שינוי 

כשאנחנו באים לבחון את התהליך על מורכבותו, הדבר הראשון שיש צורך להבין הוא את הקושי להשתנות.
המשימה הזאת לא קשה, הגורמים לקושי להשתנות הם הכי אינטימיים וברורים לנו, ובהם:

הרגלים ותכונות מושרשות (לפעמים פיזיולוגית ונפשית) שמהווים את נקודת האיזון שלנו (הביטחון האישי).. משולבים בפחד מפני הלא ידוע,
הגנות פסיכולוגיות מפני מצבים שמאיימים עלינו (גם אם הם תוצאה של טראומות עבר לא רלוונטיות), דפוסי חשיבה ואמונות (קדומות) מגבילים שקיבלנו על עצמנו בשלב מסוים בחיים והמשכנו לפתח לאורך חיינו (ששירתו אותנו בעבר והיום הם חוסמים את התפתחותנו),
דימוי עצמי נמוך וחוסר אמונה ביכולותינו,
הרגשה של מלחמת הישרדות וקיום שמנטרלת את החיוניות הפנימית ומשתקת אותנו,
חוסר באינטימיות ואהבה ללא תנאים (אצלנו).

אפשר להבין את הסיבות ואף לקבלם כבלתי נמנעים, במיוחד היום במציאות "הקשה" שלנו...
אבל........... כשבסופו של דבר הם גורמים בדיוק לדבר שממנו אנחנו חוששים, כולל פגיעה קשה בבריאותנו, ובגידה בעצמנו... מן הראוי היה שנתעורר ונוותר על הכמיהה לביטחון בכל מחיר ונעז לפרוץ את מעגל הדיכוי והאימה הפנימיים שלנו- יהיה מה שיהיה.
אך לא כך, בתהליך הסתגלות הדרגתי, החלשנו את עצמנו ואת משאבי החיים והאנרגיה שבתוכנו, עד לכדי דלדול מסוכן שאין בו כדי לאפשר לנו להתרומם.
במקרים בהם המצב ממשיך להתדרדר עד להפיכתו לבלתי נסבל, הוא מתפוצץ לכיוון ייאוש מוחלט וויתור אוו ליוזמה (וויתור על אשליית הביטחון המוכרת) ובחירה בביטחון שנובע מתוך העוצמה הפנימית שלנו תוך הישענות על משאבי האני "השלם" יותר שלנו.

ברוב המקרים, בבואנו להתייעץ עם פסיכולוג, יועץ, חבר וכדומה... יותר מאשר אנחנו רוצים בייעוץ ועזרה בתהליך השינוי, רוצים אנחנו את הצידוק והחיזוק לאי יכולתנו לשנות ולהשתנות, שכן, אם הבנו את הצורך "באמת" ואת נחיצותו, אז למה אין אנו מתעמתים עם עצמנו ועם הקשיים ישירות?!

אין מוצא אמיתי לשום בעיה מלבד האמת בעצמה.

היועץ עצמו צריך להיות מישהו עם ניסיון חיים עשיר, שעבר את התהליכים המתוארים והצליח "להדליק את האור" הפנימי שלו (ויכול לעזור להדליק אותו אצל אחרים), בעל יכולת הזדהות ואמפתיה לבני אדם.

תפקידו הראשון הראוי של היועץייעוץ הינו, ליצור יחסי אמון עם המתייעץ, ובחוכמה להרגיע ולהרפות את המתח שהמתייעץ שרוי בו, מתח זה הוא המקור לרוב הבעיות מלכתחילה... המון רגישות וחוכמת חיים נדרשים ליועץ במשימה הזאת.
אחד מהמחסומים הקשים שיהיה עליו לשחרר הוא המומנטום שבו נמצא המתייעץ, שמשאיר אותו בתנועה חסרת ריכוז ועוצמה, ובלשונו הוא - "תן לי לעבור את היום הזה"... - אמון והרפיה.

תפקידו השני של היועץ הוא, לעזור למתייעץ ברגישות הראויה לעמוד מול המראה והאמת של עצמו, להרגיש ולראות (להבין) את הדפוסים החוסמים - מודעות.

תפקידו השלישי, לעורר את המתייעץ לפעולה המתבקשת (ההחלטה והפעולה צריכים לנבוע ממנו בלבד ומתוך מכלולו הוויתו) תוך כדי עבודה על אימוץ דפוסי חשיבה ואמונות נכונים, כרוכים באישור עצמי ללא תנאים.

תפקידו הרביעי, לספק למתייעץ כלים ותהליכים מקדמים של התמודדות ומשוב עצמי לאורך הדרך, וטיפוח מודעות מתמשכת לתהליך המורכב, שמורכב ממודעות הולכת וגדלה, בהתחלה לאחר מעשה ובהמשך תוך כדי מעשה עד למודעות שלפני מעשה שמתחזקת מעצם התפתחותה (של המודעות), מהתרכזות במטרה ובהישגים הקטנים וגדולים לאורך הדרך.
* במצבים מסוימים, הדבר הנכון יהיה שינוי רדיקאלי בעל תוצאות מתגמלות גדולות ומהירות ובמצבים חסומים יותר השינוי הוא הדרגתי יותר, אך כרוך בליווי ותמיכה חיצוניים, שכרוך עדיין ברגישות למכלול מרכיבי האישיות והתפיסות של המתייעץ.

מן הידוע, שהמניע החזק ביותר לשינוי הוא רצון עז להישג מיוחל, רצון כזה, מוצא בדרך כלל את הדרכים להגיע ליעדו ("אם יש לך למה, אז אין בעיה איך") , קשה ליצור בצורה מלאכותית או מניפולטיבית רצון כזה, אך אפשר להפעיל את המנגנונים שרצון עז כזה מפעיל - בצורה מלאכותית וכאילו "לפתות" את התת-מודע לייצר את התנאים להגשמת היעדים האישיים.

ועל זה נרחיב במאמר הבא.

בברכת אמת ואהבה,

גבי