בחירת הערכאה השיפוטית
כאשר מבקשים לפתוח בהליך משפטי בעניין הקשור לגירושין יש לבחור את הערכאה השיפוטית בה מבקשים להגיש את התובענות. כך לדוגמא , באם אישה מבקשת להגיש תביעת מזונות כנגד בעלה , היא רשאית להגיש תביעה כאמור בבית המשפט לענייני משפחה או לחילופין בבית הדין הרבני . מאחר ויש שוני מהותי בפסקי הדין של הערכאות השונות הללו הרי שיש חשיבות רבה לבחירת הערכאה הנוחה יותר לבעל הדין שמבקש להגיש תובענה. כך לדוגמא , אם נחזור לדוגמא של אשה המבקשת להגיש תביעת מזונות כנגד בעלה , הרי שמקובל להניח כי באופן כללי קיים סיכוי שתקבל סכום מזונות גבוהה יותר בבית המשפט לענייני משפחה מאשר הסכום שהיתה מקבלת באם היתה מגישה את תביעתה בבית הדין הרבני.
א. בית המשפט לענייני משפחה -
בית המשפט לענייני משפחה הוקם במסגרת חוק משנת 1995. לפני שנת 1995 ענייני משפחה נדונו בבתי המשפט המחוזיים. כאמור , בשנת 1995 חוקק חוק בית המשפט לענייני משפחה שלפיו הוקמו בתי משפט לענייני משפחה. בחוק נקבע כי הסמכות בעניינים הקשורים לכלל ענייני המשפחה יהיו בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. ואולם, המחוקק דאג לציין בחוק כי החוק האמור אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הרבניים.
ב. בית הדין הרבני
בית הדין הרבני הוא היחיד המוסמך להסדיר את גירושיהם של בני זוג יהודים בישראל המבקשים להתגרש. ואולם , בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון גם בכל העניינים הכרוכים בגירושין כגון מזונות , חלוקת רכוש, משמורת , הסדרי ראיה ו כו'. בבתי הדין הרבניים יושבים דיינים במקום שופטים. בדר"כ יושבים בכל דיון 3 דיינים וההחלטות מתקבלות ברוב דעות . ראוי להוסיף ולציין כי בבתי הדין ניתן להגיש גם תביעות לשלום בית . במסגרת תביעה כאמור אחד מבני הזוג מבקש מבית הדין לסייע לבני הזוג לחזור ולחיות בשלום בית .
בהליך בחירת הערכאה השיפוטית צריך לקחת בחשבון פרמטרים רבים מאוד . ההנחה הרווחת בציבור לפיה מוטב לבעל להגיש את תביעותיו בבית הדין הרבני ולאישה מוטב להגיש את תביעותיה בבתי המשפט לענייני משפחה אינה נכונה תמיד . במסגרת המאמר האמור לא ניתן ליתן תשובות חד משמעיות באשר לערכאה השיפוטית המומלצת בכל הליך והליך. לעניין זה מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד שמכיר את מכלול השיקולים שיש לקחת בחשבון לעניין זה.
מירוץ סמכויות
1. המועד הקובע שבו הוגשה התביעה בבית המשפט - בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה התעורר מקרה שבו התובעת הגישה תביעת מזונות כנגד בעלה ועם הגשת התביעה הגישה בקשה לפטור מאגרה. לאחר הגשת התביעה האמורה הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובמסגרת תביעה זו כרך הבעל את נושא המזונות והרכוש. הבעל טען כי המועד הקובע לעניין מרוץ הסמכויות הוא מועד תשלום האגרה ולא המועד שבה הגישה האשה את התביעה מבלי שהסדירה את עניין תשלום האגרה או קבלת הפטור מאגרה. בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא דחה את טענתו האמורה של הבעל וקבע כי המועד הקובע לעניין מרוץ הסמכויות הוא המועד שבו הוגשה התביעה בבית המשפט שכן דרכה של האשה לא נחסמה בשל חסרון כיס לפירעון האגרה ( תמ"ש 3860/01 ).
