מסלול עוקף ביטוח לאומי 

אדם שנפגע בתאונת דרכים במסגרת העבודה, או בדרך לעבודה, נתון לחסדי שתי מטפלות.

חברת הביטוח, שביטחה את הרכב בביטוח חובה, מטפלת בו כנפגע תאונת דרכים.

מחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי, מטפלת בו כנפגע עבודה.

לכאורה הנפגע עטוף בדאגה מכל עבר. "צרות טובות", כמו שם הפזמון של שמרית אור, על מאהבן של שתי עלמות החן התאומות. העלמות לא ידעו זו על זו וגם המאהב לא טרח להפסיק להתלבט ביניהן.

אלא שבענייננו, חברת הביטוח יודעת גם יודעת על מחלקת נפגעי עבודה במוסד. היא גם מבקשת, כפי שנראה מייד, לאלץ את הנפגע לבחור באלטרנטיבה הגרועה עבורו.

נפגע תאונת דרכים הנותר עם נכות, חייב לבקש מהשופט למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט, כדי שיעריך את דרגת הנכות.

שכר המומחה אינו בטל בשישים. הוא מסתכם בכארבעת אלפים שקל. לעיתים אף הרבה יותר. בתי המשפט נוהגים להטיל על חברת הביטוח לשאת בשכר המומחה הרפואי.

אולם כאשר מדובר בתאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה, העניינים מסתבכים קמעא.

במסגרת הביטוח הלאומי, פועלות ועדות רפואיות. החוק קובע, כי דרגות הנכות הנקבעות על ידי הועדות הרפואיות, מחייבות גם בתביעות נגד חברות ביטוח החובה.

רופאי ועדות אלה, אינם ידועים בנדיבותם. זאת בלשון המעטה.

אין תימה אפוא, כי הנפגעים מעדיפים לעקוף את הוועדות הרפואיות על ידי עיכוב הפנייה אליהן והקדמת הפנייה לשופט כי ימנה מומחה מטעם בית המשפט. לא שרופאי בית המשפט נדיבים. ידם פשוט קפוצה פחות, מידם של רופאי המוסד. לא בהרבה.

פרוצדורה זו של עקיפת רופאי המוסד, אושרה על ידי בית המשפט העליון. אולם חברות הביטוח הצליחו לשכנע את שופטי הערכאות הנמוכות, כי הנפגעים שבחרו במסלול עוקף מוסד ראויים לעונש. השופטים נהגו להטיל על נפגעים אלה, את תשלום שכר המומחה, שמונה על ידי בית המשפט. המינוי הותנה בהפקדת השכר מראש בקופת בית המשפט.

חברות הביטוח נהנו אפוא ללא תשלום מוועדות רפואיות המחמירות עם הנפגעים.

מעתה תעמוד לימין הנפגעים החלטתה של סגנית נשיא בית משפט השלום ברחובות, השופטת אסתר שטמר.

ההחלטה ניתנה בעניינו של רמי גרמה שנפגע בתאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה.

בטרם פנה למסלול הועדות הרפואיות של המוסד, ביקש גרמה מהשופטת שטמר כי תמנה לו מומחה רפואי .

מבטחת הרכב בביטוח חובה, חברת הביטוח איילון, טענה כצפוי, כי יש להטיל על גרמה את הוצאות מינוי המומחה כמקובל וכנהוג.

בהחלטה מנומקת ורגישה לזכויות האדם, דחתה השופטת שטמר את טענת איילון וסירבה ללכת בעקבות הנוהג גורם העוול לנפגעים הבאים מהשכבות הנמוכות.

פסיקת בית המשפט העליון, מזכירה השופטת, קבעה במפורש שנפגע תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, רשאי, ככל נפגע תאונת דרכים אחר, לפנות למסלול מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

משהשווה בית המשפט העליון את מעמדם של הנפגעים שוב אין להפלות ביניהם, קובעת השופטת. כשם שהפרקטיקה היא להטיל על חברת הביטוח את הוצאות מינוי המומחה הרפואי בכל תאונת דרכים, כך יש לנהוג גם בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

השופטת מדגישה, כי לנוהג שהתפתח, לפיו מטילים על נפגע תאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה, את שכר המומחה, אין בסיס בחוק או בתקנות.

בהטלת שכר המומחה הרפואי על הנפגע, יש משום הטלת "עונש" על הנפגע, שהעז לממש את זכותו, על פי פסיקת בית המשפט העליון, לבחור במסלול מינוי מומחה מטעם בית משפט.

הנוהג שהתפתח עלול להפלות בין נפגע שהפרוטה מצויה בכיסו ויש באפשרותו לשאת בשכר המומחה הרפואי לבין נפגע הסובל מחסרון כיס שיידחק למסלול הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. אפליה כזו, קובעת השופטת, בוודאי אינה רצויה.

חברת איילון הציגה בפני השופטת שטמר, את החלטת השופטת גרסטל, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, התומכת בנוהג הקיים.

השופטת שטמר בחרה שלא לאמץ את החלטת השופטת גרסטל. השופטת שטמר עמדה באומץ על דעתה ופסקה כי ראוי לסטות מהחלטת השופטת גרסטל.

חברת הביטוח איילון חויבה אפוא לשאת בהוצאות מינוי המומחה הרפואי.

מסמך מספר 491