מורשת קרב 

באחד השיעורים בצבא, מסבירים לחיילים על "עקרונות המלחמה".
זהו רשימה של עקרונות שע"פ החייל אמור להתנהג בשעת מלחמה, וכד'..
מכל אחד ואחד מהעקרונות ניתן ללמוד דרכים במלחמת היצר.
ונסביר:

1) "דבקות במשימה לאור המטרה": מטרת האדם בעולם הזה, זה לעשות את רצון ה'. להתגבר על התאוות, לעשות כמה שיותר מצוות. אך יש לנו יצר הרע. הוא לא רוצה שנצליח. ע"כ עלינו להפנים את העקרון הנ"ל, ובאמת לדבוק במשימה של התגברות על היצר, לאור המטרה, שביא עשיית רצון ה', והשגת התיקון העצמי והכללי.

2) "רוח לחימה": אי אפשר לנצח בקרב אם אין לך "רעל"! יש לצאת למלחמת היצר עם "רעל" לנצח אותו!! הוא תוקף? תתקוף יותר חזק! תשובה, צדקה, לימוד תורה, תפילה, מצוות, הכל בהתלהבות! אין עצלנות! אין עייפות! להסתער על היצר הרע! לנצח!!

3) "יוזמה והתקפיות": היצר הרע לא מחכה לך - אל תחכה לו! תציב סייגים לסייגים שכבר יש לנו. אל תיתן ליצר הרע להכניס אותך למצב של ניסיון. אם אצה חושש שמא בפינה הבאה יש משהו לא צנוע, משהו שעלול להקשות עליך , אל תהיה שם! וגם אם אין לך ניסיונות עכשיו - תתעלה ברוחניות!

4) "תחבולה": אם ראית על הרצפה עיתון לא צנוע, אל תשאיר אותו שם, תזרוק אותו שלא יחטיא מישהו אחר! אם ישנם מקומות שלא מתאים ליהודי להיות שם, תזהיר את החברים / חברות שלא יהיו שם! אל תיתן ליצר הרע הזדמנות אפילו! תהרוס לו את המכשול לפני שנהיה מכשול!

5) "ריכוז המאמץ": לא ניתן לנצח בקרב, אם לא נרכז כוחות בצורה הנכונה. חייל טוב צריך לדעת כיצד לווסת את כוחותיו, כך שלא יבזבז אנרגיה ותחמושת "סתם".
כנ"ל בעבודת ה'. היצר הרע אינו מחכה לך, הוא יפיל אותך בכל הזדמנות אפשרית. אין לנו זמן לבזבז כוחות במקומות הלא נכונים! ישנם כאלה אשר מרכזים המון כוחות על עצבות וזיכרון העבר. די!

חטאתי? עכשיו מה? הצלחתי להתחרט? הצלחתי לעשות תשובה על החטא? יופי! עכשיו תמשיך הלאה! אל תעצור בזיכרונות העבר. תתחיל מהתחלה! תגיד לעצמך שאתה מתחיל מהיום, מעכשיו, מהרגע הזה לעבוד את הקב"ה - ותשקיע בזה מאמצים, להתחיל מעכשיו לעבוד את הקב"ה, לרז את כל כוחותיך למשימה ה"חדשה" של עבודת ה'.

6) אבטחה: כל אחד מכיר את היצר הרע שלו. כל אחד מכיר את נקודות התורפה שלו והחולשות שלו. כנגד אלה עלינו לשים "גדר". איזה משהו שימנע מנו להגיע אל אותה נקודת חולשה, שבה אנו עלולים ליפול בחטא.

עלינו לחפש לעצמנו אבטחה, שומרי גדר שימנעו מאתנו לעבור קוים אדומים שהצבנו לעצמנו.

7) רציפות והמשכיות: אי אפשר להיות "תלמיד חכם" תוך יום. גם מי שחפץ להתקרב לבורא העולם, אינו יכול לעשות סיבוב של 180 מעלות במקום. עבודת ה' זה לא "רק היום", אלא דבר שמקיף את כל החיים כולם! מהרגע שקמים ועד הרגע שהולכים לישון, תורת ה' מוליכה אותנו ומדריכה אותנו בכל מקום שנפנה ובכל דבר שנעשה.

עבודת ה' היא תמידית, רציפה, דרך חיים שאינה מסתיימת מחוץ לד' אמות של בית המדרש או רק בשבתות וחגים. התורה היא חיינו, וחייו של היהודי הם חיים של תורה וקדושה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

8) עומק ועתודה: מי שזוכה לטעום באמת את "טעם החיים", וזוכה להתעמק בעומקו של "ים התלמוד", עם הזמן יזכה גם "להיכנס" לסודות הפנימיים של התורה הקדושה. ספר הזוהר, וספרי קבלה אחרים, המזכים אותנו בטעימה פנימית של שמתיקות הפנימית של התורה הקדושה.

(הערה: צריך להיזהר מכל מיני ספרי "קבלה" מ'רבנים' שאינם רבנים, כגון כל ספרי "המכון לחקר הקבלה", ע"י מי שמכנה את עצמו "הרב / המקובל האלוקי, פרופסור בורג" וכן ספרי מיסיון ה"מחופשים" לספרי קודש!!!)

9) פשטות: התורה לימדנו כי יש להיות "תמים" עם הקב"ה. לא צריך להסתבך יותר מדי - על כל בעיה או שאלה הקשורה איך שהוא לתורה או ליהדות, יש לנו ברוך השם רבנים ופוסקי הלכה, שאליהם ניתן לפנות בכל שעות היממה, וספרים עד אין ספור בכל נושא ביהדות (חינוך ילדים, חיי זוגיות, פרנסה, רפואה, בריאות, ניהול עסקים, מדעים, ועוד..), על כן, אין שום סיבה להסתבך יותר מדי עם "בעיות" רוחניות, אפשר (על פי רוב) למצוא תשובה ומענה לכמעט כל מצב שיתעורר.

עוד בעניין הפשטות, ישנה דרגה עליונה של "כל מה שהקב"ה עושה, זה רק לטובה". דרגה של תמימות בהשגחת הבורא בעולמו, על הצד הטוב ביותר - ואפילו אם עכשיו אני לא מביו את זה!

זוהי דרגה עליונה בהחלט, דרגה של תמימות והכנעה אל בורא העולם.

10) מיצוי הכוח: רבי נחמן מברסלב אומר כי עיקר סיבת אי-עבודת ה', היא משום עצלות וכבדות. יש לנו כוחות עצומים! יש למצות אותם ולנצל אותם לטובה!

והטובה הזאת, היא עבודת ה'.