2. כנות התביעה והכריכה - כאשר צד מגיש תביע גירושין בבית הדין הרבני ומבקש לכרוך לתביעה האמורה עניינים נוספים כגון מזונות , רכוש וכו' , הוא צריך להוכיח כי הכריכה נעשתה בתום לב ולא רק בכדי לקבוע סמכות ייחודית לבית הדין הרבני ולמנוע מהצד השני מלפנות לבית המשפט. בעניין זה נקבע כי בכדי להוכיח כריכה כנה ואמיתית יש להראות כי אכן היתה כוונה אמיתית להתגרש , כי עניין כריכת המזונות נעשה באופן אמיתי וכי נפרשה התשתית הרלוונטית על מנת שבית הדין יוכל לפסוק מזונות וכן הוצע סכום מזונות , כי עניין הרכוש נכרך באופן אמיתי ופורט הרכוש שבידי הצדדים וכו'. לעומת זאת בתמש 2400/99 נקבע כי אי הצעת סכום מזונות בתביעת הגירושין אינה פוגמת בכנות הכריכה עת מועלות טענות אשר אם יוכחו יופטר הבעל מתשלום מזונות אשתו. כמו כן נקבע כי העדר פירוט של רכושם של בני הזוג אינו פוגם בהכרח בכנות כריכת הרכוש והשאלה הרלוונטית לעניין זה היא האם הניח הבעל תשתית עובדתית מספקת שתאפשר לבית הדין הכרעה בעניין הרכוש.
3. הקניית סמכות דיונית באמצעות הסכמה - הצדדים רשאים להסכים שעניינם ידון בערכאה מסוימת גם אם בהתאם לדין הסמכות הדיונית נתונה לערכאה אחרת. כך לדוגמא , באם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני והתביעה הגישה לאחר מכן תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה. באופן עקרוני הסמכות בעניין המשמורת נתונה לבית הדין הרבני מאחר והגשת תביעת גירושין כורכת באופן טבעי גם את עניין המשמורת לבית הדין הרבני. ואולם , באם בדיון שנקבע לעניין המשמורת בבית המשפט לענייני משפחה נדון עניין המשמורת מבלי שהבעל יתנגד לכך , כי אז הסמכות תהא לבית המשפט מתוקף הסכמת הצדדים .
כאשר מבקשים לפתוח בהליך משפטי בעניין הקשור לגירושין יש לבחור את הערכאה השיפוטית בה מבקשים להגיש את התובענות. כך לדוגמא , באם אישה מבקשת להגיש תביעת מזונות כנגד בעלה , היא רשאית להגיש תביעה כאמור בבית המשפט לענייני משפחה או לחילופין בבית הדין הרבני . מאחר ויש שוני מהותי בפסקי הדין של הערכאות השונות הללו הרי שיש חשיבות רבה לבחירת הערכאה הנוחה יותר לבעל הדין שמבקש להגיש תובענה. כך לדוגמא , אם נחזור לדוגמא של אשה המבקשת להגיש תביעת מזונות כנגד בעלה , הרי שמקובל להניח כי באופן כללי קיים סיכוי שתקבל סכום מזונות גבוהה יותר בבית המשפט לענייני משפחה מאשר הסכום שהיתה מקבלת באם היתה מגישה את תביעתה בבית הדין הרבני.
א. בית המשפט לענייני משפחה -
בית המשפט לענייני משפחה הוקם במסגרת חוק משנת 1995. לפני שנת 1995 ענייני משפחה נדונו בבתי המשפט המחוזיים. כאמור , בשנת 1995 חוקק חוק בית המשפט לענייני משפחה שלפיו הוקמו בתי משפט לענייני משפחה. בחוק נקבע כי הסמכות בעניינים הקשורים לכלל ענייני המשפחה יהיו בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. ואולם, המחוקק דאג לציין בחוק כי החוק האמור אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הרבניים.
ב. בית הדין הרבני
בית הדין הרבני הוא היחיד המוסמך להסדיר את גירושיהם של בני זוג יהודים בישראל המבקשים להתגרש. ואולם , בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון גם בכל העניינים הכרוכים בגירושין כגון מזונות , חלוקת רכוש, משמורת , הסדרי ראיה ו כו'. בבתי הדין הרבניים יושבים דיינים במקום שופטים. בדר"כ יושבים בכל דיון 3 דיינים וההחלטות מתקבלות ברוב דעות . ראוי להוסיף ולציין כי בבתי הדין ניתן להגיש גם תביעות לשלום בית . במסגרת תביעה כאמור אחד מבני הזוג מבקש מבית הדין לסייע לבני הזוג לחזור ולחיות בשלום בית .
בהליך בחירת הערכאה השיפוטית צריך לקחת בחשבון פרמטרים רבים מאוד . ההנחה הרווחת בציבור לפיה מוטב לבעל להגיש את תביעותיו בבית הדין הרבני ולאישה מוטב להגיש את תביעותיה בבתי המשפט לענייני משפחה אינה נכונה תמיד . במסגרת המאמר האמור לא ניתן ליתן תשובות חד משמעיות באשר לערכאה השיפוטית המומלצת בכל הליך והליך. לעניין זה מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד שמכיר את מכלול השיקולים שיש לקחת בחשבון לעניין זה.
