כאשר חברת הביטוח מסרבת לשלם ביטוח רכב 

יפה אלמליח נהגה להתאמן בחדר כושר באחד מבתי הספר בנשר.

באחד הימים הגיעה אלמליח לחדר הכושר עם רכבה מסוג ב.מ.וו. 325 וחנתה בחניה הסמוכה לחדר הכושר.

תוך כדי האימון, ניגש אליה מנהל חדר הכושר ודיווח לה כי מתאמן אחר, הבחין בשני בחורים בריונים בקרבת הב.מ.וו. אלמליח חשה מייד לחניה וגילתה, למגינת ליבה, כי רכבה נעלם.

הרכב היה מבוטח בחברת הביטוח ביטוח ישיר. אולם אנשי התביעות בביטוח ישיר סירבו לשלם לאלמליח את תגמולי הביטוח.

כל שאנו מוכנים להודות בו, כתבו מסלקי התביעות לאלמליח, הוא כי שמך הוא יפה אלמליח וכי הקשת על החמש כשהחלטת לתת בנו אמון.

אבל לנו אין בך כל אמון.

אנו לא מאמינים כי רכבך נגנב, כתבו אנשי ביטוח ישיר לאלמליח.

ואפילו נגנב, הוסיפו, אנו לא מאמינים כי הפעלת את מערכת המיגון.

ואפילו הפעלת את מערכת המיגון, המשיכו אנשי ביטוח ישיר, אנו לא מאמינים שהיא הייתה תקינה.

ואפילו את לא שקרנית, הטילו אנשי ביטוח ישיר את שורת המחץ, הרי בנך הוא שקרן. מנין לנו? מבדיקת הפוליגרף שערכנו לו.

השופט אמיר טובי מבית משפט השלום בחיפה, שמע את עדותה של אלמליח.

"עדותה עשתה עלי רושם מהימן ולא מצאתי לפקפק ביושרה ואמינותה. לא מצאתי יסוד לטענת ביטוח ישיר כי לא הוכח אירוע הגניבה. ודוק - הרכב לא נמצא עד היום והמשטרה לא הצליחה לעלות על עקבותיו".

השופט גם התרשם מהעובדה שאלמליח טיפחה את רכבה והשקיעה בו אביזרים ותוספות. ימים ספורים לפני הגניבה תיקנה אלמליח את מערכת המיגון. "הדעת נותנת כי אילו הייתה לה יד בהעלמת הרכב, לא הייתה משקיעה מכספה ברכב, ולא הייתה טורחת לתקן את מערכת האזעקה זמן קצר לפני הגניבה".

די היה בדברים אלה כדי להכריע את הכף לטובת אלמליח. אולם השופט טובי מצא לנכון להוסיף ולהעיר גם ביחס להתנהלותה של ביטוח ישיר בפרשה. כלשונו, "התנהלות המעלה תמונה עגומה למדיי בייחוד בנוגע לתום לבה של ביטוח ישיר".

בראש ובראשונה השופט מתקומם על תוכן מכתב הדחייה ששיגרה ביטוח ישיר לאלמיח עם הנימוקים החילופיים. אם ביטוח ישיר אכן חשדה בכנות כי הרכב נגנב בשל מעורבות הבן, מדוע הייתה צריכה להוסיף "ו/או" שמערכת המיגון לא הופעלה בעת הגניבה.

השופט מכנה מכתב זה בשם "רשת הגנה" שביטוח ישיר פרשה לעצמה. "ביטוח ישיר ביקשה להדוף את התביעה בשלל טענות, שמא אחת מהן תתפוס ברשתה את אלמליח. לא זו הדרך בה אמורה חברת ביטוח לנהוג".

השופט מתקומם גם על כך שביטוח ישיר ניסתה להגיש לבית המשפט את תוצאת בדיקת הפוליגרף שנערכה לבנה של אלמליח.

כפי שהתרענו על כך רבות במדור זה, בדיקות פוליגרף אינן אמינות על בית המשפט העליון שלנו. הן פסולות כראיה, אלא אם כן נעשה הסכם בכתב בין הצדדים שהן תהיינה קבילות.

