אחרי הסמים, הסטרואידים וההורמונים - ההנדסה הגנטית היא הסיוט הגדול הבא של הגופים הנלחמים בסימום הספורטיבי. החשיפה של סוס מרוץ שעבר שיבוט גנטי מתאי עור של סוס מרוץ עם רקורד משובח במיוחד - מוכיחה שהמפלצת הגנטית כבר כאן - מולי אפשטיין
שוו בדמיונכם את התסריט הבא: "במסגרת המאבק הבין-גושי על השליטה בספורט העולמי, חשפה סוכנות הביון האמריקאית "רשימת מכולת" להזמנת ספורטאי-על בעלי תכונות נדירות. המידע המסווג נמצא בקבצים מוצפנים במכון להנדסה גנטית בעיר אירופית ידועה.הקבצים האלקטרוניים הכילו רצפים גנטיים והנחיות מפורטות ליצירת סופר-אתלטים עבור הגורם המזמין". נשמע הזוי ומופרך לחלוטין?מסתבר שלא ממש.
בדומה לראשית ימי הסימום הספורטיבי בעידן המודרני, נראה שגם הפעם הסוסים הם "שפני הניסיון" של תעשיית הסימום. ההבדל הוא שאז, במחצית המאה ה- 19, נתנו לסוסים חומרים ממריצים - ואילו היום מדברים על כך שבאיטליה החלו כבר בניסיונות לשיבוט סוסי מירוץ.בחודש שעבר (אפריל 2005) נחשף השיבוט הראשון של סוס מירוץ המתמחה במרוצים למרחקים ארוכים. הסייח שובט מתאי עור של סוס מרוץ מפורסם בשם Pierazשזכה בתארי אליפות רבים. החדשות מאיטליה ממחישות עד כמה המדע יכול להשפיע בדרכים מניפולטיביות על הספורט. וכך ניתן להבין מדוע הסימום הגנטי מהווה את האיום הגדול ביותר כיום על התנועה האולימפית ועל הסוכנות העליונה למניעת סימום בספורט (WADA).
התקדמותה של הרפואה הגנטית בצעדי ענק במטרה למצוא פתרונות למחלות שונות, ביניהן פרקינסון ומחלת ניוון שרירים, לא נעלמה מעינם הפקוחה של קברניטי המלחמה בסימום.הפחד הגדול הוא שהטכנולוגיות שכבר קיימות בעולם הרפואה, ימצאו מהר מאוד את דרכן אל עולם הספורט ההישגי. מקבילה לתופעה זו ניתן למצוא בשימוש שעשה עולם הספורט בסטרואידים האנאבוליים שפותחו בשנות ה- 40 של המאה הקודמת. גם אז המטרה היתה למצוא מזור לחוליים שונים, אבל עולם הספורט הבין מהר מאוד כי מה שעשוי לסייע לאנשים חולים יכול לעזור מאוד גם לאנשים בריאים. את השימוש המסיבי שעשה עולם הספורט בסטרואידים האנאבוליים, כולם כבר מכירים היטב. אגב, בהרצאות שקיבלו הספורטאים מפי גורמי רפואה שונים במהלך שנות ה- 60 נאמר להם שהסטרואידים האנאבוליים אינם יעילים כלל לספורטאים. הספורטאים הקשיבו וגיחכו. את שריריהם התפוחים, פרי השימוש באותו כדור קטן "ובלתי יעיל", הם הסתירו מתחת לחליפות האימון.
קיצור תולדות ההיסטוריה של הסימום
פרסות סוסים, אשכי כבשים: היוונים הקדמונים האמינו שחומרים אלה יעזרו להם להשיג ניצחונות במשחקים האולימפיים העתיקים לפני 2000 שנה.
קפאין: היה פופולרי מאוד בשלהי המאה ה- 19. הלכים ורצים למרחקים ארוכים האמינו אז שהקפאין עוזר בהפחתת העייפות.
סטריכנין: סם ממריץ פופולרי ביותר בשלהי המאה ה- 19 ובראשית המאה העשרים.האמריקאי יליד אנגליה, טום היקס, השתמש בסם זה מעורבב בביצה לא מבושלת ובברנדי במהלך ריצת המרתון של המשחקים האולימפיים בסנט-לואיס, בשנת 1904. היקס כמעט מת, אבל זכה בתואר האולימפי.
