תאונה בכלי רכב במהלך משחק של ילדים 

חבורת ילדים גילתה רמפה מחוברת לארגז משאית. הילדים הפכו את הרמפה לזירת משחקים.

כל ילד בתורו עמד נרגש על הרמפה. ילד אחר היה לוחץ על כפתור מתאים בלוח הפיקוד של הרמפה. זו האחרונה הייתה עולה ויורדת לצהלת הילד שעליה.

כשהגיע תורו של איתי כהן בן העשר אירעה תאונה. רגלו של איתי נתקעה במרווח שבין הרמפה למשאית והוא נפגע בכף רגלו.

הוריו של איתי כהן דרשו כי מבטחת המשאית בביטוח חובה, חברת הביטוח אריה, תפצה את בנם. אריה השיבה את פני ההורים ריקם.

אריה לא הכחישה כי המשאית היא כלי רכב מנועי. אולם בעת האירוע, כך טענה אריה, המשאית שימשה כלי משחק ולא כלי רכב.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה עד לבית המשפט העליון והועברה להכרעתו של השופט תאודור אור.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מסביר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט תאודור אור, מוסיף לצד האירועים המהווים באופן בסיסי תאונת דרכים, שורה של אירועים הנחשבים אף הם תאונת דרכים. אירועים אלה כונו על ידי בתי המשפט חזקות חלוטות.

בין אותן חזקות חלוטות מצוי, כלשון החוק, "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". מאורע שכזה ייחשב אף הוא לתאונת דרכים.

אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי איתי נפגע "עקב ניצול הכוח המכני של הרכב". הרמפה מופעלת באמצעות מנוע. אמנם המנוע של הרמפה הינו מנוע נפרד ממנוע המשאית, אלא שכבר נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי אין לערוך הבחנה בין כוח מכני המשמש לייעוד תעבורתי של הרכב לבין כוח מכני המשמש לייעוד הלא תעבורתי, כגון במקרה זה, בו נעשה שימוש בכוח המכני לפריקה ולטעינה.

אלא שלטענת אריה, בעת ניצול הכוח המכני, הרכב שינה את ייעודו המקורי. בכך לא מתקיים התנאי השני של החזקה החלוטה, התנאי הדורש כי הרכב לא ישנה "את ייעודו המקורי" בעת ניצול הכוח המכני כאמור.

אריה רואה את שינוי הייעוד המקורי בעיני המשתמש. לטענתה שינוי הייעוד צריך להקבע על פי תכליתה הסובייקטיבית של פעולת הרמת הרמפה, דהיינו מטרת המשחק של המשתמש.

השופט אור דוחה את גישתה של אריה. שינוי הייעוד צריך להקבע לדעתו על פי האופי האובייקטיבי של פעולת הרמת הרמפה.

מקרה דומה, מזכיר המשנה לנשיא, התעורר בבית המשפט העליון ביחס לתאונה במהלך משחק ילדים בכננת קדמית של ג'יפ, כננת שנועדה לחילוץ עצמי של הג'יפ. באותו מקרה נקבע כי על אף שהתאונה אירעה עקב משחק ילדים היא נחשבת תאונת דרכים בחוק הפיצויים. גם עתירת חברת הביטוח הפניקס לקיום דיון נוסף נדחתה.

ראה סקירותינו את שני פסקי הדין באתר משרדנו. הדיון הנוסף תחת הכותרת והקישור מטרות תחבורה מבחן אובייקטיבי או סובייקטיבי?. פסק הדין בערעור תחת הכותרת והקישור משחק ילדים בג'יפ מהווה "שימוש" ל"מטרות תחבורה"

יש להקיש מפסקי הדין שניתנו שם על מקרה זה, קובע השופט אור. גם כאן יש לפסוק כי כאשר הנזק שנגרם נופל במתחם הסיכון שיוצר ניצול הכוח המכני, תינתן עדיפות לאופייה האובייקטיבי של הפעולה.

במקרה זה, הסיכון שרגלו של איתי תיתפס במרווח שבין הרמפה המורמת לבין ארגז המשאית, נופל במתחם הסיכון הנובע מניצול הכוח המכני של מנוע הרמפה. הכוח המכני של מנוע הרמפה מיועד לפריקה והעמסה. מבחינה אובייקטיבית נעשתה במקרה זה פעולה זהה לזו הנעשית בעת פריקה והעמסת משאות, קרי - הורדת הרמפה והעלאתה.

על כן, קובע השופט אור, בעת משחק הילדים לא איבדה המשאית את ייעודה המקורי, והאירוע מהווה תאונת דרכים במובן חוק הפיצויים.

לפסק דינו של המשנה לנשיא הצטרפו השופטים אליעזר ריבלין ואשר גרוניס ובכך זיכו את איתי כהן במלוא פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה מאת חברת הביטוח אריה.

מסמך 384