יום כיפור - להתחבר לאנרגיות של ריפוי
דברים מן הלב
פתאום נפל לי האסימון, יום כיפור, היום השני של יום כיפור לאחר שאתמול הרגשתי זוועה, כאבי ראש שלא פסקו אפילו לשנייה אחת, בלעתי תרופות סבתא ובלעתי כימיקליים נגד כאבים , דבר לא עזר מלבד להמתין עד יעבור זעם.
ואכן מספר שעות לאחר מכן בשעות לילה הכאב התפוגג ואני מצאתי את עצמי שטופת זיעה ועדיין מצומררת מהמילה צמרמורות , אבל מצד שני מלאת אנרגיה כאילו עול כבר סולק מגופי ונישמתי גם יחד, מין שמחת חיים שגרמה לי בערב יום כיפור להזיז דברים ולשנות מיקומים של מחשב, שולחנות כסאות ומה לא , לא משנה העיקר לזוז, הגוף התמלא בויטאליות שכ"כ התגעגעתי אליה ונשמעתי לגופי ופעלתי מתוך כוחות אנרגיה חדשים.
למחרת משהו בתוכי ביקש ממני לבקר בבית הכנסת, ואכן לאחר שניקיתי , כיבסתי, תליתי וילונות, שתיתי כוס קפה נוסף נכנסתי להתקלח עמדתי מול המראה מרחתי מעט שפתון ושמתי צעדי לעבר בית הכנסת.
כשאני מבקרת (לעתים רחוקות) בבית כנסת משהו קורה לי אני בטוחה שאתם מכירים את ההרגשה, הרגשה של נקיון, של קשר אל דבר שנשגב מאיתנו לפרש אותו ולכן כל אחד קורא לו בשם אחר.
במעוז הנשים כולן ישבו רציניות עם ספרים בידיים ואני לא ידעתי איזה ספר לקחת ולכן ישבתי בשורה הראשונה ופשוט האזנתי והתחברתי לקולו של החזן , מידי פעם נזכרתי ששמעתי כבר את מילות התפילה , פתחתי סתם ככה ספר תהילים שהיה מונח לפני וקראתי בלי להבין דבר פשוט קראתי מספר דפים עד שנמאס לי, התבוננתי בתקרה, התבוננתי בילדים הקטנים שמשחקים בשקט ליד אביהם, נזכרתי באחי ז"ל,
הרגשתי את הגעגועים איליו, ידעתי שלא אוכל לראות אותו יותר , בתחושותי הוא כבר נמצא מזמן בגוף אחר , תמונות ילדות שלי עם משפחתי חלפו לי בראש , הבנתי עד כמה אמא שלי היא אישה צדקת , פתאום נמלאתי געגועים ואהבת נפש אליה, הבנתי שאני היחידה מבין ילדיה או לפחות בנותיה שמידי פעם מבקרת בבית כנסת , דבר שהיא נהגה לעשות אותו, וחשבתי לעצמי שאכן אני בחרתי בה כפונדקאית כדי לעשות דרך ארוכה ולבסוף לשבת על ספסלי בית הכנסת, כי היו גם דברים לא נעימים שנזכרתי בהם, דברים שאינני מעלה אותם בזכרוני מפאת מבוכה.
פתאום הבנתי בצורה ברורה למדי כי כל הדרך שעשיתי עד היום היתה סלולה לפני אבל לא ראיתי אותה והביקורים המעטים שלי במקום כזה תמיד גורמים לי לתחושת נקיון נפשי.
חשבתי על הספר האחרון שאני קוראת על כל המשפטים של אנרגיות הריפוי שנשמעים פשוטים לכאורה ומאוד לא ברורים , אבל תאמינו לי יצאתי מן המקום לאחר שעה עם הבנות גדולות מאוד, פתאום הבנתי שאנרגיות הריפוי נמצאות כאן לידינו ובכל מקום ששם נרגיש את הריפוי, מבחינתי מקום תפילה הוא אחד המקומות שאנו יכולים לרפא את עצמנו, לא פלא שהרבה מאוד כמרים ואנשי אמונה בנצרות סחפו אחריהם מליוני אנשים שהאמינו כי יש להם יכולת לרפא אותם, עצם המעמד במקום מטיל אימה בקדושתו זה גורם ראשוני של ריפוי.
