הגיגים על "הרץ למרחקים ארוכים"
הקשר בין עלויות כוח אדם, איכותו לבין הרווח
עלויות כוח אדם... כל אחד יודע כמה מחשבה וזמן מושקעים לבדוק, להתייעל ולחסוך כדי להעלות את רמת הרווח.
כל מנכ"ל ו/או מנהל כוח אדם (משאבי אנוש) מאמין שהוא יכול להפחית את עלויות כוח אדם ולשמור על סביבת עבודה נעימה ואפקטיבית.
יורשה לי להאיר פן אחר על המשמעויות של הפחתה בעלויות כוח אדם מניסיוני האישי.
עברתי כבר את גיל 50 ואני עובד למעלה מ- 20 שנה בתחומי מזון ומשקאות. התחלתי כבר-מן ומלצר, עברתי לנהל את מחלקת המלצרים, כמ?טר?די ואח"כ כמנהל מזון ומשקאות, סמנכ"ל ומנכ"ל פרויקטים. עשיתי שינוי, למדתי את אומנות הבישול, עבדתי במלונות פאר בארץ ובחו"ל ולמעלה מ- 10 שנים שאני משמש שף ראשי במלונות 5 כוכבים.
מדוע במשך כמעט 30 שנה עברתי כ- 9 מקומות עבודה ואילו אבי ז"ל עבד 40 שנה באותו מקום (ובסוף קיבל שעון...)?
שיניתי מקומות עבודה כי, בכל פעם רציתי להרוויח "עוד כמה לירות", בכדי לקדם עצמי ולדאוג לרווחת משפחתי.
האם זו בושה לקבל שכר הוגן וראוי במקום העבודה???
ידידי? לא ולא!
אנו לא יכולים לצפות להחזיק את הטובים והאיכותיים ביותר, בשכר "מעליב"!
אני מאמין שאם באמת אנו רוצים להשיג את העובדים הטובים והיעילים ביותר שיהיו אמונים על הרווח, עלינו לדאוג להם ולתגמל אותם באופן שישמור על כבודם המקצועי והאישי.
רק מי שחש את המבט המושפל והבוז של אשתו כאשר משכורתו בתום 22 ימי עבודה, כולל שעות נוספות ושבתות נעה בקושי סביב שכר המינימום, יכול להבין תופעות של "עיגול פינות" במקום העבודה.
אל לנו להתפלא שטבח ממהר ו"מזייף" בהכנת המנות כדי לסיים עבודתו ולרוץ "לעשות אקסטרה"; או קופאית שאינה מוכנה להתמודד מול אורחים המנסים להתפלח ולא מחייבת כראוי; באיזה מיומנות יגיש המלצר את מנותיו כאשר בראשו מתרוצצות המחשבות אודות הביטוח שאינו יכול לשלם לסוברו שנת 82 שלו? כמה סטייקים חסרים במקפיא כאשר הארוחות היחידות החמות שהעובד אוכל הם במקום העבודה ולמשפחתו יש לדאוג?
האם אותו מנהל מחלקה שמאחר אינו נמצא באותו רגע אצל המתחרים ממול ובודק אופציות עבודה?
אנו מפרסמים ללקוחות שלנו עד כמה אנו דואגים להם, "מצ'פרים" אותם בכל מיני הטבות. ארוחות חינם, לינות לסוכנים ולמחליטנים.
אנו עורכים מסעי קידום מכירות, מחלקים מתנות, עושים הנחות ומנסים לתת לאורחינו את התחושה שהם יותר מרצויים אצלנו.
אבל מה אנו עושים בנידון עובדינו הטובים והנאמנים?
כן...אנו אומרים "מילה טובה", מחלקים מחמאות: "נכון שלמה, עשית עבודה נהדרת, האורחים מאד מרוצים, אף פעם לא אכזבת אותנו, אבל...ת'שמע, אני מה-זה מצטער, אין העלאות שכר ואין בונוסים...אתה מבין?! זה לא אני...זה המצב הקשה, אני נורא מצטער."
לאורחינו אנו דואגים לבשר הטוב ביותר, לירקות ופירות מובחרים, גבינות איכות, יינות ומשקאות מיוחדים.
ולעובדים ... "נאדא"!!!
העובדים שלנו הם, הנותנים לבשר המעולה את טעמו המיוחד, מעצבים את פלטת הגבינות האיכותיות, מגישים את היין היקר ושוטפים את פלטות הכסף בהן מוגש המזון היוקרתי.
אנו מצפים לאורחים חוזרים ולכן אנו משקיעים את כל מרצנו בלספק להם את צורכיהם ומעבר לכך.
אבל מעובדינו אנו מצפים שיישארו אצלנו כי אנחנו זה אנחנו - הטובים מכולם! ("חארטה").
חכמים ממני גרסו: "אתה מקבל עבור מה שאתה משלם!" אם ברצוננו הופעה עלובה של עובדינו, נשלם להם שכר מינימום. יש לשלם בעין יפה עבור תוצאות טובות !