מירוץ סמכויות
1. המועד הקובע שבו הוגשה התביעה בבית המשפט - בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה התעורר מקרה שבו התובעת הגישה תביעת מזונות כנגד בעלה ועם הגשת התביעה הגישה בקשה לפטור מאגרה. לאחר הגשת התביעה האמורה הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובמסגרת תביעה זו כרך הבעל את נושא המזונות והרכוש. הבעל טען כי המועד הקובע לעניין מרוץ הסמכויות הוא מועד תשלום האגרה ולא המועד שבה הגישה האשה את התביעה מבלי שהסדירה את עניין תשלום האגרה או קבלת הפטור מאגרה. בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא דחה את טענתו האמורה של הבעל וקבע כי המועד הקובע לעניין מרוץ הסמכויות הוא המועד שבו הוגשה התביעה בבית המשפט שכן דרכה של האשה לא נחסמה בשל חסרון כיס לפירעון האגרה ( תמ"ש 3860/01 ).
2. כנות התביעה והכריכה - כאשר צד מגיש תביע גירושין בבית הדין הרבני ומבקש לכרוך לתביעה האמורה עניינים נוספים כגון מזונות , רכוש וכו' , הוא צריך להוכיח כי הכריכה נעשתה בתום לב ולא רק בכדי לקבוע סמכות ייחודית לבית הדין הרבני ולמנוע מהצד השני מלפנות לבית המשפט. בעניין זה נקבע כי בכדי להוכיח כריכה כנה ואמיתית יש להראות כי אכן היתה כוונה אמיתית להתגרש , כי עניין כריכת המזונות נעשה באופן אמיתי וכי נפרשה התשתית הרלוונטית על מנת שבית הדין יוכל לפסוק מזונות וכן הוצע סכום מזונות , כי עניין הרכוש נכרך באופן אמיתי ופורט הרכוש שבידי הצדדים וכו'. לעומת זאת בתמש 2400/99 נקבע כי אי הצעת סכום מזונות בתביעת הגירושין אינה פוגמת בכנות הכריכה עת מועלות טענות אשר אם יוכחו יופטר הבעל מתשלום מזונות אשתו. כמו כן נקבע כי העדר פירוט של רכושם של בני הזוג אינו פוגם בהכרח בכנות כריכת הרכוש והשאלה הרלוונטית לעניין זה היא האם הניח הבעל תשתית עובדתית מספקת שתאפשר לבית הדין הכרעה בעניין הרכוש.
3. הקניית סמכות דיונית באמצעות הסכמה - הצדדים רשאים להסכים שעניינם ידון בערכאה מסוימת גם אם בהתאם לדין הסמכות הדיונית נתונה לערכאה אחרת. כך לדוגמא , באם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני והתביעה הגישה לאחר מכן תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה. באופן עקרוני הסמכות בעניין המשמורת נתונה לבית הדין הרבני מאחר והגשת תביעת גירושין כורכת באופן טבעי גם את עניין המשמורת לבית הדין הרבני. ואולם , באם בדיון שנקבע לעניין המשמורת בבית המשפט לענייני משפחה נדון עניין המשמורת מבלי שהבעל יתנגד לכך , כי אז הסמכות תהא לבית המשפט מתוקף הסכמת הצדדים .
עורך דין ויקטור אביב הנו הבעלים של משרד עורכי דין וגישור הממוקם בבית דקלי אולמפיה באזור התעשיה קריית אריה בפתח תקווה. המשרד נוסד בשנת 1998 והוא מתמחה בתחום דיני המשפחה ובכלל זה נותן שירותים בעריכת הסכמי ממון, עריכת הסכמי גירושין, הליכי גישור וייצוג בבתי משפט ובתי דין רבניים.
עו"ד אביב הינו מומחה לעריכת הסכמי ממון. לצורך ניסוח נכון ומקצועי של הסכמי ממון יש צורך בידע נרחב בתחום דיני המשפחה וכן יש צורך במיומנות בניהול הליכי גישור. עו"ד אביב מכיר היטב הן את תחום דיני המשפחה והן את טכניקות הגישור והוא פיתח שיטה יחודית לניסוח הסכמי ממון באופן מקצועי, רגיש ויעיל.
http://www.avivvictor.co.il
עו"ד אביב הינו מומחה לעריכת הסכמי ממון. לצורך ניסוח נכון ומקצועי של הסכמי ממון יש צורך בידע נרחב בתחום דיני המשפחה וכן יש צורך במיומנות בניהול הליכי גישור. עו"ד אביב מכיר היטב הן את תחום דיני המשפחה והן את טכניקות הגישור והוא פיתח שיטה יחודית לניסוח הסכמי ממון באופן מקצועי, רגיש ויעיל.
http://www.avivvictor.co.il
