דחיית עתירה למינוי נציגי עובדים לדירקטוריון חברת דואר ישראל בע''מ 

בג"ץ 6021/07, דוד פרץ ואח' נ' שר האוצר ואח'

כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופט ח' מלצר


20.07.2008

העובדות:
1. שני העותרים הם עובדים ותיקים בדואר ישראל. עותר 1 משמש בעשר השנים האחרונות כמנהל תחום משק ובינוי בחברה. עותרת 2 מכהנת מזה שבע שנים כמנהלת תחום יחסי ציבור בחברה. בחודש אוקטובר 2006 בחרו עובדי החברה מועמדים לכהן מטעמם כנציגים בדירקטוריון. העותרים זכו ברוב הקולות של העובדים ודורגו בשני המקומות הראשונים, בהתאמה. משנקפו חודשים ארוכים, והעותרים נוכחו לדעת כי שר האוצר ושר התקשורת מתמהמהים בבחירת דירקטורים ומינויים - הוגשה העתירה הנוכחית, בה ביקשו להורות לשרים להביא למינוי העותרים לתפקיד של דירקטורים מטעם העובדים במשיבה 4.

החלטה:

2. פרק ג' לחוק החברות הממשלתיות תשל"ה-1975, קובע שורת הוראות המתייחסות לפעולתם של דירקטורים בחברה ממשלתית, התנאים והסייגים לכשירותם לתפקיד והדרך למינויים. כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונת דירקטור, נבחנת על-ידי ועדה מיוחדת המוקמת למטרה זו על-פי סעיף 18ב לחוק. הסמכות למנות דירקטורים נמסרה לידי שר האוצר והשר האחראי לענייני החברה הממשלתית הרלוונטית, לאחר שהתייעצו עם הועדה לבדיקת מינויים.

3. סעיף 17 לחוק, הקובע סייגים לכהונת דירקטור, קובע בין היתר כי "עובד החברה ומי שמועסק בשירותה" לא יהיו כשירים לכהן כדירקטורים. הרציונל בבסיס כלל זה הוא ליצור הפרדה בין הדרג המבצע (עובדים), לבין הדרג המפקח של החברה (דירקטוריון). סעיף 3 לתקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור), תשל"ז-1977, מגביל את מספר הדירקטורים מקרב עובדי החברה לשניים. סעיף 7(ב) לתקנות, מורה כי "השרים ימנו את הדירקטורים מבין הנציגים הנבחרים". יתר התקנות קובעות את המתווה לבחירתם של נציגים נבחרים אלה על-ידי ציבור עובדי החברה. מאגר הנציגים הנבחרים ממנו רשאים השרים למנות דירקטורים מורכב מששת המועמדים שזכו במספר הגדול ביותר של הקולות (סעיף 7(ב) לתקנות).

4. העולה מהאמור הוא כי התקנות אינן מחייבות את השרים להביא למינויים של שני העובדים שזכו במספר הגדול ביותר של הקולות בבחירות שנערכו. הבחירות נועדו רק להקים מעין מאגר שמתוכו רשאים השרים לבחור את המועמד הראוי לדעתם. אכן, תוצאות הבחירות שנערכו הן אחד השיקולים הרלוונטיים שעל השרים לשקול כאשר הם מפעילים את סמכותם. יחד עם זאת, השרים צריכים לראות לנגד עיניהם גם שיקולים הקשורים בטובת החברה, וכן להביא בחשבון את התכליות הכלליות הקבועות בחוק באשר למינוי דירקטורים, ובהן ייצוג הולם לשני המינים, ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית, וכיוצא באלה שיקולים. תוצאות הבחירות שנערכו בקרב העובדים אינן שיקול מכריע וודאי שאינן שיקול בלעדי בתהליך מינוי הדירקטורים.