האזעקה הופעלה, והמבוטח לא הגיע לעסק 

באחד הלילות פרצו אלמונים לבית העסק של שי אהובי. בפריצה נגנבו למעלה מאלף רכיבים של מערכות שמע ואביזרי רכב.

אהובי היה מבוטח בחברת הביטוח מנורה.

זו האחרונה שלפה התחייבות חתומה בידי אהובי, התחייבות בנוסח סטנדרטי, נוסח שעליו חתומים גם מבוטחים רבים אחרים של מנורה.

ההתחייבות מופיעה באותיות קטנות, בעמוד 8 של טופס דו"ח הסוקר, הנשלח לעסקים המבקשים להיות מבוטחים במנורה.

בהתחייבות מאשר אהובי, כי בכל מקרה בו תתקבל קריאה מחברת המוקד, הוא יגיע תוך זמן סביר לבית העסק כדי לפתוח אותו ולבצע בתוכו ביקורת פנימית יחד עם סייר חברת המוקד.

במקום למהר ולהגן על רכושך כאשר קיבלת קריאה מהמוקד, נזפה מנורה באהובי, העדפת להמשיך ולהתכרבל תחת השמיכה. בוש והכלם. לא חשבת עלי מתחת לשמיכה. ממני לא תראה כלום.

אהובי נאלץ לפנות לעזרת בית משפט השלום בתל אביב.

במשפט העיד אהובי בגילוי לב כי השיחה עם המוקד נעשתה בשעות הקטנות של הלילה "לא מתוך הכרה אלא מתוך שינה". הוא לא היה ער דיו למשמעותה. למחרת אפילו הלך לבית עסקו כרגיל, כאילו לא נפרץ העסק. על דבר הפריצה נודע לו מהמחסנאי. אהובי הוסיף כי בעבר, כשהוזעק באמצע הלילה, התייצב מייד בבית העסק.

השופט אליהו קידר מצא את עדותו של אהובי מהימנה. אין מדובר באדם האדיש לבית עסקו עד כדי התעלמות מפורצים המרוקנים את תכולת עסקו.

קיימים מצבים בחיים, מוסיף השופט, בהם אדם משוחח עם חברו בשעה כה מאוחרת ובנסיבות אישיות מסוימות, כך שאין הוא זוכר יום לאחר מכן מה שביקש ממנו חברו. "בתוך עמנו אנו וכולנו בני אנוש".

מעבר לכך, ההתחייבות לבוא לבית העסק רשומה באותיות מודפסות, הקטנות באופן ניכר משאר האותיות המודפסות על גבי הדו"ח. גם הסוקר שהחתים את אהובי על ההתחייבות לא יכול היה לזכור אם הדגיש בפניו את העובדה שאם לא יגיע לבית העסק תישלל ממנו הזכות לתגמולים.

לאור כל אלה, החליט השופט, מנורה אינה יכולה להסתמך על העובדה שמבוטחה לא הגיע לבית העסק כדי לשלול ממנו את תגמולי הביטוח.

יחד עם זאת, מוסיף השופט, אהובי לא הוכיח כי אם היה מגיע לבית העסק לא היה מסוגל למנוע את ריקון בית העסק. "יכול ויקרה מצב בו עצם הגעת המבוטח לאזור הפריצה תגרום לבריחת הפורצים ולנטישת השלמת העבירה".

"לכל מעשה ישנה תוצאה ועסקינן בתביעת תגמולי ביטוח מאת מבטחת. לא יהיה זה נכון לקבוע כי אי הגעתו של המבוטח לבית העסק הנה תוצאה של מציאות שאינה בשליטתו. לפיכך אני קובע כי אשמו התורם ואי הקטנת נזקיו עקב הפריצה של אהובי מסתכמים בשיעור של 20% אותם יש להפחית משיעור תגמולי הביטוח המגיעים לו".

מסמך 632