הבנתי את התהליך, הבנתי למה אנשים מכורים כל כך לבתי כנסת או לכנסיות או בכלל לכל מקום קדוש, כל התפילות שהן למעשה מנטרות שחוזרות על עצמן גורמות לגוף להיפתח , לשרירים להתגמש, בית החזה נפתח מתוך תחושת קודש למשמע מילות התפילה זרם הדם זורם שוב וגורם לסירקולציה ולחומרי הלימפה להגן עלינו ולחסן את גופנו , פתאום הבנתי עד כמה שיש בכח המילים והאמונה לרפא אותנו , ברגע שאנו נמצאים במקום שמרגיע את מערכת העצבים שלנו הגוף עובר למצב שונה, הגוף נינוח , משוחרר, דופק הלב פועם כסדרו, לחץ הדם מתאזן, אנדורפינים משתחררים מהמוח ואנו מתמלאים בשמחה ובחיבור רוחני ואנו נטולי כאבים ולכן אני יכולה להבין למה אנשים שמבקרים במקומות קדושים יש להם פוטנציאל להיות בריאים יותר.
אנחנו יודעים שכאשר אדם הולך לרופא ומבקש תרופה כי כל גופו כואב ותפוס הרופא מייעץ על משככי כאבים וכדורי הרגעה, ולמה כדורי הרגעה - כדי לפוגג את המתח, דהיינו מתח גורם לכאבים, וביקור במקום מזוכך ואמירת תפילות מפוגגות מתח ומשככות כאבים.
אז מה שנשאר לנו לעשות כדי לרפא את עצמנו זה לבקר מידי פעם ולא משנה באיזה יום , פשוט כשאנו מתוחים לשבת על ספסל בבית כנסת לשמוע תפילה לקחת נשימה עמוקה ולהתחבר לאני שלכם.
בברכת בריאות שלמה
ליאת הראל
מטפלת הוליסטית
דברים מן הלב
פתאום נפל לי האסימון, יום כיפור, היום השני של יום כיפור לאחר שאתמול הרגשתי זוועה, כאבי ראש שלא פסקו אפילו לשנייה אחת, בלעתי תרופות סבתא ובלעתי כימיקליים נגד כאבים , דבר לא עזר מלבד להמתין עד יעבור זעם.
ואכן מספר שעות לאחר מכן בשעות לילה הכאב התפוגג ואני מצאתי את עצמי שטופת זיעה ועדיין מצומררת מהמילה צמרמורות , אבל מצד שני מלאת אנרגיה כאילו עול כבר סולק מגופי ונישמתי גם יחד, מין שמחת חיים שגרמה לי בערב יום כיפור להזיז דברים ולשנות מיקומים של מחשב, שולחנות כסאות ומה לא , לא משנה העיקר לזוז, הגוף התמלא בויטאליות שכ"כ התגעגעתי אליה ונשמעתי לגופי ופעלתי מתוך כוחות אנרגיה חדשים.
למחרת משהו בתוכי ביקש ממני לבקר בבית הכנסת, ואכן לאחר שניקיתי , כיבסתי, תליתי וילונות, שתיתי כוס קפה נוסף נכנסתי להתקלח עמדתי מול המראה מרחתי מעט שפתון ושמתי צעדי לעבר בית הכנסת.
כשאני מבקרת (לעתים רחוקות) בבית כנסת משהו קורה לי אני בטוחה שאתם מכירים את ההרגשה, הרגשה של נקיון, של קשר אל דבר שנשגב מאיתנו לפרש אותו ולכן כל אחד קורא לו בשם אחר.
