דרכים לשיפור התקשורת הזוגית 

תקשורת טובה ויעילה בין בני זוג מסייעת ליצור יחסים זוגיים, בטוחים, מהנים ומספקים. מלבד שינוי התפיסה את בן הזוג, שיש לראותו כאדם נפרד, אינדיבידואלי, ייחודי בעל צרכים ורצונות משלו ושאין הוא יכול או צריך להיות תמיד ספק צרכים בדיוק בהתאם לציפיות ממנו, יש מספר דרכים חשובות ליצירת תקשורת יעילה ופתוחה על מנת ליצור מרחב יחסים ישיר, פתוח, גלוי, שיש בו הבנה, אינטימיות ואמפטיה .

 1. ראשית, חשוב לדבר הרבה ביחד, לספר, לשתף בחוויות, ברגשות, במחשבות וברצונות ההדדיים. חשוב להכיר לעומק אחד את השני, באופן פתוח, גלוי ואמיתי כך שכל אחד מבני הזוג ירגיש חופשי להתבטא כרצונו מבלי שיחשוש מביקורת, שיפוטיות, לעג, זלזול או האשמות. יש להתייחס למרחב היחסים כאל מרחב קדוש עם יראת כבוד, בו ירגישו בני הזוג בטוחים ומוגנים ויקבלו הערכה והכרה בהיותם מי שהם. בן הזוג הוא אחר ושונה וגם אם יש חילוקי דעות עקב השונות יש לשוחח עליהם, להבינם ולנסות לתת מקום לדעות והרצונות השונים. צרכיו של בן זוג לא יותר טובים או רעים, בסדר או לא בסדר, הם פשוט שונים, אחרים.

2. לא רק שצריך להקדיש זמן מיוחד לזוגיות, לפעילויות שגורמות הנאה ועניין משותף אלא יש לדאוג לקיים באופן קבוע שיחות משותפות בעניינים השייכים רק לבני הזוג ללא הפרעות חיצוניות כגון, טלביזיה, מחשב, שיחות טלפון, פעילויות אחרות, ילדים, משפחה, שכנים, אורחים ועוד. יש להקדיש את מלוא תשומת הלב באותו זמן לבן הזוג ול'ביחד'. חשוב לקבוע זמן מתאים לשני בני הזוג ולא להתעקש לנהל שיחה דווקא כשבן הזוג עסוק בדבר החשוב לו או כשהוא אינו פנוי רגשית. אפשר לחכות קצת וההתחשבות בו תגרום לו להקשיב אחר כך יותר.

 3. לעיתים, נדמה לנו שהבנו את בן הזוג עפ"י תפיסתנו ועולמנו הפנימי, אך למעשה, טעינו בפרשנות של דבריו. חשוב לבדוק עם בן הזוג האם הבנו אותו, האם הפרשנות שנתנו לדבריו אכן נכונה. אל לנו להניח הנחות שיכולות להיות מוטעות, אשר כתוצאה מכך יכולים לעלות רגשות קשים ומיותרים. לדוגמא, בעל שהיה חוזר הביתה מעבודתו ומסתגר בתוך עצמו ובעיסוקיו. לא סיפר לאשתו דבר. אשתו הרגישה בדידות כשהוא מרוחק ממנה. היא פרשה את שתקנותו והתרחקותו ממנה כדחייה, כחוסר אהבה ושאין לו עניין בה.

 בטיפול, ביטאה האישה לראשונה בכאב ולא בדרך הרגילה שלה, בתלונות והאשמות, את עלבונה ופגיעתה, שאלה אותו למה הוא לא מספר לה דבר על עבודתו והחוויות שהוא עובר במהלך היום. הבעל ענה לה בהפתעה שהוא חשב תמיד שזה לא מעניין אותה כלל ולכן, הוא שתק. הבעל הבין שאשתו מתעניינת בו, רוצה את קירבתו והוא חשוב לה. בדרך שהם ביטאו את עצמם בעבר הבעל לא יכול היה לדעת שאשתו מגלה בו עניין ורק חש שאשתו לא מרוצה ממנו ולכן, היה עסוק בהתגוננות מפני התקפתה של אשתו בדרך של התרחקות ושתיקה. כך נוצר מעגל סגור של ביקורת והאשמות- פגיעה אצל הבעל והתגוננות והסתגרות- פגיעה אצל האישה- ושוב, ביקורת והאשמות וחוזר חלילה. כשהם הרשו לעצמם לבטא את כאבם בצורה גלויה, אמיתית וכנה, הם גילו את הרצון ההדדי שלהם בקרבה ואינטימיות ובעניין משותף.

