הוראות המפקח על הביטוח בנושא שמירת כספי פרמיות 

סוכן הביטוח נושא באחד התפקידים הקשים, המורכבים וכפויי הטובה בתחום הביטוח.



המבוטח, בדרך כלל, אינו יודע באיזו חברה הוא מבוטח. גם אנשי חברת הביטוח, נדיר שהם פוגשים במבוטח.



לעומת זאת, לכל אחד מהצדדים, היכרות אישית עם סוכן הביטוח. כל אחד מהם מצפה לנאמנותו הבלעדית.



צומת ציפיות זו חושפת את סוכן הביטוח למגוון של קונפליקטים, הן במהלך עשיית הביטוח והן במקרה תביעה.



כשהדברים אינם מסתדרים, שני הצדדים כאחד חובטים בסוכן. לאחרונה החל גם המפקח על הביטוח לחבוט בסוכן.



אולם זאת יש לדעת: כאשר חברת ביטוח מתחמקת מתשלום תביעה אין גורם המסוגל לעזור למבוטח יותר מסוכן הביטוח.



עורך דין יודע להפעיל בתי משפט. הללו אמנם טוחנים דק אבל לאט. המפקח על הביטוח עוסק בסוגיות עקרוניות וטוב שכך.



לעומת זאת, סוכן ביטוח מקצועי, יכול לתת למבוטח את הסעד המהיר ביותר. הוא גם הראשון שמדריך את המבוטח כיצד לנהוג.



על רקע דברים אלה, עצוב נצחונו של המפקח על סוכני הביטוח בפסק הדין שיובא להלן.



ומעשה שהיה כך היה:



המפקח על הביטוח הוציא חוזר המובא באתר משרדנו תחת הכותרת התקשרות מבטח עם סוכן ביטוח.



החוזר עומד להיכנס לתוקף באחד לחודש אפריל 2004.



בקליפת אגוז, החוזר מורה כי דמי הביטוח (הפרמיות) הנגבים על ידי סוכן הביטוח, יועברו ישירות לחברת הביטוח. אסור לסוכן לקזז מהם עמלות.



סוכן שאינו מעביר את דמי הביטוח ישירות לחברת הביטוח, חייב להפקיד את דמי הביטוח מייד עם גבייתם בחשבון נאמנות ולהעבירם לחברת הביטוח עד ל- 15 לחודש העוקב.



סוכן הגובה פרמיות המיועדות לביטוחי מנהלים וקרן פנסיה בחברות ביטוח שונות, רשאי לפתוח חשבון מפצל. חשבון זה חייב להיות מנוהל בידי חברה לנאמנות, בשליטה של בנק או של חברת ביטוח. לחברת הביטוח הסמכות לאשר את חברת הנאמנות.



לשכת סוכני הביטוח בישראל נזעקה ועתרה לבית המשפט הגבוה לצדק וביקשה לבטל את החוזר.



לטענת הלשכה, החוזר פוגע ביכולתם של הסוכנים להחזיק את כספי המבוטח בידם לתקופה מוגבלת המותרת בחוק (שוטף+ 15 יום). בכך הוא משמיט בסיס עסקי חשוב לפעילותם של סוכני הביטוח.



הלשכה רטנה גם על העלויות הגבוהות הכרוכות בפתיחת ובניהול חשבון נאמנות, ובכפייה להעסיק חברת נאמנות.



החוזר מפלה בין הסוכנים הקטנים לבין סוכנויות הבית שבבעלות חברות הביטוח. סוכנויות הבית לא יתקשו, הסבירה הלשכה, ואולי גם לא יתבקשו, לשלם את שכר חברת הנאמנות. הרי זו נמצאת בשליטת חברת הביטוח.



השופטת דורית ביניש חוזרת ומזכירה כי החובה להחזיק כספי פרמיות בחשבון נפרד והחובה להעביר למבטח עד ליום ה-15 בכל חודש כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם, שתיהן חובות הקבועות במפורש וממילא בסעיף 30 לחוק הפיקוח.



זאת ועוד, בכל הנוגע לקבלת דמי ביטוח, נחשב סוכן הביטוח לשליח על פי חוק חוזה הביטוח ובמעמדו כשליח הוא נחשב על פי חוק הנאמנות כנאמן של חברת הביטוח.



לפיכך, דמי הביטוח שייכים בכל מקרה לחברת הביטוח. סוכן הביטוח אינו רשאי גם על פי החוקים הקיימים להחזיק בדמי הביטוח או להשתמש בהם לטובת עסקיו הפרטיים.



מן האמור לעיל עולה, כי בהטילו חובה על סוכני ביטוח להחזיק כספי פרמיות בחשבונות נאמנות, תואם החוזר את המסגרת שנקבעה בדין לעניין זה.



השופטת דוחה גם את טענת הלשכה כי החוזר פוגע בחופש העיסוק של הסוכנים בהטילו עליהם נטל כלכלי.



החוזר אינו קובע מי ישא בעלויות ניהול חשבונות הנאמנות. בידי הסוכנים, כמו גם בידי חברות הביטוח, עומדת האפשרות לגלגל את העלויות אל המבוטחים.



ומה לגבי העובדה שהמפקח הותיר בידי חברת הביטוח את סמכות אישור חברת הנאמנות?



איתנותם הפיננסית והמשך פעילותם של סוכני ביטוח, אומרת השופטת, הינם אינטרס של חברות הביטוח. אין ליחס למפקח כוונה לפגוע בהם או לערער את יציבותם. הסוכן הוא שיוצר את הקשר בין המבוטחים לחברת הביטוח. זו האחרונה תלויה, אפוא, בעבודתו של הסוכן, שהוא הזרוע השיווקית שלה. יש להניח, אפוא, כי חברות הביטוח לא תעשנה שימוש שלא בתום לב ובאופן מפלה בכוחן לאשר את חברת הנאמנות. חברות ביטוח וסוכנים העוסקים בביטוחי חיים אף יוכלו להגיע להסכמות ביניהם באשר לנשיאה בהוצאות הניהול של חשבון הנאמנות.



את פסק דינה מסיימת השופטת באני מאמין שלה: סוכני הביטוח ממלאים תפקיד חשוב בשוק הביטוח. הצלחתם היא גם הצלחתן של חברות הביטוח. יש לקוות כי כלל העוסקים בשוק הביטוח, חברות ביטוח וסוכנים כאחד, יפעלו על-מנת ליישם את האמור בהוראות החוזר, באופן ששאלת העלויות הנדרשות על-מנת ליישמו, תמצא את פתרונה המוסכם.



בשולי הדברים נוסיף כי איש לא חלק בעבר וגם לא יכול לחלוק על כך שהפרמיות מוחזקות בידי הסוכן בנאמנות. אם היה מי שסרח והתייחס אל כספים אלה שלא כדין, היה צריך לטפל בו נקודתית. מבחינה זו החוזר אינו מעלה ואינו מוריד. מי שמפר חוק, אין לו כל בעיה להפר חוזר. לכן עולה חשש שהחוזר יחזק את מעמד חברות הביטוח מול מעמד הסוכנים וחבל.



הפגיעה במעמדו של הסוכן מותירה את המבוטח חשוף לרצונה הטוב של חברת הביטוח. מפקח שיפגע במעמד סוכן הביטוח יפגע במבוטח. גם שקיפות כבדולח, שהמפקח מבקש להנהיג בענף הביטוח, לא תועיל למבוטח שלימינו ניצב סוכן חבוט.



מסמך 410