בקשת המבוטח לעיין בממצאי חקירת הביטוח 

אין הרגשה נפלאה יותר מזו של מבוטח, אשר דיווח לחברת ביטוח על אירוע ביטוחי שעבר.

נציגי חברת הביטוח אינם חוסכים בכל מאמץ כדי לעזור למבוטח שלהם באסונו. המבוטח נבדק מכף רגל ועד ראש. מסמכיו הרפואיים נקראים בשבע עיניים.

המבוטח מאמין בכוונותיה הכנות של המבטחת שלו, שמח בתשומת הלב לה הוא זוכה, ומשתף פעולה. מוסר את המסמכים שבידיו וגם כתב ויתור על סודיות רפואית לאיתור עוד מסמכים. הוא גם מתייצב נרגש לבדיקות.

אלא שמהר מאוד מתבררת הכוונה האמיתית.

בשלב זה, המבוטח מבקש לקבל את בדיקות הרופאים מטעם חברת הביטוח ואת חוות הדעת שלהם. אולם חברת הביטוח שומרת את אלה לעצמה. למה לחשוף מסמכים התומכים בעמדת האויב? למה לא להציב בפני המבוטח עוד מכשול: תשלום הון עתק לרופאים מטעמו.

בעבר, קיבלו בתי המשפט את עמדת חברות הביטוח. בתי המשפט התעלמו מכך שחברות הביטוח הן למעשה גופים המנהלים משאב של הציבור הרחב: כספים המיועדים לפיזור הנזק. בתי המשפט נקטו בגישה כי חברות הביטוח, כמו כל בריון עסקי אחר, זכאיות להיות מרוכזות בכיסן בלבד וכל האמצעים כשרים.

אולם בשנים האחרונות חל שינוי בגישה. הנה המקרה של שולה הדר.

מצבה הרפואי של הדר התדרדר. הדר פנתה אל חברת הביטוח שלה מנורה. הדר ביקשה לממש את זכויותיה בפוליסה לביטוח חיים, שכללה בין היתר כיסוי לאובדן כושר עבודה.

מנורה בדקה את הדר על ידי רופאים מטעמה. בדיקות הרופאים הראו למנורה כי עליה לאשר את התביעה. משך 8 חודשים שילמה מנורה להדר תגמולי ביטוח. בהמשך, על יסוד מסמכים רפואיים נוספים, אושרו חודשיים נוספים.

לאחר מכן, סירבה מנורה לשאת בכל תשלום נוסף.

הדר ביקשה לקבל לידיה את תוצאות הבדיקות הרפואיות שעברה אצל רופאי מנורה.

מדובר במסמכים פנימיים, השיבה מנורה. הם אינם רלבנטיים לבירור המחלוקות בינינו. חל עליהם חיסיון.

ביסוד ההליך המשפטי עומדת חשיפת האמת, מזכירה השופטת זהבה אגי מבית משפט השלום בתל אביב. על בעלי הדין לפעול "בקלפים גלויים", בלא הפרעות, כדי לחסוך משאבים, ובמיוחד משאבים שיפוטיים.

אכן, מודה השופטת, הדין הכיר במצבים של חיסיון. אך הגישה כלפי החיסיון הינה חשדנית. רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון.

מטרת החיסיון היא לאפשר לבעל דין להכין עצמו לקראת משפט כשהוא חופשי מהחשש כי הכנתו תיחשף בפני יריביו. בעבר היו מסתפקים בכך שבעל הדין היה מראה שאחת מן המטרות שעמדה ביסוד הכנת המסמכים הייתה הליכים משפטיים צפויים.

אולם בהלכה חלה תפנית. כיום אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה הדומיננטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי.

המסמכים אותם מבקשת הדר לגלות, הינם תוצאות בדיקות רפואיות שנעשו על ידי רופאי מנורה. הבדיקות נעשו כדי לאמוד את מצבה הרפואי של הדר. לא מתוך צפי להליכים משפטיים. גם אם הייתה מטרה משנית בהכנת המסמכים, מתוך צפי לתביעה עתידית, במקרה ותוצאות הבדיקה יחייבו דחיית הדרישה לתגמולי ביטוח - לא זו הייתה המטרה הדומיננטית בהכנתם.

בשולי הדברים מציינת השופטת שיקול נוסף לחשיפת המסמכים הרפואיים, הקשור בזכותו של כל אדם לדעת ולקבל מידע על בדיקה רפואית אותה עבר. כך גם נקבע בחוק זכויות החולה: "מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו".

לדעת השופטת, הדר היא בבחינת מטופלת, שכן נעשה לגביה אבחון רפואי. היא זכאית לדעת מה מצבה הרפואי כפי שנקבע בבדיקות. זכות זו הינה ביטוי לאוטונומיה של הפרט. היא נגזרת מזכויות היסוד של כל אדם על גופו. חובת המטפל למסור לידיה את המידע מן הרשומות הרפואיות.

בסופו של דיון, הורתה אם כן השופטת אגי למנורה למסור להדר את המסמכים הרפואיים הקשורים אליה.

מסמך 623