אמפטמינים: סם ממריץ פופולרי ביותר בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה ה- 20.סם זה החליף את הסטריכנין והיה פופולרי בקרב רוכבי אופניים, שהאמינו כי הוא משפר את הסבולת שלהם.
סטרואידים אנאבוליים: פותחו במהלך מלחמת העולם השנייה. נכנסו באופן מסיבי לספורט העולמי בשנות ה- 50.
הורמון הגדילה: הורמון שנכנס לשימוש בשדה הספורט בראשית שנות ה- 80.מכונה "הסם של האלופים". יקר מאוד ולא היה ניתן לגילוי עד למשחקים האולימפיים של אתונה 2004.
אריתרופויטין (EPO): הורמון שמטרתו להגביר את קצב ייצור תאי הדם האדומים. נכנס לשימוש בשלהי שנות ה- 80 בעיקר בקרב רוכבי אופניים וספורטאי סבולת אחרים (רצים, קרוס-קאונטרי סקי, ביאתלון). לא היה ניתן לגילוי עד למשחקים האולימפיים של סידני 2000.
סימום גנטי: הדבר הגדול הבא?
נושא הסימום הגנטי בספורט דומה במידה מסוימת למירוץ לחלל בתקופת המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית-המועצות. גם אז, התעמולה סביב הנושא היתה כה גדולה - שקשה היה להאמין מה נכון ומה לא.
דיק פאונד, ראש הסוכנות העליונה למניעת סימום בספורט (WADA), תיאר באחרונה תסריט אפוקליפטי שעלול להפוך למציאות. לדבריו, ייתכן שכבר במשחקים האולימפיים של בייג'ין 2008 יהיו ספורטאים שישתמשו בטכנולוגיות של סימום גנטי על-מנת לשפר את הישגיהם הספורטיביים. בנוסף, מדענים מובילים בתחום הזהירו באחרונה מפני הסכנה שבשימוש בשיטות ההנדסה הגנטית. לדבריהם, האתלטים עלולים לעשות מעשה ולהשתמש בטכנולוגיות הגנטיות מבלי להבין כלל את יעילותן ומבלי להיות מודעים לסכנה הטמונה בכך.עבור אותם אלה שמוכנים לגנוב ולרמות ולהשיג יתרון משמעותי על יריביהם, נהפך הסימום הגנטי למטרת העל. התחזית של אתלטים מהונדסים גנטית, המתחרים בבני אנוש רגילים - אינה שמורה כנראה רק למפלצות של פרנקנשטיין.
ד"ר לי סוויני מאוניברסיטת פנסילבניה הוא מומחה בעל שם בתחום הרפואה הגנטית.בהרצאה בכנס מדעי שנערך באחרונה בוושינגטון, סיפר סוויני על ההתעניינות הגוברת והולכת של עולם הספורט ברפואה הגנטית. ד"ר סוויני גילה שתיבת הדואר האלקטרוני שלו מופצצת באחרונה בהודעות דואר רבות. מחצית מהפניות מגיעה מספורטאים ומחציתן מחולים הסובלים ממחלת ניוון שרירית.
ד"ר סוויני ביצע באחרונה מחקר על עכברים וחולדות שעברו טיפול גנטי. במהלך הטיפול הוחדר לגופם של המכרסמים נגיף בלתי מזיק שנשא בתוכו צופן גנטי לייצור מוגבר של הורמון בשם IGF-1. ה- IGF-1עוזר לשרירים לגדול ולבנות את עצמם מחדש, ובכך יכול לסייע בפתרונן של מחלות שרירים חשוכות מרפא. למרות שהיישום של הטכנולוגיות הגנטיות על בני אדם עדיין היפותטי, סבורים החוקרים שאין זה מן הנמנע שאתלטים ומאמנים ינסו לחטוף את ממצאי המחקר שבוצע על המכרסמים.
