דיני הנזיקין אינם מטילים על הפוגע כל חובה לברר את חבותו כלפי הנפגע.
בתחום הביטוח המצב שונה בתכלית. חברת ביטוח שקיבלה הודעה על מקרה ביטוח ודרישה בכתב לשלם תגמולי ביטוח, חייבת על פי חוק חוזה הביטוח, לברר מיד את חבותה כלפי המבוטח.
הדברים נקבעו מפורשות בסעיף 23(א) לחוק חוזה הביטוח במילים אלה: "משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו".
כך לדוגמא, מבוטח שרכבו ניזוק. המבוטח זכאי לדרוש מחברת הביטוח שלו שהיא תמנה מייד שמאי, על חשבונה, שיבדוק את גובה הנזק. בסקירה שהובאה באתר משרדנו, תחת הכותרת חיסיון מקפח, הראינו שבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הגישה כי זכותו של המבוטח לקבל לידיו חוות דעת זו.
ומה הדין כאשר חברת הביטוח בודקת את תביעת המבוטח, לרבות את גובה הנזק, אך דוחה את תביעת המבוטח מטעמים שאינם קשורים בנזק. האם המבוטח חייב להצטייד בחוות דעת עצמאית משלו לגבי גובה הנזק ולהגישה לבית המשפט?
לדעתנו, הטלת חובת ברור תביעת המבוטח על חברת הביטוח, כוללת בתוכה גם את הנטל להגיש לבית המשפט את חוות הדעת שבידה.
במשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, טענה חברת הביטוח הדר כי המבוטח לא התקין את אמצעי המיגון שנדרשו בפוליסה.
במשפט התברר כי המבוטח התקין גם התקין את מערכת המיגון.
בנסיבות שכאלה ניתן היה לצפות מחברת ביטוח הגונה כי תתנצל ותשלם את תגמולי הביטוח.
אלא שעיניהם החדות של נציגי הדר הבחינו בכך שהמבוטח פישל ולא הגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה להוכחת שווי הרכב. במקום זאת הסתפק בצירוף דף ממחירון השמאי יצחק לוי.
הדר סברה כי תפסה את המבוטח בטעות משפטית. כמו שפרצה קוראת לגנב, גם טעות משפטית מפתה כנראה להתחמק מתשלום המגיע למבוטח.
את מחיר הטעות, כך סברה הדר, על המבוטח לשלם ויש לשלול ממנו את תגמולי הביטוח.
התוצאה שהדר מבקשת להגיע אליה, אמרו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, היא תוצאה קשה. לא ניתן לשלוח את המבוטח בלא כלום. במקרה שכזה רשאי השופט להסתמך על מחירון יצחק לוי. סקירת פסק הדין הובאה באתר משרדנו תחת הכותרת מחירון המעביר נטל.
לגישה זו הצטרף בימים אלה בית המשפט המחוזי בחיפה.
רכבו של יעקב כרסנטי נגנב. הרכב היה מבוטח בחברת הביטוח מנורה בביטוח מקיף.
תתבייש לך, אמרה מנורה לכרסנטי. גם ביימת את הגניבה, גם לא הפעלת את אמצעי המיגון בעת הגניבה ואתה מעז פנים לתבוע ממני תגמולי ביטוח?
כרסנטי פנה לבית משפט השלום בקריות.
השופטת ישראלה קראי גירון קבעה כי מנורה לא הוכיחה ביום וגם לא אי הפעלת מערכת מיגון. למרות זאת, שילחה השופטת קראי גירון את כרסנטי בידיים ריקות. משום שלא הגיש לה חוות דעת שמאי להוכחת שווי המכונית. רק במצורף לסיכומים שהוגשו מטעם כרסנטי, חובר תצלום הדף הרלבנטי ממחירון השמאי יצחק לוי.
תצלום הדף ממחירון יצחק לוי, טענה מנורה, אינו קביל כראיה להוכחת שווי המכונית שנגנבה.
השופטת קראי גירון קיבלה טענה זו של מנורה ודחתה כליל את תביעתו של כרסנטי.
כרסנטי לא השלים עם דחיית תביעתו והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. הערעור הובא בפני השופטים שולמית וסרקרוג, יצחק כהן ורון שפירא.
השופט יצחק כהן הצביע בפתח פסק דינו על התוצאה הקשה שנוצרה "כרסנטי, שביטח את רכושו היקר, ושילם למנורה דמי ביטוח במיטב כספו, יצא וידיו על ראשו. כך יפה וכך נאה לחברת ביטוח המכבדת את עצמה (אך לא כל כך מכבדת את מבוטחיה)".
אכן, מסביר השופט כהן, הדרך הנכונה להוכיח שווי של מכונית שנגנבה הוא על ידי הגשת חוות דעת של שמאי רכב מומחה, אשר יתייחס בחוות דעתו לנתונים המיוחדים למכונית שנגנבה, המרחק שעברה, אביזריה המיוחדים וכיוצ"ב, ואף יעמוד לחקירה על חוות דעתו.