(YOU HAVE TO SPEND SOME MONEY TO MAKE SOME MONEY!)
לכן מדוע אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר דווקא הטובים ביותר ניגשים אליך ובחשש מה ואומרים: "שף, יש לך זמן? אני רוצה לדבר אתך ביחידות", בידם מעטפה חתומה ואתה יודע שזה מכתב התפטרות.
כן, כן? גם אני למדתי כלכלה ועל פירמידת הצרכים של מאסלו: מימוש עצמי, הערכה, אהבה ושייכות, בטחון ורק בתחתית הפירמידה צרכים פיסיולוגיים אבל אין מה לדבר על כל שאר מרכיבי הפירמידה אם לא מימשנו את הבסיס: הצרכים הפיסיולוגיים (אוכל, קורת גג וכד').
יורשה לי להוסיף צורך נוסף מעל הצרכים הפיסיולוגיים:
כבוד! (DIGNITY&RESPECT)
כבוד מקצועי, כבוד מהממונים עליך, כבוד מעובדיך ובעיקר כבוד בעיני משפחתך.
לכן, אם אתם רוצים לדבר "ביזנס": יעילות בעבודה, תפוקות גבוהות, רמת מוצר תחרותית, הישרדות בשדה הקרב הכלכלי, אז...
תנו לי את הלוחמים הטובים ביותר, המיומנים והאיכותיים שקיימים אצלי, אפשרו לי לתגמל אותם באופן ישיר לתפוקותיהם ואני אראה לכם מי, לא רק מנצח בקרב אלא במלחמה הארוכה על ההובלה בצמרת הליגה, ניצחון במרתון.
הקשר בין עלויות כוח אדם, איכותו לבין הרווח
עלויות כוח אדם... כל אחד יודע כמה מחשבה וזמן מושקעים לבדוק, להתייעל ולחסוך כדי להעלות את רמת הרווח.
כל מנכ"ל ו/או מנהל כוח אדם (משאבי אנוש) מאמין שהוא יכול להפחית את עלויות כוח אדם ולשמור על סביבת עבודה נעימה ואפקטיבית.
יורשה לי להאיר פן אחר על המשמעויות של הפחתה בעלויות כוח אדם מניסיוני האישי.
עברתי כבר את גיל 50 ואני עובד למעלה מ- 20 שנה בתחומי מזון ומשקאות. התחלתי כבר-מן ומלצר, עברתי לנהל את מחלקת המלצרים, כמ?טר?די ואח"כ כמנהל מזון ומשקאות, סמנכ"ל ומנכ"ל פרויקטים. עשיתי שינוי, למדתי את אומנות הבישול, עבדתי במלונות פאר בארץ ובחו"ל ולמעלה מ- 10 שנים שאני משמש שף ראשי במלונות 5 כוכבים.
מדוע במשך כמעט 30 שנה עברתי כ- 9 מקומות עבודה ואילו אבי ז"ל עבד 40 שנה באותו מקום (ובסוף קיבל שעון...)?
שיניתי מקומות עבודה כי, בכל פעם רציתי להרוויח "עוד כמה לירות", בכדי לקדם עצמי ולדאוג לרווחת משפחתי.
האם זו בושה לקבל שכר הוגן וראוי במקום העבודה???
ידידי? לא ולא!
אנו לא יכולים לצפות להחזיק את הטובים והאיכותיים ביותר, בשכר "מעליב"!
אני מאמין שאם באמת אנו רוצים להשיג את העובדים הטובים והיעילים ביותר שיהיו אמונים על הרווח, עלינו לדאוג להם ולתגמל אותם באופן שישמור על כבודם המקצועי והאישי.
רק מי שחש את המבט המושפל והבוז של אשתו כאשר משכורתו בתום 22 ימי עבודה, כולל שעות נוספות ושבתות נעה בקושי סביב שכר המינימום, יכול להבין תופעות של "עיגול פינות" במקום העבודה.
אל לנו להתפלא שטבח ממהר ו"מזייף" בהכנת המנות כדי לסיים עבודתו ולרוץ "לעשות אקסטרה"; או קופאית שאינה מוכנה להתמודד מול אורחים המנסים להתפלח ולא מחייבת כראוי; באיזה מיומנות יגיש המלצר את מנותיו כאשר בראשו מתרוצצות המחשבות אודות הביטוח שאינו יכול לשלם לסוברו שנת 82 שלו? כמה סטייקים חסרים במקפיא כאשר הארוחות היחידות החמות שהעובד אוכל הם במקום העבודה ולמשפחתו יש לדאוג?
האם אותו מנהל מחלקה שמאחר אינו נמצא באותו רגע אצל המתחרים ממול ובודק אופציות עבודה?
