הורמונים ואנטי-אייג'ינג הורמון הגדילה 

הורמונים ואנטי-אייג'ינג

באילו הורמונים משתמשים המטפלים בתחום להאטת תהליכי הזקנה? ומדוע?

ההורמונים החשובים בקטגוריה זו הם:

1.הורמון הגדילה (gh).

2.מלטונין, המופרש מבלוטת האצטרובל (pineal).

3.הורמון בלוטת התריס (תירואיד).

4.הורמון קליפת בלוטת יותרת האדרנל (dhea).

5.הורמוני המין (אסטרוגנים ואנדרוגנים).



מלטונין:

המלטונין הינו הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל (pineal), הממוקמת בקרקעית המוח.

במחקרים הוכח שהמלטונין חשוב ביותר לשמירה ואיזון הריתמוס היומי של האדם (ובעלי החיים), בעיקר ביחס לשעות עירות ושינה, ולכן משמש לגורם יעיל לטיפול בבעיות jet-lag, לטיפול במצבי נדודי שינה (אינסומניה) והפרעות שינה שונות. ההורמון מופרש בעיקר בלילה, והפרשתו היומית נמוכה. שיא הפרשתו נמצא אצל ילדים צעירים, ועם השנים יש דיכוי ניכר ביצירתו ובהפרשתו. כמו כן, עם העלייה בגיל הבלוטה מתנוונת.

המלטונין גורם לעיכוב ההפרשה של הורמוני המין, בעיקר הזכריים - האנדרוגנים, ועל כן נחקרת האפשרות כי הוא יכול לעכב את התרבות תאי הערמונית, ולכן גם את סרטן הערמונית. עם זאת, מחקרים אחרים העידו כי מלטונין עלול להחיש התפתחות תאים בעכברים עם נטייה גנטית למחלה סרטנית.

מלטונין הוא גם בעל פעילות נוגדת חימצון (אנטי-אוקסידנטית) חזקה. בעכברים הוא נמצא כמגן על תאי עצב מפני נזקים של אלכוהול, והתפתחות מצב דמנטי (אובדן זיכרון) הנובע מצריכת אלכוהול

הורמונים ואנטי-אייג'ינג

בלוטת התריס:

בלוטת התריס היא בלוטה גדולה יחסית לשאר בלוטות ההפרשה הפנימית. היא נמצאת בצוואר, מלפנים. יש לה שתי אונות, משני הצדדים של קנה הנשימה.
בלוטת התריס מייצרת את ההורמון טירוקסין (t4). ההורמון מופרש מהבלוטה לדם ומשפיע על קצב חילוף החומרים של כל תאי הגוף.
בנוסף להורמון טירוקסין מייצרת הבלוטה גם את ההורמון 3יודו טירונין ( 3 t) הדומה בפעולתו לטירוקסין וכן הורמון אחר - קלציטונין שפועל על העצמות, מונע שחרור סידן מהן לדם.
הפרשת ההורמונים 3 t ו t4 מווסתת על ידי ההורמון tsh שמגיע מבלוטת יותרת המוח ומשפיע על בלוטת התריס.

פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם):

במצב של פעילות יתר של בלוטת התריס יש קצב מוגבר של חילוף חומרים, עולה צריכת החמצן והמזון בגוף והדבר מתבטא בדופק מהיר, חום הגוף עולה מעט ויש חוסר סבילות של החולה לחום, יש הזעה מרובה, ירידה במשקל (למרות תיאבון תקין), עצבנות, חוסר שינה, הפרעות בקצב הלב.


תת פעילות של בלוטת התריס (הפותירואידיזם):

במצב של תת פעילות של בלוטת התריס יורד קצב חילוף החומרים בגוף וזה מתבטא בדופק איטי, חוסר סבילות לקור, עליה במשקל, תגובות איטיות, דיבור איטי, קול צרוד, עור יבש, מעובה ובצקתי.
תת פעילות של בלוטת התריס בילודים יכול לגרום לפיגור שכלי.


dhea

דהידרואפי אנדרוסטרון - dhea, הינו פרקורסור להורמוני המין הנקביים והזכריים: אסטרדיול וטסטוסטרון. ההורמון הינו תוצר עיקרי של בלוטת יותרת הכליה (שתי בלוטות המצויות על גבי שתי הכליות).

רמת ההורמון בדם בגיל הנעורים היא הגבוהה ביותר מכל שאר ההורמונים בגוף ועם הגיל יורדת היא במגמת ירידה, - משום כך זכה לכינוי: "הורמון הנעורים".