אולם, מוסיף השופט, ברשימה לביטוח שהפיקה מנורה, מככב מחירון יצחק לוי בתפקיד מרכזי. נאמר שם כי בקרות מקרה הביטוח, הערכת השמאי את שווי המכונית צריכה להיעשות בהתאם למחירון יצחק לוי.
"מכאן עולה", קובע השופט כהן, "שהחטא שחטא כרסנטי, כאשר צרף העתק מהמחירון לסיכומים שהגיש, לא היה חטא כה נורא".
מעבר לכך, מקשה השופט, האם מנורה לא חטאה כאן במחדל חמור יותר מזה של מבוטחה?
"לא יכולה להיות מחלוקת", קובע השופט כהן, "שבמסגרת חובת המבטח "לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו", חייב המבטח גם לברר את גובה הנזק שנגרם למבוטח. במקרה שלפנינו...היה על מנורה למנות שמאי ולקבל את הערכתו בדבר שווי המכונית שנגנבה. היכן היא אפוא הערכת השמאי? האם נערכה והיא שמורה בארכיון מנורה או שמא כלל לא נערכה, משום שמנורה סברה, כי מחירון המכוניות משקף באופן נאמן את שווי המכונית שנגנבה? ואם לא נערכה חוות דעת כאמור, האין מחדלה של מנורה חמור יותר ממחדלו של כרסנטי, שהרי מחדלו שלו הוא מחדל דיוני בלבד, בשעה שמחדלה של מנורה הוא מחדל מהותי?".
במצב דברים בו חברת הביטוח לא הגישה חוות דעת מטעמה, פוסק השופט כהן, ומתברר שהמבוטח אכן זכאי לקבל תגמולים עבור הנזק שנגרם לו, יפוצה המבוטח על פי מחירון יצחק לוי, מחירון שחוזה הביטוח עצמו קבע כי יהווה בסיס לכל הערכת שמאי.
השופטת וסרקרוג, מול דעתו החולקת של השופט שפירא, הצטרפה לפסק דינו של השופט יצחק כהן.
סוף דבר: מנורה חויבה לשלם לכרסנטי את ערך הרכב הנקוב במחירון לוי יצחק, בתוספת הוצאות המשפט בשתי הערכאות ובתוספת ריבית מיוחדת בשיעור של פי שניים מהריבית החוקית הרגילה.
מסמך 541
בתחום הביטוח המצב שונה בתכלית. חברת ביטוח שקיבלה הודעה על מקרה ביטוח ודרישה בכתב לשלם תגמולי ביטוח, חייבת על פי חוק חוזה הביטוח, לברר מיד את חבותה כלפי המבוטח.
הדברים נקבעו מפורשות בסעיף 23(א) לחוק חוזה הביטוח במילים אלה: "משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו".
כך לדוגמא, מבוטח שרכבו ניזוק. המבוטח זכאי לדרוש מחברת הביטוח שלו שהיא תמנה מייד שמאי, על חשבונה, שיבדוק את גובה הנזק. בסקירה שהובאה באתר משרדנו, תחת הכותרת חיסיון מקפח, הראינו שבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הגישה כי זכותו של המבוטח לקבל לידיו חוות דעת זו.
ומה הדין כאשר חברת הביטוח בודקת את תביעת המבוטח, לרבות את גובה הנזק, אך דוחה את תביעת המבוטח מטעמים שאינם קשורים בנזק. האם המבוטח חייב להצטייד בחוות דעת עצמאית משלו לגבי גובה הנזק ולהגישה לבית המשפט?
לדעתנו, הטלת חובת ברור תביעת המבוטח על חברת הביטוח, כוללת בתוכה גם את הנטל להגיש לבית המשפט את חוות הדעת שבידה.
במשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, טענה חברת הביטוח הדר כי המבוטח לא התקין את אמצעי המיגון שנדרשו בפוליסה.
במשפט התברר כי המבוטח התקין גם התקין את מערכת המיגון.
בנסיבות שכאלה ניתן היה לצפות מחברת ביטוח הגונה כי תתנצל ותשלם את תגמולי הביטוח.
אלא שעיניהם החדות של נציגי הדר הבחינו בכך שהמבוטח פישל ולא הגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה להוכחת שווי הרכב. במקום זאת הסתפק בצירוף דף ממחירון השמאי יצחק לוי.
הדר סברה כי תפסה את המבוטח בטעות משפטית. כמו שפרצה קוראת לגנב, גם טעות משפטית מפתה כנראה להתחמק מתשלום המגיע למבוטח.
את מחיר הטעות, כך סברה הדר, על המבוטח לשלם ויש לשלול ממנו את תגמולי הביטוח.