לטענת בכירים ב- WADA, עדויות לסימום גנטי טרם נראו בשטח והוא גם אינו אמור להחליף את הסימום הקונבנציונלי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שטכניקות הסימום הגנטי מורכבות עשרות מונים מהשימוש הקונבנציונלי בחומרים אסורים. אולם במרוצת הזמן, כאשר השיטות ישתכללו ויהפכו לקבילות - אין ספק שיימצאו מספיק אנשים בעלי כוונות ומוטיבציה שירצו לנסות את השיטות על ספורטאים.
רולטה רוסית
לדברי מדען בכיר, הנגישות לחומר המדעי בתחומי הרפואה הגנטית פשוטה וזמינה עבור כל מי שמעוניין ללמוד. לדברי אותו גורם, יש ברחבי העולם מדענים מיומנים רבים שעובדים באלפי מעבדות שונות, שמסוגלים לאמץ את השיטות ולהתחיל ביישומים שונים. הקושי הגדול הוא להעביר את הטכנולוגיות המדעיות הבסיסיות ליישום על בני אדם. יישום הטכנולוגיות הגנטיות על בני אדם נמצא עדיין בחיתוליו, ושימוש עכשווי בו עלול להיות מסוכן.ספורטאים שיהיו מוכנים לקחת את הסיכון ולהשתמש בטכנולוגיות בסיסיות של סימום גנטי, משולים לאדם שמשחק ברולטה רוסית. הסכנה האורבת בצד הסימום הגנטי מודגמת בסיפור הבא שמגיע אלינו מצרפת. באחרונה דווח על ניסוי קליני שנערך על 11 ילדים צרפתים, חולים במחלה גנטית נדירה. הילדים עברו בהצלחה טיפול גנטי שנועד להחליף חלבון שמנע ממערכת החיסון שלהם לפעול כשורה. לאחר הטיפול החלה מערכת החיסון של הילדים לתפקד כשורה, לראשונה בחייהם. הבעיה היתה ששלושה מהילדים לקו בסרטן הדם ואחד מהם מת.
הם מפחדים
החשש הגדול של אנשי WADAהוא שמדענים חסרי מצפון יעודדו ספורטאים נואשים להשתמש בטכניקות הסימום הגנטי, מבלי לקחת בחשבון את הסיכון העצום הטמון בכך, כולל התפתחות סרטן. אנשי מקצוע בכירים הודו באחרונה בשיחות פרטיות כי בחלקים מסוימים של סין החלו כבר בניסיונות של סימום גנטי בספורט. להזכירכם, בייג'ין תארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2008.
אנשי הסוכנות העליונה נחושים למנוע מן הסימום הגנטי לחדור אל הספורט ולהרוס כל חלקה טובה. זו הסיבה לכך שהמלחמה מול האיום הגנטי החלה כבר בשנת 2002. ארגון WADAמממן כיום חמישה פרויקטים מחקריים ענקיים, שמטרתם למנוע את האיום המתקרב. לדברי דיק פאונד, ראש WADA, עדיף להילחם בתופעה כבר עכשיו לפני שהיא הופכת לאמיתית."קל יותר למנוע את התופעה מאשר לנסות לפתור אותה אחר-כך", הוסיף היו"ר.
איתור משתמשים בסימום גנטי
באחרונה דווח על שיטה חדשה שתאפשר לאתר ספורטאים שהשתמשו לרעה בסימום הגנטי. השיטה מבוססת על תהודה מגנטית דומה לזו המבוצעת בבדיקות ה- MRI.התהודה המגנטית עובדת בדומה לקרני הרנטגן (קרני X) המשמשות לצילום הגוף.באמצעות התהודה המגנטית ניתן יהיה לבחון דפוסים גנטיים שאינם מתנהגים באופן רגיל. חריגה בדפוסים תהווה נורה אדומה עבור המדענים והם יוכלו להצביע על חשד להתערבות גנטית.
מאחר שהכל עדיין לוט בערפל, לנו לא נותר אלא לחכות ולראות כיצד יתפתחו הדברים.האם יצליחו הפעם ארגוני הספורט לעצור את האיום הממשמש ובא או שמא יהיה זה רק לזמן קצר. בדיוק כמו אותו ילד הולנדי אמיץ, שתקע אצבע בסכר, בניסיון לעצור את נחשולי המים.
