רגשיות ותבונה על הצלחה בחיינו - מחול התבונה והרגש

רומי וייס
דוא"ל rumyweiss@yahoo.com


אנו מונעים ומקבלים החלטות בכל שלב בחיינו באמצעות אבני יסוד שמקורם בתחום החשיבה והרגש. אילו מקנים לנו את החופש לחשוב, לפקפק, לפתור בעיות ולקבל החלטות.
החשיבה מתחילה כשיש מטרה אליה אנו חותרים. באמצעותה מתאפשרת יכולת היצירה של משהו מוגדר, ברור וייחודי אותו ניתן (וראוי) לתקשר עם ישויות הדומות לנו. כך מתפתחת חשיבה עצמאית המאפשרת מימוש עצמי ויכולת לפתח, ליצור, לנתח, לבחון ולהעריך ולתקשר עם אחרים. ראייה זו של האדם החושב, והיצרני השואף למימוש עצמי, פותחה על ידי חוקרים מהגישה ההומניסטית (רוג'רס, מאסלו ואחרים) והפסיכולוגיה החיובית (זליגמן, בן-טל ואחרים).
מיומנויות קוגניטיביות ונטיות רגשיות הן מולדות ונרכשות גם יחד. הדיון בהיבט הקוגניטיבי נדון בהרחבה בתיאוריות הלמידה השונות. הדיון בנטיות לחשיבה - ההיבט האמוציונלי - מעסיק לאחרונה חוקרים רבים. הרגשות משפיעים על התפקוד ועל תהליכי החשיבה והעיבוד. יש בכוחם להניע, לדכא ולזרז תהליכי חשיבה.

המיקוד בתחום הלמידה והמעשה - התחום הקוגניטיבי בלבד להבנת הפעולות שלנו בחיי העבודה, הלימודים, המשפחה והפנאי - משקף רק חלק מן התמונה הכוללת. כדי להבין את מכלול התפקוד שלנו כבני אדם, עלינו לבחון גם את המרכיב האמוציונלי ולהתייחס להשפעותיו על חיינו ועל דרך החשיבה שלנו.

סקירת הספרות ומחקרים בתחום מעידים כי קיים קושי בהתחקות אחר מרכזיותן והשפעתם של רגשות על תהליכי החשיבה וקבלת החלטות. היקף המחקרים בנושא זה נמוך, ומחקרי השדה בו בודדים בלבד. המחקרים שנעשו מתמקדים בתחום מצומצם של רגשות ובעיקר - ברגשות שליליים. המחקר בתחום הרגשות החיוביים ו"היצרניים", אילו המניעים מן הכוח אל הפועל, מועט עוד יותר.

במחקר הנוכחי נעשה ניסיון להתמודד עם תהליכי פיתוח של חשיבה ביקורתית - קוגניטיבית (ידע, ביצועים) ואמוציונאלית (נטיות, עמדות, מוטיבציה לפעולה, שיתוף ולמידת עמיתים) על מנת להעמיק את ההבנה בנוגע לפוטנציאל יכולת ההתפתחות של חשיבה ביקורתית ויכולת ההעברה של מיומנויות נרכשות אילו מעולם האקדמיה לעולם העבודה, הפנאי והמשפחה של הפרט.

43 סטודנטים למנהל עסקים השתתפו במחקר. המשתתפים סטודנטים המשלבים לימודים ועבודה, וחלקם נושאי תפקידים ניהוליים במשק הישראלי. חלקם מועסק בארגוני שירות וחלקם האחר בארגוני היי-טק וארגונים ציבוריים.

במחקר הוצגו 3 השערות מרכזיות העוסקות במשתנים אסטרטגיית חשיבה קוגניטיבית, אסטרטגיית חשיבה אמוציונאלית ומנהיגות אומץ-לב. ההשערות עסקו בקשרים בין חשיבה קוגניטיבית, חשיבה אמוציונלית ומנהיגות אומץ-לב. (הגדרות למשתנים חשיבה קוגניטיבית, אסטרטגיית חשיבה אמוציונאלית ומנהיגות אומץ לב ניתן למצוא במחקר המלא בלבד).

כמו כן, נבחנה השפעתם של משתנים ארגוניים - סוג התפקיד, סוג הארגון, וותק בארגון וכן משתנים דמוגרפיים - מגדר וגיל על קשרים אלו.

מהממצאים עולה כי אסטרטגיית הוראה של שיתוף - למידת עמיתים בזוגות ובקבוצות לימוד, ושימוש באסטרטגיית "הסטודנט כמרצה" - מאפשרת פיתוח של חשיבה ביקורתית (קוגניטיבית ואמוציונלית) ובעיקר, תורמת להעברה של מיומנויות אילו מכיתת הלימוד אל שדה העבודה.

עוד עולה מן הממצאים כי באמצעות אסטרטגיות הוראה מגוונות ניתנת האפשרות לגייס גם תלמידים שבשיטת הלימוד הפרונטלית לא גילו מעורבות ועניין, להתפתח ולתרום את חלקם לטובת הפעילות הקבוצתית והכיתתית.

ההשערה כי לא יימצא הבדל בין נשים לגברים ברמת ההתפתחות של מיומנויות חשיבה אוששה.
הממצא המעניין היה כי נשים וגברים בתחילת התהליך נבדלו ברמת השימוש באסטרטגיית החשיבה האמוציונלית והקוגניטיבית שלהם. נשים השיגו ציונים נמוכים יותר באופן מובהק מגברים. בסוף התהליך, לא נמצא הבדל בין גברים לנשים. כלומר, הנשים גישרו על פער קודם והשיגו תוצאות הדומות לאילו של הגברים.

סוג התפקיד (מנהל/לא מנהל) לא נמצא כמשפיע על התפתחות של מיומנויות החשיבה.

ממצאי המחקר תומכים בגישה הטוענת כי ניתן לפתח אסטרטגיית חשיבה ביקורתית ומיומנויות חשיבה קוגניטיביות ואמוציונליות בכיתת הלימוד באמצעות גישה מכוונת (מוצהרת), תוך הפעלת אסטרטגיות מגוונות שמתאימות לצרכים הטרוגניים של לומדים.

העברת מיומנויות חשיבה מכיתת הלימוד לעולם העבודה, מהווה את פסגת השאיפות של האקדמיה, בעיקר בתקופה זו של הצורך ההולך וגובר של עובדים בעלי יכול לחשוב באופן ביקורתי ולהפעיל חשיבה עצמאית, יכולת לפתח, ליצור, לנתח, לבחון, להעריך ולתקשר עם אחרים.