דניאל גרשטיין ביקש להוציא כסף מזומן מכספומט באזור התעשייה באשדוד.
גרשטיין העמיד את מכונית הפורד פוקוס שלו בחניה כפולה, לצד מכונית חונה, ויצא אל עבר הכספומט, מרחק כחמישה מטרים.
תוך כדי הקשת הקוד הסודי בלוח המקשים של הכספומט, כשגבו אל הרכב, בא אלמוני וגנב את הרכב.
גרשטיין היה מבוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח שירביט.
בפוליסה כתוב כי עליך להפעיל את אמצעי המיגון "בכל עת שהרכב ללא נהג", הטיחה שירביט בגרשטיין. בזמן שניגשת לכספומט לא הפעלת את אמצעי המיגון שדרשתי.
לא זו אף זו, הרעימה שירביט על מבוטחה, בזמן שניגשת לכספומט, הותרת את מפתחות הרכב במתג ההתנעה. בכך הפקרת את הרכב בידי הגנב.
המחלוקת הועברה להכרעת השופטת חנה פלינר, מבית משפט השלום בתל אביב.
אכן, מודה השופטת, בתי המשפט היו נכונים להגמיש את הדרישות הנוקשות שבפוליסה בכל הנוגע להפעלת אמצעי מיגון. במספר מקרים נקבע כי הגם שפיזית הנהג לא ישב בתא הנהג בעת אירוע הגניבה, ניתן לראות ברכב כמאויש ולא היה צורך בהפעלת אמצעי המיגון.
זאת נקבע כאשר בתי המשפט שוכנעו שהמבוטח שמר על קשר עין עם הרכב למרות שלא היה בו פיזית.
לעומת זאת, במקרים שבהם הושאר הרכב נטוש ולא לדקות ספורות, מבלי שהיה קשר עין, קבעו השופטים שלא ננקטו אמצעי מיגון סבירים.
ישנו קו אדום, קובעת השופטת פלינר, להתנהגות המבוטח. חציית הקו האדום, תגרור קביעה שאין לראות את הרכב כמאויש.
מי קובע את הקו האדום?
השופט הוא זה המשרטט קו אדום דמיוני זה, מסבירה השופטת. השופט כ"מבוטח סביר" בוחן האם אכן אי הפעלת אמצעי המיגון במקרה הנדון בפניו הינה סבירה והגיונית, ולא ניתן לצפות כי מבוטח סביר היה מפעילם.
במקרה של גרשטיין, קובעת השופטת פלינר, "דומני כי המבוטח חצה גם חצה את אותו "קו אדום" דמיוני. מבוטח סביר לא היה משאיר את המפתחות במתג ההתנעה, בעת שהוא הולך לכספומט המרוחק כחמישה מטרים ממקום החניה".
לדידה של השופטת, "כל שנדרש מהמבוטח על מנת לעמוד בדרישות הפוליסה במקרה הנדון הוא לסובב את המפתח במתג ההתנעה, לשלוף את המפתח ולנעול את הרכב בעזרת השלט. האם פעולה זו, שנעשית באופן אוטומטי ועורכת שברירי שניות, היא דרישה מוגזמת?!".
פעולת נעילת הרכב גם לא הייתה גורמת אי נוחות למבוטח, ממשיכה השופטת, להבדיל ממקרה בו המבוטח עסוק בהעמסת רכבו, או בפריקת סחורה, או במקרים בהם הוא עוצר על מנת לשאול דבר מה ולהמשיך בנסיעה.
לדעת השופטת, גרשטיין גם איבד קשר עין עם רכבו, מאחר והלך לכספומט כשגבו מופנה אל המכונית וקבוצת פועלים חסמה את שדה ראייתו. הפעולות להן נדרש אדם המוציא כסף מכספומט מצריכות ריכוז במסך ובלוח המקשים. ברי כי לא ניתן לפקח בו זמנית על הרכב.
לפיכך, פוסקת השופטת, אין מנוס מהמסקנה כי יש לראות ברכב "ללא נהג" כהגדרת סעיף תנאי המיגון והיה צורך בהפעלת אמצעי המיגון שנדרשו על ידי שירביט.
תביעתו של גרשטיין נדחתה והוא הפסיד גם את רכבו וגם את כספי הביטוח.