במעוז הנשים כולן ישבו רציניות עם ספרים בידיים ואני לא ידעתי איזה ספר לקחת ולכן ישבתי בשורה הראשונה ופשוט האזנתי והתחברתי לקולו של החזן , מידי פעם נזכרתי ששמעתי כבר את מילות התפילה , פתחתי סתם ככה ספר תהילים שהיה מונח לפני וקראתי בלי להבין דבר פשוט קראתי מספר דפים עד שנמאס לי, התבוננתי בתקרה, התבוננתי בילדים הקטנים שמשחקים בשקט ליד אביהם, נזכרתי באחי ז"ל,
הרגשתי את הגעגועים איליו, ידעתי שלא אוכל לראות אותו יותר , בתחושותי הוא כבר נמצא מזמן בגוף אחר , תמונות ילדות שלי עם משפחתי חלפו לי בראש , הבנתי עד כמה אמא שלי היא אישה צדקת , פתאום נמלאתי געגועים ואהבת נפש אליה, הבנתי שאני היחידה מבין ילדיה או לפחות בנותיה שמידי פעם מבקרת בבית כנסת , דבר שהיא נהגה לעשות אותו, וחשבתי לעצמי שאכן אני בחרתי בה כפונדקאית כדי לעשות דרך ארוכה ולבסוף לשבת על ספסלי בית הכנסת, כי היו גם דברים לא נעימים שנזכרתי בהם, דברים שאינני מעלה אותם בזכרוני מפאת מבוכה.
פתאום הבנתי בצורה ברורה למדי כי כל הדרך שעשיתי עד היום היתה סלולה לפני אבל לא ראיתי אותה והביקורים המעטים שלי במקום כזה תמיד גורמים לי לתחושת נקיון נפשי.
חשבתי על הספר האחרון שאני קוראת על כל המשפטים של אנרגיות הריפוי שנשמעים פשוטים לכאורה ומאוד לא ברורים , אבל תאמינו לי יצאתי מן המקום לאחר שעה עם הבנות גדולות מאוד, פתאום הבנתי שאנרגיות הריפוי נמצאות כאן לידינו ובכל מקום ששם נרגיש את הריפוי, מבחינתי מקום תפילה הוא אחד המקומות שאנו יכולים לרפא את עצמנו, לא פלא שהרבה מאוד כמרים ואנשי אמונה בנצרות סחפו אחריהם מליוני אנשים שהאמינו כי יש להם יכולת לרפא אותם, עצם המעמד במקום מטיל אימה בקדושתו זה גורם ראשוני של ריפוי.
הבנתי את התהליך, הבנתי למה אנשים מכורים כל כך לבתי כנסת או לכנסיות או בכלל לכל מקום קדוש, כל התפילות שהן למעשה מנטרות שחוזרות על עצמן גורמות לגוף להיפתח , לשרירים להתגמש, בית החזה נפתח מתוך תחושת קודש למשמע מילות התפילה זרם הדם זורם שוב וגורם לסירקולציה ולחומרי הלימפה להגן עלינו ולחסן את גופנו , פתאום הבנתי עד כמה שיש בכח המילים והאמונה לרפא אותנו , ברגע שאנו נמצאים במקום שמרגיע את מערכת העצבים שלנו הגוף עובר למצב שונה, הגוף נינוח , משוחרר, דופק הלב פועם כסדרו, לחץ הדם מתאזן, אנדורפינים משתחררים מהמוח ואנו מתמלאים בשמחה ובחיבור רוחני ואנו נטולי כאבים ולכן אני יכולה להבין למה אנשים שמבקרים במקומות קדושים יש להם פוטנציאל להיות בריאים יותר.
אנחנו יודעים שכאשר אדם הולך לרופא ומבקש תרופה כי כל גופו כואב ותפוס הרופא מייעץ על משככי כאבים וכדורי הרגעה, ולמה כדורי הרגעה - כדי לפוגג את המתח, דהיינו מתח גורם לכאבים, וביקור במקום מזוכך ואמירת תפילות מפוגגות מתח ומשככות כאבים.
אז מה שנשאר לנו לעשות כדי לרפא את עצמנו זה לבקר מידי פעם ולא משנה באיזה יום , פשוט כשאנו מתוחים לשבת על ספסל בבית כנסת לשמוע תפילה לקחת נשימה עמוקה ולהתחבר לאני שלכם.
בברכת בריאות שלמה
ליאת הראל
מטפלת הוליסטית
ליאת הראל מטפלת הוליסטית.
לעיתים צריך האדם להיות עם עצמו כדי ללמוד להקשיב לפעימות הלב שלו.
כל הזמן ישנם הסימנים צריך ללמוד להבין אותם.
http//ima-adama.co.il/home/liat
לעיתים צריך האדם להיות עם עצמו כדי ללמוד להקשיב לפעימות הלב שלו.
כל הזמן ישנם הסימנים צריך ללמוד להבין אותם.
http//ima-adama.co.il/home/liat