חוקרים, ביניהם החוקר הצרפתי בולייה, גילו עניין רב בפוטנציאל הטיפולי של dhea כהורמון שיוחסו לו פעילויות רבות: ההורמון נמצא כמגביר וכמחזק את פעולת מערכת החיסון; אצל נשים חולות זאבת (sle - סיסטמיק לופוס אריטרומטוזוס) מתן dhea הפחית את תסמיני המחלה ואת הצורך בטיפול בסטרואידים אחרים; אצל נשים בתקופת הבלות הגביר ההורמון פעילות של תאי natural killers; ואצל גברים ונשים בגיל השלישי גרם מתן ההורמון לעלייה ברמת igf-1 ולתפקוד והרגשה טובים יותר.

מחקרים אפידמיולוגים העלו כי רמת dhea בנסיוב נמצאת ביחס הפוך לסיכון למחלת לב איסכמית, ולרמת כולסטרול בעל צפיפות נמוכה (ldl-כולסטרול - השוקע בעורקים) אצל גברים אך לא אצל נשים.

כמו כן, מספר מחקרים הראו יחס הפוך בין רמת ההורמון בדם אצל נשים והסיכון ללקות בסרטן השד. dhea דווח גם כבעל יעילות בטיפול בתסמונת העייפות הכרונית, תשישות, חולשה, מחלת אלצהיימר ועוד. במוח, ההורמון מפעיל את קולטני הנוירוטרנסמיטור - gaba. לכן פעילותו תורמת להפחתת חרדה ולהתמודדות טובה יותר במצבי לחץ.

למרות הדיווחים הנ"ל ישנם מחקרים אשר לא אישרו את ההשפעות הנ"ל. אתר: פיתוח גוף, אתר: דיאטה, הרזיה מהירה, אתר: בריאות וכושר.

יש לציין, כי אחוז הספיגה של החומר הפעיל במתן אורלי הוא קטן מאוד, ולכן מידת היעילות של תכשירים אלה עדיין מוטלת בספק.


אסטרוגנים ופיטואסטרוגנים:

הטיפול ההורמונאלי החליפי בהורמוני השחלה, אסטרוגנים, אצל נשים לאחר הפסקת המחזור הינו טיפול המסייע לאישה להתמודד עם תופעות "גיל המעבר". תופעות הנ"ל כמו: גלי חום, הזעות לילה, הסמקה בעיקר בפנים, טכיקרדיה (דפיקות לב מואצות), לטווח הארוך למניעת אוסטאופורטזיס (התדלדלות העצמות), הפחתת מחלות קרדיווסקולריות ועוד... אך יש לציין, כי הטיפול באסטרוגנים גורם לעלייה בשכיחות למחלות סרטן השד וצוואר הרחם, יצירת קרישי דם, ועל כן יש להיזהר בטיפולים הנ"ל.

ישנם חומרים המופקים מצמחים, אשר מבנם דומה למבנה האסטרוגן, אילו הם הפיטואסטרוגנים (הורמוני מין נשיים המופקים מעולם הצומח). קבוצה. פיטוהורמונים הנ"ל פועלים על ידי התקשרות לרצפטור אסטרוגני והפעלתו בעוצמה נמוכה יותר. דהיינו, מדובר הגורם בעל פעילות אסטרוגנית חלשה, שבמקביל מונע פעילות אסטרוגנית לא רצויה, כמו: הגברת שגשוג תאים ברחם או בשד, כלומר מסייע למנוע מחלות סרטן אילו.

הפיטואסטרוגנים מצויים בריכוז גבוה צמחים, כמו: סויה, פשתן, קוהוש שחור, תלתן אדום ועוד. מתן פיטואסטרוגנים לנשים בגיל המעבר נמצא כמפחית את תסמיני הגיל: גלי חום, הפרעות שינה, הזעות, חרדות ועוד, וכן מפחית את תהליך אובדן העצם, ואת רמת כולסטרול (ldl) בדם. כמו כן נמצא כי בטטת הבר המקסיקאית (wild yam) מכילה חומר הזהה בהרכבו לפרוגסטרון טבעי, כאשר הטיפול באישה בגיל המעבר משלב פיטואסטרוגן ופיטופרוגסטרון. עם זאת, יעילות הטיפול למניעת תסמיני הגיל (גלי חום, הזעות) נמוכה מזו שנצפתה על ידי ההורמונים הסינתטיים, ורוב הנשים נזקקות לשילוב של תוכנית תזונה אישית.