בלי תנאים מוקדמים 

באחד הבקרים, נסע סוחר התכשיטים מוסה נג'ר ברכבו, עם סחורה בשווי של יותר ממיליון שקל. ברכב נהג אחיו.

לפתע החל רכב שנסע לפניהם לנסוע אחורנית, עד שהתנגש בהם.

מהרכב המתנגש יצאו רעולי פנים מזוינים באקדחים.

באיומי אקדח, הוציאו השודדים מהרכב את תיקי התכשיטים.

נג'ר רדף אחריהם ואפילו הצליח לחטוף מידי אחד השודדים את אקדחו, אולם השודדים ברחו עם שללם.

התכשיטים היו מבוטחים בחברת הביטוח מנורה בביטוח כל הסיכונים.

מנורה סירבה לשלם את תגמולי הביטוח.

מנורה הסתמכה על תנאי בפוליסת הביטוח, שכונה תנאי מוקדם, ואשר דרש כי המבוטח יהיה מלווה באדם חמוש באקדח. האח שליווה את נג'ר לא היה חמוש באקדח.

המחלוקת בין הצדדים הובאה בפני השופט מנחם רניאל, מבית משפט השלום בחיפה.

השופט דחה את טענת נג'ר, כאילו בחטיפת האקדח מהשודד וברדיפה אחריו, הוא הפך להיות חמוש כדרישת הפוליסה. ראשית, האקדח הגיע לנג'ר לאחר שכבר נשדד. שנית, הפוליסה דורשת שהמלווה של המבוטח יהיה חמוש. אין די בכך שהמבוטח חמוש.

על כן, קבע השופט רניאל, נג'ר אכן הפר את תנאי הליווי.

למרות זאת, פסק השופט כי נג'ר זכאי לקבל את מלוא תגמולי הביטוח.

על פי סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, מבהיר השופט, לא די בכך שתנאי הליווי לא קויים. כדי לזכות בפטור מתשלום, מנורה הייתה חייבת להוכיח כי נג'ר לא קיים אחר תנאי הליווי מתוך כוונת מרמה, או להוכיח, ששום מבטחת סבירה לא היתה מבטחת אותו, אפילו תמורת פרמיה גבוהה יותר, אילו ידעה שנג'ר לא יהיה מלווה כנדרש.

קיימת גם אפשרות שלישית, לפיה מנורה תשלם רק חלק מתגמולי הביטוח. אולם גם כאן על מנורה להוכיח שעבור הסרת תנאי הליווי היא הייתה גובה פרמיה גבוהה יותר.

מנורה לא הוכיחה בבית המשפט אף לא אחד מאלה. יתר על כן, בתקופת זמן מסויימת הסכימה מנורה לבטח את נג'ר ללא מלווה חמוש. מכאן, שחברת ביטוח סבירה, מנורה עצמה, הסכימה לבטחו תוך ויתור על דרישת הליווי.

כעת שלפה מנורה את הטענה, כי לאור העובדה שתנאי הליווי כונה בפוליסה תנאי מוקדם, הרי בהעדר ליווי חמוש, חוזה הביטוח מתבטל רטרואקטיבית. במצב דברים זה אין בכלל חוזה ביטוח. ממילא לא חלות הוראות חוק חוזה הביטוח המחמירות, הדורשות מחברת הביטוח הוכחה שמבטחת סבירה לא הייתה נותנת כיסוי ביטוחי, אפילו לא בפרמיה גבוהה יותר.

הדעת אינה סובלת, משיב השופט, שהמבוטח ישלם פרמיה, ששני הצדדים יחשבו שיש ביטוח, אבל רק לאחר הגניבה, כאשר מסתבר שהתובע לא עמד בתנאי הליווי, ייקבע שבכלל לא היה ביניהם חוזה.

טול דוגמא, מקשה השופט. רכב נפרץ למרות שהאזעקה הופעלה. חברת הביטוח שילמה את תגמולי הביטוח. לאחר זמן הרכב נפרץ שוב בתוך אותה תקופת ביטוח. מסתבר שהפעם האזעקה לא הופעלה. אם אכן זה תנאי מוקדם, שקיום החוזה תלוי בתוקפו, כי אז החוזה מתבטל לא מכאן ואילך, אלא גם לשעבר, וחברת הביטוח זכאית להחזר הכספים ששילמה, אם שילמה, גם בשל הפריצה הקודמת. זו תוצאה שאין הדעת סובלת אותה.

תנאי מוקדם או תנאי מתלה, מסביר השופט, הוא תנאי חיצוני לחוזה, ולא תנאי שענינו דרך ביצוע החוזה על ידי הצדדים. קיום תנאי מיגון אינו חיצוני לחוזה, אלא זו דרך ביצוע חוזה הביטוח.

הדוקטרינה של תנאי מוקדם, אינה מתאימה אם כן לסוגיית תנאי מיגון בביטוח. הפתרון מצוי אך ורק בסעיף 21 לחוק חוזה הביטוח הקובע מה קורה כאשר המבוטח לא מקיים אחר דרישת המיגון.

להסיר ספק, מדגיש השופט, בחוזה ביטוח לא ניתן לכלול תנאים לפי רצון חברת הביטוח. זהו חוזה מיוחד, שתנאיו נקבעים בכפוף לסעיפים בחוק חוזה הביטוח, שאין להתנות עליהם. על כן, בניגוד לתפיסה המקובלת, כאילו צד לחוזה יכול לעצב את חיוביו כרצונו, חברת הביטוח יכולה לעצב את חוזה הביטוח רק בהתאמה לאמור בחוק חוזה הביטוח, ואינה יכולה להוסיף עליו תנאים כרצונה, המגבילים את חובתה לתשלום.

על פי כל האמור לעיל, מסכם השופט, נג'ר אומנם הפר את תנאי הליווי החמוש. אולם, מנורה לא הוכיחה שחברת ביטוח סבירה לא היתה מתקשרת בחוזה ביטוח כזה אף בדמי ביטוח מרובים. לכן היא אינה יכולה להסתמך על תנאי מיגון זה. עליה לשלם לנג'ר את מלוא תגמולי הביטוח.

מסמך מספר 446