אנו מפרסמים ללקוחות שלנו עד כמה אנו דואגים להם, "מצ'פרים" אותם בכל מיני הטבות. ארוחות חינם, לינות לסוכנים ולמחליטנים.
אנו עורכים מסעי קידום מכירות, מחלקים מתנות, עושים הנחות ומנסים לתת לאורחינו את התחושה שהם יותר מרצויים אצלנו.
אבל מה אנו עושים בנידון עובדינו הטובים והנאמנים?
כן...אנו אומרים "מילה טובה", מחלקים מחמאות: "נכון שלמה, עשית עבודה נהדרת, האורחים מאד מרוצים, אף פעם לא אכזבת אותנו, אבל...ת'שמע, אני מה-זה מצטער, אין העלאות שכר ואין בונוסים...אתה מבין?! זה לא אני...זה המצב הקשה, אני נורא מצטער."
לאורחינו אנו דואגים לבשר הטוב ביותר, לירקות ופירות מובחרים, גבינות איכות, יינות ומשקאות מיוחדים.
ולעובדים ... "נאדא"!!!
העובדים שלנו הם, הנותנים לבשר המעולה את טעמו המיוחד, מעצבים את פלטת הגבינות האיכותיות, מגישים את היין היקר ושוטפים את פלטות הכסף בהן מוגש המזון היוקרתי.
אנו מצפים לאורחים חוזרים ולכן אנו משקיעים את כל מרצנו בלספק להם את צורכיהם ומעבר לכך.
אבל מעובדינו אנו מצפים שיישארו אצלנו כי אנחנו זה אנחנו - הטובים מכולם! ("חארטה").
חכמים ממני גרסו: "אתה מקבל עבור מה שאתה משלם!" אם ברצוננו הופעה עלובה של עובדינו, נשלם להם שכר מינימום. יש לשלם בעין יפה עבור תוצאות טובות !
(YOU HAVE TO SPEND SOME MONEY TO MAKE SOME MONEY!)
לכן מדוע אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר דווקא הטובים ביותר ניגשים אליך ובחשש מה ואומרים: "שף, יש לך זמן? אני רוצה לדבר אתך ביחידות", בידם מעטפה חתומה ואתה יודע שזה מכתב התפטרות.
כן, כן? גם אני למדתי כלכלה ועל פירמידת הצרכים של מאסלו: מימוש עצמי, הערכה, אהבה ושייכות, בטחון ורק בתחתית הפירמידה צרכים פיסיולוגיים אבל אין מה לדבר על כל שאר מרכיבי הפירמידה אם לא מימשנו את הבסיס: הצרכים הפיסיולוגיים (אוכל, קורת גג וכד').
יורשה לי להוסיף צורך נוסף מעל הצרכים הפיסיולוגיים:
כבוד! (DIGNITY&RESPECT)
כבוד מקצועי, כבוד מהממונים עליך, כבוד מעובדיך ובעיקר כבוד בעיני משפחתך.
לכן, אם אתם רוצים לדבר "ביזנס": יעילות בעבודה, תפוקות גבוהות, רמת מוצר תחרותית, הישרדות בשדה הקרב הכלכלי, אז...
תנו לי את הלוחמים הטובים ביותר, המיומנים והאיכותיים שקיימים אצלי, אפשרו לי לתגמל אותם באופן ישיר לתפוקותיהם ואני אראה לכם מי, לא רק מנצח בקרב אלא במלחמה הארוכה על ההובלה בצמרת הליגה, ניצחון במרתון.
שף מיקי ניר משמש כשף ראשי במלון דן פנורמה תל אביב.
מומחה להסעדה בתחום בתי המלון, מסעדות וחברות הקייטרינג.
בעל ניסיון רב בתחום הכלכלי של חיסכון בעלויות מזון והתייעלות בעלויות כוח אדם.
שף מיקי ניר משמש כמרצה אורח לתחומי המטבח וניהולו: באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת בר- אילן, במרכז לקידום מקצועי של ענף המלונאות, בבתי הספר לבישול ומבוקש מאד להנחות סמינרים של ניהול חדשני.
עוזר ומסייע בהקמת פרויקטים גדולים בתחום המטבח המוסדי ומייעץ לחברות בחו"ל להקמה וניהול מטבחים כשרים למהדרין.
מומחה להסעדה בתחום בתי המלון, מסעדות וחברות הקייטרינג.
בעל ניסיון רב בתחום הכלכלי של חיסכון בעלויות מזון והתייעלות בעלויות כוח אדם.
שף מיקי ניר משמש כמרצה אורח לתחומי המטבח וניהולו: באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת בר- אילן, במרכז לקידום מקצועי של ענף המלונאות, בבתי הספר לבישול ומבוקש מאד להנחות סמינרים של ניהול חדשני.
עוזר ומסייע בהקמת פרויקטים גדולים בתחום המטבח המוסדי ומייעץ לחברות בחו"ל להקמה וניהול מטבחים כשרים למהדרין.
