האשמות שווא של חברת הביטוח כלפי מבוטחיה 

באחד הלילות חדרו פורצים לביתם של אני ומשה קידר בסביון.

בעוד בני הזוג נמים את שנתם, רוקנו הפורצים את כיסי מכנסיו של בעל הבית וגם את הכספת.

זה לא נעים להתעורר משינה ולגלות שבמהלכה ביקרו פורצים בבית.

בני הזוג קידר התנחמו לפחות בעובדה שהקפידו לבטח את ביתם בחברת הביטוח כלל.

הקידרים פנו אם כן לחברת כלל. זו שלחה אליהם שמאי ולאחר מכן חוקר. בני המשפחה, קיבלו את השניים ושיתפו עמם פעולה בחקירת הפריצה.

"עד כאן הדברים כפשוטם" כך מתארת השופטת פנינה פליגלמן מבית משפט השלום בתל אביב את השתלשלות העניינים. אולם משלב זה ואילך נהפך ליבה של כלל.

אתם קורבנות של פריצה? לא ולא. אני קורבן הרמאות שלכם, כך הטיחה כלל במבוטחיה: הפריצה לביתכם לא הייתה ולא נבראה. אפילו הייתה פריצה, אתם בוודאי ביימתם אותה. אפילו לא ביימתם אותה, אתם ניצלתם אותה כדי לנפח את רשימת הפריטים שנגנבו.

להוכחת אמיתות עמדתה, הביאה כלל בפני השופטת פליגלמן את החוקר. אולם זה לא הרשים את השופטת כפי שהרשים את מקבלי ההחלטות בחברת כלל. "עדותו, גרסתו, הדו"ח שערך והתמליל המגמתי שהוגש מטעמו, הותירו טעם מר בפי וזאת בלשון המעטה".

החוקר, מוסיפה השופטת, שהתקבל "במאור פנים ובנפש חפצה" בבית קידר, ניסה כמיטב יכולתו להטיל דופי באישה ולהביא אותה לכדי ויתור על חלק מתביעתה. התנהגותו של החוקר הביאה את האישה למצוקה. "זו בצר לה הייתה אף מוכנה לשתף עימו פעולה ולו על מנת להימנע מחשיפה ומתביעה שכן בשל מצבה הבריאותי אין היא יכולה לעמוד לבדיקת פוליגרף".

השופטת דחתה מכל וכל את טענת כלל כי משפחת קידר ביימה את הפריצה. הקידרים, הבהירה השופטת הם "אנשים כבדי גוף וכבדי שנים". השניים הותירו בלב השופטת רושם אמין. "לא התרשמתי כי במימדיהם ובגילם הם ביימו פריצה כשהם מטפסים על סולמות, מותירים עקבות בוץ, מזיזים חפצים ממקום למקום".

מייד לאחר הפריצה, הגישו בני הזוג קידר רשימה ראשונית של תכשיטים שנגנבו. לאחר מכן הודיעו לשמאי כי חלק מהתכשיטים נמצאו. בכך נתפסו בני הזוג בקלקלתם, טענו אנשי כלל. מוראו של החוקר נפל עליהם והם חזרו בהם.

אולם השופטת פרשה התנהגות זו אחרת. הרשימה הראשונה שנערכה מיד לאחר הפריצה, נערכה בסערת הרוח הטבעית בה שרוי מבוטח לאחר שמתגלית פריצה. עם שוך הסערה, בדקו בשנית את הרשימה וברוב הגינותם הודיעו לשמאי אילו פריטים נמצאו ויש להפחיתם מהרשימה. "לא התרשמתי כי עשו זאת רק מחמת חששם מפני החוקר".

השופטת פליגלמן דחתה אם כן בשתי ידיים, כלשונה, את טענות ההגנה של כלל וחייבה אותם במלוא תגמולי הביטוח בסך של כ- 200,000 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בשיעור 20% וכן מע"מ.

מסמך 594