ביטוח ישיר תירצה את ניסיונה להגיש לשופט את תוצאת הפוליגרף של הבן בהסכם שנחתם עם האם. בפועל האם לא נבדקה בפוליגרף.

השופט דוחה ניסיון זה מכל וכל. הסכם הפוליגרף, קובע השופט, מתייחס לתוצאת הבדיקה שתיערך לאלמליח ולא לתוצאת הבדיקה שייערכו לבנה.

השופט מתקומם גם על הדרך בה הושגה ההסכמה עם האם. תוך גניבת דעת והעלמת העובדה שביטוח ישיר חושדת בבן.

היחסים שבין חברת הביטוח לבין המבוטח, מזכיר השופט, אינם יחסים חוזיים רגילים. "חוק חוזה הביטוח נושא אופי צרכני, בעל סממן מעין פטרנליסטי, שנועד להגן על זכויות הצרכן המבוטח. לנוכח היחסים הבלתי שוויוניים מלכתחילה ובשים לב לכך שבדיקת פוליגרף יש בה מטבעה פגיעה קשה בפרטיותו של הנבדק, אשר מגיעה אף לכדי פגיעה בזכויות יסוד, נדרשת חברת הביטוח לדקדק בהסכמים מעין אלה ולוודא כי הם משקפים נאמנה את שסוכם בין הצדדים. כל ספק לעניין זה צריך שיפעל לרעת חברת הביטוח שבידה הכלים, המנגנון והאמצעים לערוך הסכמים ברורים שאינם מותירים מקום לספק".

בסופו של דיון, חייב השופט את ביטוח ישיר לשלם לאלמליח את מלוא שווייה של הב.מ.וו. וכן את הוצאות המשפט.

רק חבל שהשופט הסתפק בכך ולא חייב את ביטוח ישיר בפיצויים עונשיים. בעצם אין לביטוח ישיר כל מחסום להמשיך ולהתנהג בדרך זו שהשופט מכנה אותה כאמור, "התנהלות המעלה תמונה עגומה למדיי בייחוד בנוגע לתום לבה של ביטוח ישיר".

בשולי הדברים נציין, כי מתעורר החשש שביטוח ישיר ביקשה לעקוף את הנחיית המפקח על הביטוח הקובעת כי חברת ביטוח הדוחה תביעת מבוטח חייבת לפרט, בהזדמנות הראשונה את כל נימוקיה לדחיית התביעה. בתי המשפט החלו לאחרונה להפנים את ההנחיה, את חשיבותה ואת תקפותה, ודחו טענות חדשות שצצו בכתבי ההגנה שהגישו המבטחות לבתי המשפט, לאחר שכבר שלחו מכתב דחייה למבוטחים.

ייתכן כי מסלקי התביעות בביטוח ישיר החליטו להתחכם ולפרוש את כל הטענות האפשריות כנגד מקרה של גניבת מכונית, כמו שעורכי דין נוהגים לכתוב כתב הגנה בבית המשפט: "מוכחש... מוכחש.... מוכחש".

לא לכך התכוון המפקח על הביטוח. טענה הדוחה תביעה צריכה להיות עניינית. והרי בהנחיית המפקח נאמר במפורש, כי המטרה בקבלת עמדת המבטחת הינה, לאפשר למבוטח לכלכל את צעדיו ביחס לטענות המבטחת. מובן מאליו, כי אין המבוטח צריך לבזבז את זמנו ואת כספו ולהתייחס לטענות שאינן רלווטיות למקרה שלו.

על כן, יורשה לנו להביע את דעתנו כי צדק השופט אמיר טובי באמירתו "לא זו הדרך בה אמורה חברת ביטוח לנהוג". אמרו מעתה: על חברת הביטוח לפרט בהזדמנות הראשונה את מלוא נימוקיה הרלוונטיים והאמיתיים לדחיית התביעה, ולא לטעון טענות מן היקב ומן הגורן.

מסמך 534