התוצאה שהדר מבקשת להגיע אליה, אמרו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, היא תוצאה קשה. לא ניתן לשלוח את המבוטח בלא כלום. במקרה שכזה רשאי השופט להסתמך על מחירון יצחק לוי. סקירת פסק הדין הובאה באתר משרדנו תחת הכותרת מחירון המעביר נטל.
לגישה זו הצטרף בימים אלה בית המשפט המחוזי בחיפה.
רכבו של יעקב כרסנטי נגנב. הרכב היה מבוטח בחברת הביטוח מנורה בביטוח מקיף.
תתבייש לך, אמרה מנורה לכרסנטי. גם ביימת את הגניבה, גם לא הפעלת את אמצעי המיגון בעת הגניבה ואתה מעז פנים לתבוע ממני תגמולי ביטוח?
כרסנטי פנה לבית משפט השלום בקריות.
השופטת ישראלה קראי גירון קבעה כי מנורה לא הוכיחה ביום וגם לא אי הפעלת מערכת מיגון. למרות זאת, שילחה השופטת קראי גירון את כרסנטי בידיים ריקות. משום שלא הגיש לה חוות דעת שמאי להוכחת שווי המכונית. רק במצורף לסיכומים שהוגשו מטעם כרסנטי, חובר תצלום הדף הרלבנטי ממחירון השמאי יצחק לוי.
תצלום הדף ממחירון יצחק לוי, טענה מנורה, אינו קביל כראיה להוכחת שווי המכונית שנגנבה.
השופטת קראי גירון קיבלה טענה זו של מנורה ודחתה כליל את תביעתו של כרסנטי.
כרסנטי לא השלים עם דחיית תביעתו והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. הערעור הובא בפני השופטים שולמית וסרקרוג, יצחק כהן ורון שפירא.
השופט יצחק כהן הצביע בפתח פסק דינו על התוצאה הקשה שנוצרה "כרסנטי, שביטח את רכושו היקר, ושילם למנורה דמי ביטוח במיטב כספו, יצא וידיו על ראשו. כך יפה וכך נאה לחברת ביטוח המכבדת את עצמה (אך לא כל כך מכבדת את מבוטחיה)".
אכן, מסביר השופט כהן, הדרך הנכונה להוכיח שווי של מכונית שנגנבה הוא על ידי הגשת חוות דעת של שמאי רכב מומחה, אשר יתייחס בחוות דעתו לנתונים המיוחדים למכונית שנגנבה, המרחק שעברה, אביזריה המיוחדים וכיוצ"ב, ואף יעמוד לחקירה על חוות דעתו.
אולם, מוסיף השופט, ברשימה לביטוח שהפיקה מנורה, מככב מחירון יצחק לוי בתפקיד מרכזי. נאמר שם כי בקרות מקרה הביטוח, הערכת השמאי את שווי המכונית צריכה להיעשות בהתאם למחירון יצחק לוי.
"מכאן עולה", קובע השופט כהן, "שהחטא שחטא כרסנטי, כאשר צרף העתק מהמחירון לסיכומים שהגיש, לא היה חטא כה נורא".
מעבר לכך, מקשה השופט, האם מנורה לא חטאה כאן במחדל חמור יותר מזה של מבוטחה?
"לא יכולה להיות מחלוקת", קובע השופט כהן, "שבמסגרת חובת המבטח "לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו", חייב המבטח גם לברר את גובה הנזק שנגרם למבוטח. במקרה שלפנינו...היה על מנורה למנות שמאי ולקבל את הערכתו בדבר שווי המכונית שנגנבה. היכן היא אפוא הערכת השמאי? האם נערכה והיא שמורה בארכיון מנורה או שמא כלל לא נערכה, משום שמנורה סברה, כי מחירון המכוניות משקף באופן נאמן את שווי המכונית שנגנבה? ואם לא נערכה חוות דעת כאמור, האין מחדלה של מנורה חמור יותר ממחדלו של כרסנטי, שהרי מחדלו שלו הוא מחדל דיוני בלבד, בשעה שמחדלה של מנורה הוא מחדל מהותי?".
במצב דברים בו חברת הביטוח לא הגישה חוות דעת מטעמה, פוסק השופט כהן, ומתברר שהמבוטח אכן זכאי לקבל תגמולים עבור הנזק שנגרם לו, יפוצה המבוטח על פי מחירון יצחק לוי, מחירון שחוזה הביטוח עצמו קבע כי יהווה בסיס לכל הערכת שמאי.
השופטת וסרקרוג, מול דעתו החולקת של השופט שפירא, הצטרפה לפסק דינו של השופט יצחק כהן.
סוף דבר: מנורה חויבה לשלם לכרסנטי את ערך הרכב הנקוב במחירון לוי יצחק, בתוספת הוצאות המשפט בשתי הערכאות ובתוספת ריבית מיוחדת בשיעור של פי שניים מהריבית החוקית הרגילה.
מסמך 541
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531