שוו בדמיונכם את התסריט הבא: "במסגרת המאבק הבין-גושי על השליטה בספורט העולמי, חשפה סוכנות הביון האמריקאית "רשימת מכולת" להזמנת ספורטאי-על בעלי תכונות נדירות. המידע המסווג נמצא בקבצים מוצפנים במכון להנדסה גנטית בעיר אירופית ידועה.הקבצים האלקטרוניים הכילו רצפים גנטיים והנחיות מפורטות ליצירת סופר-אתלטים עבור הגורם המזמין". נשמע הזוי ומופרך לחלוטין?מסתבר שלא ממש.
בדומה לראשית ימי הסימום הספורטיבי בעידן המודרני, נראה שגם הפעם הסוסים הם "שפני הניסיון" של תעשיית הסימום. ההבדל הוא שאז, במחצית המאה ה- 19, נתנו לסוסים חומרים ממריצים - ואילו היום מדברים על כך שבאיטליה החלו כבר בניסיונות לשיבוט סוסי מירוץ.בחודש שעבר (אפריל 2005) נחשף השיבוט הראשון של סוס מירוץ המתמחה במרוצים למרחקים ארוכים. הסייח שובט מתאי עור של סוס מרוץ מפורסם בשם Pierazשזכה בתארי אליפות רבים. החדשות מאיטליה ממחישות עד כמה המדע יכול להשפיע בדרכים מניפולטיביות על הספורט. וכך ניתן להבין מדוע הסימום הגנטי מהווה את האיום הגדול ביותר כיום על התנועה האולימפית ועל הסוכנות העליונה למניעת סימום בספורט (WADA).
התקדמותה של הרפואה הגנטית בצעדי ענק במטרה למצוא פתרונות למחלות שונות, ביניהן פרקינסון ומחלת ניוון שרירים, לא נעלמה מעינם הפקוחה של קברניטי המלחמה בסימום.הפחד הגדול הוא שהטכנולוגיות שכבר קיימות בעולם הרפואה, ימצאו מהר מאוד את דרכן אל עולם הספורט ההישגי. מקבילה לתופעה זו ניתן למצוא בשימוש שעשה עולם הספורט בסטרואידים האנאבוליים שפותחו בשנות ה- 40 של המאה הקודמת. גם אז המטרה היתה למצוא מזור לחוליים שונים, אבל עולם הספורט הבין מהר מאוד כי מה שעשוי לסייע לאנשים חולים יכול לעזור מאוד גם לאנשים בריאים. את השימוש המסיבי שעשה עולם הספורט בסטרואידים האנאבוליים, כולם כבר מכירים היטב. אגב, בהרצאות שקיבלו הספורטאים מפי גורמי רפואה שונים במהלך שנות ה- 60 נאמר להם שהסטרואידים האנאבוליים אינם יעילים כלל לספורטאים. הספורטאים הקשיבו וגיחכו. את שריריהם התפוחים, פרי השימוש באותו כדור קטן "ובלתי יעיל", הם הסתירו מתחת לחליפות האימון.
קיצור תולדות ההיסטוריה של הסימום
פרסות סוסים, אשכי כבשים: היוונים הקדמונים האמינו שחומרים אלה יעזרו להם להשיג ניצחונות במשחקים האולימפיים העתיקים לפני 2000 שנה.
קפאין: היה פופולרי מאוד בשלהי המאה ה- 19. הלכים ורצים למרחקים ארוכים האמינו אז שהקפאין עוזר בהפחתת העייפות.
סטריכנין: סם ממריץ פופולרי ביותר בשלהי המאה ה- 19 ובראשית המאה העשרים.האמריקאי יליד אנגליה, טום היקס, השתמש בסם זה מעורבב בביצה לא מבושלת ובברנדי במהלך ריצת המרתון של המשחקים האולימפיים בסנט-לואיס, בשנת 1904. היקס כמעט מת, אבל זכה בתואר האולימפי.
אמפטמינים: סם ממריץ פופולרי ביותר בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה ה- 20.סם זה החליף את הסטריכנין והיה פופולרי בקרב רוכבי אופניים, שהאמינו כי הוא משפר את הסבולת שלהם.
