בקשה לחשיפת ממצאי חקירת תביעת תחלוף (שיבוב) 

ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. זו נקודת המוצא העקרונית של בתי המשפט.

מכאן נגזר העיקרון, כי כל צד במשפט חייב לגלות ליריבו את כל המסמכים שבידיו הן המועילים והן המזיקים.

לצד עקרון מנחה זה עומד החשש כי אם הכנת מסמכים לצרכי משפט תהיה חשופה לעין היריב, עלול היריב להכשיל את הכנת המשפט.

חשש זה הוליד את כלל החיסיון הקובע כי מסמך שבא לעולם לצורך הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או אפילו רק צפויים, הוא מסמך חסוי.

בעידן השקיפות של היום, חל בכלל זה כרסום מפסק דין לפסק דין.

כך כבר קבע השופט שטרסנוב, בפסק דין שסקירתו הובאה באתר, תחת הכותרת חיסיון מקפח כי כאשר מוטלת על המבוטח החובה המוחלטת לשתף פעולה עם המבטח ועם השמאי מטעמו, הרי אם לא תחול על המבטח חובה נגדית לגלות את הדו"ח שנערך על ידי השמאי, ייוצר חוסר שוויון בלתי מוצדק ובלתי הוגן. שהרי אם הדו"ח ישרת את מטרתו של המבטח, הוא יגלה אותו כראיה מטעמו; אם ממצאי הדו"ח לא יתאמו לציפיותיו, ימנע המבטח להגישו, והוא אף עשוי לשלוח שמאי אחר, נוסף, בתקווה שממצאיו יענו על מבוקשו.

הדבר דומה לנפגע נזקי גוף שמעמיד עצמו לבדיקה בפני מומחה רפואי של הצד שכנגד. כלום יעלה על הדעת שחוות הדעת הרפואית לא תגולה לנפגע-הנבדק?

אמור מעתה, כלשון השופט, "התייעצות חברת הביטוח עם עו"ד לצורך הגנה במשפט - תהנה מחסיון; דו"ח חוקר שהוכן ללא ידיעת המבוטח לצורך הליך משפטי - יהנה מחסיון; אך דו"ח שמאי שהוכן בשיתוף פעולה מלא עם המבוטח, על פי חובה המוטלת על המבוטח בפוליסת הביטוח הפוטרת את חברת הביטוח מחובת תשלום התגמולים באם המבוטח לא ישתף פעולה עם המומחה - לא יחסה תחת כנפי החסיון ויש לגלותו למבוטח".

כרסום נוסף בכלל החיסיון הוחל לאחרונה גם בתביעות תחלוף (שיבוב) שבין המבטחים לצדדים שלישיים ולמבטחיהם.

חברת הביטוח מנורה ביטחה מינימרקט. במינימרקט פרצה שריפה.

מנורה מינתה חוקרים לבדיקת נסיבות השריפה.

לאחר ששילמה למבוטחה את תגמולי הביטוח עבור נזקי השריפה, פנתה מנורה בתביעת תחלוף נגד חברת אופיס דיפו.

יסודה של התביעה, כך במפורש רשמה מנורה בתביעתה, בחקירות שבוצעו. החקירות העלו, כי האש במינימרקט פרצה ממכונת חישוב ששווקה על ידי אופיס דיפו והתפשטה אל יתר חלקי המינימרקט.

אופיס דיפו ביקשה לעיין בדו"ח החקירה. מנורה סירבה ותבעה חיסיון על הדו"ח, למרות שהדו"ח הווה על פי הצהרתה את הבסיס לתביעתה.

לאופיס דיפו לא נותרה ברירה אלא לפנות לבית המשפט בבקשה להורות למנורה לחשוף את דו"ח החקירה.

הבקשה הובאה בפני השופטת איריס סורוקר מבית משפט השלום בראשון לציון.

הפסיקה, מדגישה השופטת, הכירה אומנם בחיסיון של מסמך שהוכן לקראת משפט, אך זאת בתנאי שהכנתו הייתה לקראת ולמטרת משפט צפוי.



והנה, גם לגישת מנורה, הוכן דו"ח החקירה במסגרת בירור חבותה של מנורה כמבטחת המינימרקט, ולא לצורכי משפט התחלוף נגד אופיס דיפו.

בשלב זה העלתה מנורה טענה מקורית, לפיה אין היא מבקשת להשתמש בדו"ח החקירה כראיה מטעמה במשפט.

טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה קובעת השופטת.

ראשית, מנורה טענה מפורשות בכתב התביעה כי דו"ח החקירה עומד ביסוד תביעתה. ממילא מדובר במסמך רלוונטי שחשיבותו רבה לבירור האמת.

שנית, חשיפתו של המסמך מתחייבת גם אם מנורה אינה מבקשת להסתמך עליו. אדרבא. הכלל הוא, מזכירה השופטת, שבעל דין זכאי חייב לגלות את המסמכים שבידיו בין אם הם "מועילים" ובין אם הם "מזיקים".

ולבסוף, העלתה השופטת תמיהה לנוכח העובדה שמנורה תבעה מאופיס דיפו את הוצאותיה בהכנת דו"ח החקירה. אם מבקשת מנורה לחייב את אופיס דיפו בהוצאות הכנת דו"ח החקירה, עליה להתכבד ולהציגו בפני אופיס דיפו.

סיכומו של דבר, מעידה השופטת על עצמה, לא מצאתי ממש בטענת החיסיון שהעלתה מנורה. נוכח חשיבותו של דו"ח החקירה לבירור האמת הרי שגילויו נדרש כדי לאפשר דיון הוגן.

מנורה חוייבה איפוא לחשוף את דו"ח החקירה בפני אופיס דיפו.

מסמך מספר 396