4. יש לשים לב גם למסרים הלא מילוליים בשיחה עם בן הזוג. יש ליצור קשר עין, כי רק כשמסתכלים אחד בעיניים של השני רואים גם את הדברים הקטנים- גדולים אצל בן הזוג כגון, לחלוחית או דמעה בעיניים, התרגשות, הבעת פנים של כאב, עלבון, פחד, בושה, מבוכה וכד'. הכול נמצא בנוף הפנים, רק צריך להסתכל. קשר עין קרוב יוצר עיניים רכות וטובות וגורם למרחב היחסים להפוך לרך, חם, נעים ובטוח. יש לשבת זה מול זה ולגלות התעניינות וסקרנות אמיתית בבן הזוג. בוודאי שאין לדבר על דברים משמעותיים בצעקות רמות כאשר, למשל, אחד בסלון והשני במטבח. יש לבטא הרבה חיבה, חום ואהבה, גם באופן מילולי וגם באופן לא מילולי. הרבה מגע גוף ומחוות פיזיות, לגעת, לחבק, ללטף ועוד, לומר, "תודה", "שימחת את ליבי" וכד'. שום דבר ממה שבן הזוג מעניק אינו מובן מאליו.

5. כשרוצים לשתף את בן הזוג ולהשיג את הקשבתו , יש לדבר בגוף ראשון "אני" ולא "את/ה..".דיבור בלשון נוכח גורם לבן הזוג להיאטם ולהפסיק להקשיב כדרך הגנה מפני האשמות, תלונות וביקורת, הטפות מוסר וכד' . הדרך הכי טובה היא לדבר על עצמי ולא עליך , לבטא את הרגשות , הצרכים, הציפיות והמחשבות בגוף ראשון.

6. המפתח המרכזי לתקשורת טובה היא הקשבה. כולנו רוצים שיקשיבו לנו, זה נותן לנו ולדברינו תוקף ומגביר את הביטחון. גישת האימאגו מציעה דיאלוג לפיו,לא רק חשוב לשמוע את המילים שנאמרות אלא להקשיב מהלב עם מלוא הנוכחות, מתוך סקרנות אמיתית. לבוא כמו חדש, כמו לבקר בארץ חדשה. רבים מתקשים בהקשבה אמיתית כי כשהם שומעים את בן זוגם מתעוררים דברים בעולמם הפנימי ובעקבותיהם הצורך להגיב מיידית. אז מתפרצים לדבריו וקוטעים אותו עוד לפני שהוא סיים. שכיח לשמוע " סליחה, אבל אני מוכרח להגיד..." ,"אני חייב לקטוע אותך.."לא. לא חייבים. לכל אחד יש מה להגיד אבל לא מוכרחים להגיב מיד כשהדברים עולים, אפשר לחכות ולהכיל את התסכול עד סיום הדברים.

הסיבה לכך, היא שכשנדמה שמבינים מה בן הזוג רוצה לומר ועסוקים כבר לתת את התשובה, מפסיקים להקשיב באמת , ואז יש סיכוי טוב לא להבינו ולהחמיץ את כוונתו האמיתית ונוצר קצר בתקשורת וחוסר הבנה. אם מקשיבים ללא הפרעות עד שבן הזוג אמר כל מה שיש לו, מתוך גילוי עניין אמיתי ואכפתיות באשר למה שמתרחש בעולמו הפנימי, יכולים להבין דברים חדשים ועמוקים, תוך מתן הכרה, הערכה וכבוד אליו. הקשבה והכלה נותנים את התחושה "אני קיים- אתה קיים- הקשר קיים".

 7. שיחה צריכה לכלול את המרכיבים הבאים: שיקוף, הבנה ואמפטיה- מוודאים ששמענו הכול, בודקים אם הבנו נכון ומגלים הזדהות ואמפטיה לרגשות בן הזוג. העובדה שבן הזוג מקשיב לנו ומבין אותנו באמת בדיוק כפי שהתכוונו, לעיתים, מספיקה, מרגיעה וממיסה את הקונפליקט.

8. רצוי לדבר על העניין בהווה לגופו מבלי להכניס היסטוריה ואירועים מן העבר כגון, "תמיד היית כזה","פעם עשית.."או עניינם נוספים שאינם קשורים ישירות לנושא. זה לא רלוונטי , מיותר ומעצים את הקונפליקט. זה גורם לבן זוג לחשוב שהוא הבעיה, דבר שיעורר את התנגדותו ולא שיש בעיה עכשווית ביניהם הניתנת לפתרון ותיקון.

לסיום, זוגיות היא יחסים בין שני אנשים שונים, אשר כל אחד מהם זקוק לבטא את עולמו הפנימי וכל הפוטנציאל שבו. תקשורת נכונה יכולה לאפשר לכל אחד מבני הזוג להרגיש קיים ובטוח במרחב היחסים, דבר אשר מביא לאהבה בוגרת ומודעת ומעלה את תשוקת החיים.

לקבלת סדרת הטיפים איך להתאהב מחדש בבן זוגכם, לחצו על הקישור