סדר דין מקוצר בתביעה של אובדן כושר עבודה מוחלט 

מרין בודץ' נפגע בתאונת עבודה.

בודץ' היה מבוטח בחברת הביטוח אריה מפני אובדן כושר עבודה. אולם אריה שילמה לו רק תגמולי ביטוח חלקיים.

בודץ' פנה לבית משפט השלום ברחובות.

קיימות מספר דרכים להגשת תביעה לבית המשפט: בסדר דין רגיל, בסדר דין מהיר (תביעות עד חמישים אלף שקל), בהמרצת פתיחה ובסדר דין מקוצר. לכל אחת מהדרכים תנאים, יתרונות וחסרונות משלה.

למבוטח היכול להגיש תביעה בהליך של סדר דין מקוצר, יתרון מובהק. חברת הביטוח אינה זכאית להתגונן כדבר מובן מאליו. עליה לבקש רשות להתגונן ולפרט את הגנתה בתצהיר תחת אזהרה. פרוט ההגנה בתצהיר כבר בשלב הראשוני, יש לו יתרונות רבים.

הליך זה של סדר דין מקוצר, תואם גם את נשמת אפו של חוזה הביטוח. המבוטחים משקיעים ברכישת ביטוח לאורך שנים ממיטב כספם, כדי שהם או יקיריהם, יתרוממו מאסונם במהירות. אולם למרבה הצער, יש שופטים הסבורים כי גם המבוטחים, כמו אחיהם התובעים בדיני הנזיקין, חייבים לעבור את מטחנת הצדק האיטית של בתי המשפט, בדרכם אל תגמולי הביטוח. בכך משחקים השופטים לעיתים, מבלי להבחין בכך, למרבה הצער, לידיהן של חברות הביטוח.

לכן נעים להתקל במשב רוח רענן, כמו זה שהפיחה רשמת בית משפט השלום ברחובות, לאה שלזינגר-שמאי, הן באפשרות שהמבוטח יממש את זכויותיו בסדר דין מקוצר והן במניעת האפשרות מחברת הביטוח להתיש את המבוטח בהליכים ארוכים ומייגעים.

בודץ' הגיש אם כן את תביעתו בסדר דין מקוצר. אריה לא ביקשה רשות להתגונן ובודץ' ביקש וקיבל פסק דין נגד אריה.

אריה לא אמרה נואש. היא פנתה לבית המשפט וביקשה לבטל את פסק הדין.

אין ספק כי כתב התביעה הומצא לאריה כדין וכי חלף לה המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן, קבעה הרשמת. יש לבחון, אם כן, האם ראויה אריה לסעד של ביטול פסק הדין מחמת שקול דעת בית המשפט בהתחשב בסיכויי ההגנה שלה.

טענת ההגנה הראשונה של אריה היא, שהתביעה הוגשה למעלה משלוש שנים מיום התאונה ולכן התיישנה.

הרשמת שלזינגר-שמאי קובעת כי לטענה זו אין סיכוי כלשהו להתקבל. הפוליסה קובעת כי כל עוד המבוטח מצוי במצב של אובדן כושר עבודה, הוא זכאי לתגמולי ביטוח שבועיים. על כן קמה למבוטח עילת תביעה מדי שבוע. בתביעות ביטוח עבור אובדן כושר עבודה, המועד הקובע לחישוב ההתיישנות הינו המועד שבו איבד המבוטח את כושר עבודתו ולא ארוע התאונה.

עוד טוענת אריה, כי בודץ' לא צירף לכתב התביעה חוות דעת רפואית ערוכה כדין.

לצורך תביעה בסדר דין מקוצר, מזכירה השופטת, אין צורך בראיה בכתב לגבי כל מרכיבי התביעה. די בראשית ראיה בכתב. העדר חוות דעת בכתב אינו שולל לפיכך את כשרות התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.

טענה נוספת שמעלה אריה בבקשתה היא, כי אריה "מכחישה מכל וכל את עצם קרות התאונה ו/או את הנזקים הנטענים, היקפם וטיבם".

הכחשת אריה את עצם קרות התאונה ואת הנזקים הנטענים, נגועה בחוסר תום לב, קובעת הרשמת. אריה יודעת על האירוע כבר יותר משלוש שנים ואף הכירה לכאורה בתאונה ובקרות "מקרה ביטוח", שהרי שילמה תשלום חלקי עבור תקופת אובדן כושר עבודה למשך מספר חודשים.

עוד טוענת אריה, שתביעת בודץ' אינה עונה על תנאי הסף של הליך בסדר דין מקוצר, דהיינו שהתביעה תהיה לסכום קצוב.

גם טענה זו אינה נכונה. בית המשפט העליון הבחין בין שני סוגי פוליסות: פוליסה המקנה למבוטח בקרות מקרה הביטוח, זכות לקבל את סכום הביטוח המלא הנקוב בפוליסה. הסוג השני הוא פוליסה המזכה את המבוטח בשיפוי לפי שיעור הנזק שנגרם לו.

הפוליסה הנדונה כאן, קובעת הרשמת, היא הפוליסה מהסוג הראשון. בקרות התאונה וכל עוד המבוטח נמצא באובדן כושר עבודה מוחלט הוא זכאי לשבע מאות שקל לחודש. מדובר בסכום קצוב לכל הדעות.

בסיכומו של יום, לא הציגה אריה בפני הרשמת לאה שלזינגר-שמאי עילה מוצדקת לביטול פסק-הדין ולא הראתה סיכויי הצלחה בהגנתה. בקשתה לביטול פסק הדין נדחתה והיא חויבה בהוצאות המשפט.

מספר 438