מסמך 535
גרשטיין העמיד את מכונית הפורד פוקוס שלו בחניה כפולה, לצד מכונית חונה, ויצא אל עבר הכספומט, מרחק כחמישה מטרים.
תוך כדי הקשת הקוד הסודי בלוח המקשים של הכספומט, כשגבו אל הרכב, בא אלמוני וגנב את הרכב.
גרשטיין היה מבוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח שירביט.
בפוליסה כתוב כי עליך להפעיל את אמצעי המיגון "בכל עת שהרכב ללא נהג", הטיחה שירביט בגרשטיין. בזמן שניגשת לכספומט לא הפעלת את אמצעי המיגון שדרשתי.
לא זו אף זו, הרעימה שירביט על מבוטחה, בזמן שניגשת לכספומט, הותרת את מפתחות הרכב במתג ההתנעה. בכך הפקרת את הרכב בידי הגנב.
המחלוקת הועברה להכרעת השופטת חנה פלינר, מבית משפט השלום בתל אביב.
אכן, מודה השופטת, בתי המשפט היו נכונים להגמיש את הדרישות הנוקשות שבפוליסה בכל הנוגע להפעלת אמצעי מיגון. במספר מקרים נקבע כי הגם שפיזית הנהג לא ישב בתא הנהג בעת אירוע הגניבה, ניתן לראות ברכב כמאויש ולא היה צורך בהפעלת אמצעי המיגון.
זאת נקבע כאשר בתי המשפט שוכנעו שהמבוטח שמר על קשר עין עם הרכב למרות שלא היה בו פיזית.
לעומת זאת, במקרים שבהם הושאר הרכב נטוש ולא לדקות ספורות, מבלי שהיה קשר עין, קבעו השופטים שלא ננקטו אמצעי מיגון סבירים.
ישנו קו אדום, קובעת השופטת פלינר, להתנהגות המבוטח. חציית הקו האדום, תגרור קביעה שאין לראות את הרכב כמאויש.
מי קובע את הקו האדום?
השופט הוא זה המשרטט קו אדום דמיוני זה, מסבירה השופטת. השופט כ"מבוטח סביר" בוחן האם אכן אי הפעלת אמצעי המיגון במקרה הנדון בפניו הינה סבירה והגיונית, ולא ניתן לצפות כי מבוטח סביר היה מפעילם.
במקרה של גרשטיין, קובעת השופטת פלינר, "דומני כי המבוטח חצה גם חצה את אותו "קו אדום" דמיוני. מבוטח סביר לא היה משאיר את המפתחות במתג ההתנעה, בעת שהוא הולך לכספומט המרוחק כחמישה מטרים ממקום החניה".
לדידה של השופטת, "כל שנדרש מהמבוטח על מנת לעמוד בדרישות הפוליסה במקרה הנדון הוא לסובב את המפתח במתג ההתנעה, לשלוף את המפתח ולנעול את הרכב בעזרת השלט. האם פעולה זו, שנעשית באופן אוטומטי ועורכת שברירי שניות, היא דרישה מוגזמת?!".
פעולת נעילת הרכב גם לא הייתה גורמת אי נוחות למבוטח, ממשיכה השופטת, להבדיל ממקרה בו המבוטח עסוק בהעמסת רכבו, או בפריקת סחורה, או במקרים בהם הוא עוצר על מנת לשאול דבר מה ולהמשיך בנסיעה.
לדעת השופטת, גרשטיין גם איבד קשר עין עם רכבו, מאחר והלך לכספומט כשגבו מופנה אל המכונית וקבוצת פועלים חסמה את שדה ראייתו. הפעולות להן נדרש אדם המוציא כסף מכספומט מצריכות ריכוז במסך ובלוח המקשים. ברי כי לא ניתן לפקח בו זמנית על הרכב.
לפיכך, פוסקת השופטת, אין מנוס מהמסקנה כי יש לראות ברכב "ללא נהג" כהגדרת סעיף תנאי המיגון והיה צורך בהפעלת אמצעי המיגון שנדרשו על ידי שירביט.
תביעתו של גרשטיין נדחתה והוא הפסיד גם את רכבו וגם את כספי הביטוח.
מסמך 535
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531