סטרואידים אנאבוליים: פותחו במהלך מלחמת העולם השנייה. נכנסו באופן מסיבי לספורט העולמי בשנות ה- 50.
הורמון הגדילה: הורמון שנכנס לשימוש בשדה הספורט בראשית שנות ה- 80.מכונה "הסם של האלופים". יקר מאוד ולא היה ניתן לגילוי עד למשחקים האולימפיים של אתונה 2004.
אריתרופויטין (EPO): הורמון שמטרתו להגביר את קצב ייצור תאי הדם האדומים. נכנס לשימוש בשלהי שנות ה- 80 בעיקר בקרב רוכבי אופניים וספורטאי סבולת אחרים (רצים, קרוס-קאונטרי סקי, ביאתלון). לא היה ניתן לגילוי עד למשחקים האולימפיים של סידני 2000.
סימום גנטי: הדבר הגדול הבא?
נושא הסימום הגנטי בספורט דומה במידה מסוימת למירוץ לחלל בתקופת המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית-המועצות. גם אז, התעמולה סביב הנושא היתה כה גדולה - שקשה היה להאמין מה נכון ומה לא.
דיק פאונד, ראש הסוכנות העליונה למניעת סימום בספורט (WADA), תיאר באחרונה תסריט אפוקליפטי שעלול להפוך למציאות. לדבריו, ייתכן שכבר במשחקים האולימפיים של בייג'ין 2008 יהיו ספורטאים שישתמשו בטכנולוגיות של סימום גנטי על-מנת לשפר את הישגיהם הספורטיביים. בנוסף, מדענים מובילים בתחום הזהירו באחרונה מפני הסכנה שבשימוש בשיטות ההנדסה הגנטית. לדבריהם, האתלטים עלולים לעשות מעשה ולהשתמש בטכנולוגיות הגנטיות מבלי להבין כלל את יעילותן ומבלי להיות מודעים לסכנה הטמונה בכך.עבור אותם אלה שמוכנים לגנוב ולרמות ולהשיג יתרון משמעותי על יריביהם, נהפך הסימום הגנטי למטרת העל. התחזית של אתלטים מהונדסים גנטית, המתחרים בבני אנוש רגילים - אינה שמורה כנראה רק למפלצות של פרנקנשטיין.
ד"ר לי סוויני מאוניברסיטת פנסילבניה הוא מומחה בעל שם בתחום הרפואה הגנטית.בהרצאה בכנס מדעי שנערך באחרונה בוושינגטון, סיפר סוויני על ההתעניינות הגוברת והולכת של עולם הספורט ברפואה הגנטית. ד"ר סוויני גילה שתיבת הדואר האלקטרוני שלו מופצצת באחרונה בהודעות דואר רבות. מחצית מהפניות מגיעה מספורטאים ומחציתן מחולים הסובלים ממחלת ניוון שרירית.
ד"ר סוויני ביצע באחרונה מחקר על עכברים וחולדות שעברו טיפול גנטי. במהלך הטיפול הוחדר לגופם של המכרסמים נגיף בלתי מזיק שנשא בתוכו צופן גנטי לייצור מוגבר של הורמון בשם IGF-1. ה- IGF-1עוזר לשרירים לגדול ולבנות את עצמם מחדש, ובכך יכול לסייע בפתרונן של מחלות שרירים חשוכות מרפא. למרות שהיישום של הטכנולוגיות הגנטיות על בני אדם עדיין היפותטי, סבורים החוקרים שאין זה מן הנמנע שאתלטים ומאמנים ינסו לחטוף את ממצאי המחקר שבוצע על המכרסמים.
לטענת בכירים ב- WADA, עדויות לסימום גנטי טרם נראו בשטח והוא גם אינו אמור להחליף את הסימום הקונבנציונלי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שטכניקות הסימום הגנטי מורכבות עשרות מונים מהשימוש הקונבנציונלי בחומרים אסורים. אולם במרוצת הזמן, כאשר השיטות ישתכללו ויהפכו לקבילות - אין ספק שיימצאו מספיק אנשים בעלי כוונות ומוטיבציה שירצו לנסות את השיטות על ספורטאים.
רולטה רוסית
לדברי מדען בכיר, הנגישות לחומר המדעי בתחומי הרפואה הגנטית פשוטה וזמינה עבור כל מי שמעוניין ללמוד. לדברי אותו גורם, יש ברחבי העולם מדענים מיומנים רבים שעובדים באלפי מעבדות שונות, שמסוגלים לאמץ את השיטות ולהתחיל ביישומים שונים. הקושי הגדול הוא להעביר את הטכנולוגיות המדעיות הבסיסיות ליישום על בני אדם. יישום הטכנולוגיות הגנטיות על בני אדם נמצא עדיין בחיתוליו, ושימוש עכשווי בו עלול להיות מסוכן.ספורטאים שיהיו מוכנים לקחת את הסיכון ולהשתמש בטכנולוגיות בסיסיות של סימום גנטי, משולים לאדם שמשחק ברולטה רוסית. הסכנה האורבת בצד הסימום הגנטי מודגמת בסיפור הבא שמגיע אלינו מצרפת. באחרונה דווח על ניסוי קליני שנערך על 11 ילדים צרפתים, חולים במחלה גנטית נדירה. הילדים עברו בהצלחה טיפול גנטי שנועד להחליף חלבון שמנע ממערכת החיסון שלהם לפעול כשורה. לאחר הטיפול החלה מערכת החיסון של הילדים לתפקד כשורה, לראשונה בחייהם. הבעיה היתה ששלושה מהילדים לקו בסרטן הדם ואחד מהם מת.
הם מפחדים
החשש הגדול של אנשי WADAהוא שמדענים חסרי מצפון יעודדו ספורטאים נואשים להשתמש בטכניקות הסימום הגנטי, מבלי לקחת בחשבון את הסיכון העצום הטמון בכך, כולל התפתחות סרטן. אנשי מקצוע בכירים הודו באחרונה בשיחות פרטיות כי בחלקים מסוימים של סין החלו כבר בניסיונות של סימום גנטי בספורט. להזכירכם, בייג'ין תארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2008.
אנשי הסוכנות העליונה נחושים למנוע מן הסימום הגנטי לחדור אל הספורט ולהרוס כל חלקה טובה. זו הסיבה לכך שהמלחמה מול האיום הגנטי החלה כבר בשנת 2002. ארגון WADAמממן כיום חמישה פרויקטים מחקריים ענקיים, שמטרתם למנוע את האיום המתקרב. לדברי דיק פאונד, ראש WADA, עדיף להילחם בתופעה כבר עכשיו לפני שהיא הופכת לאמיתית."קל יותר למנוע את התופעה מאשר לנסות לפתור אותה אחר-כך", הוסיף היו"ר.
איתור משתמשים בסימום גנטי
באחרונה דווח על שיטה חדשה שתאפשר לאתר ספורטאים שהשתמשו לרעה בסימום הגנטי. השיטה מבוססת על תהודה מגנטית דומה לזו המבוצעת בבדיקות ה- MRI.התהודה המגנטית עובדת בדומה לקרני הרנטגן (קרני X) המשמשות לצילום הגוף.באמצעות התהודה המגנטית ניתן יהיה לבחון דפוסים גנטיים שאינם מתנהגים באופן רגיל. חריגה בדפוסים תהווה נורה אדומה עבור המדענים והם יוכלו להצביע על חשד להתערבות גנטית.
מאחר שהכל עדיין לוט בערפל, לנו לא נותר אלא לחכות ולראות כיצד יתפתחו הדברים.האם יצליחו הפעם ארגוני הספורט לעצור את האיום הממשמש ובא או שמא יהיה זה רק לזמן קצר. בדיוק כמו אותו ילד הולנדי אמיץ, שתקע אצבע בסכר, בניסיון לעצור את נחשולי המים.
מולי אפשטיין
פיזיולוג, ראש מדור "שירותים מדעיים לספורטאי הישג" במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין
פיזיולוג, ראש מדור "שירותים מדעיים לספורטאי הישג" במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין
