מתארחים בתל אביב 

יום שני 21 יולי 2008

עם הצוות של "נווה אשכול" ועם חברים מתנדבים.

קצת אחרי שתים בצהרים, האוטובוס סגר את הדלת בפעם האחרונה ויצא לדרך. נוסעים לתל אביב.

כולנו ביחד, 43 . נוסעים להתגבש ולהתאוורר באירוח מלא על ידי מחלקת הרווחה של עירית תל אביב ועל חשבונם.

מה יותר טוב מטוב?

באוטובוס תיירים חדש ומסודר. נקי ונוח. מיזוג אפקטיבי וחברה נעימה, נסענו את ה קצת פחות משעתיים, עד "שרונה", השכונה המתחדשת בלב המרכז של קריית הביטחון וה"סיטי" הצומח לגובה.

ביום שני בשבוע, בשעה שתי אחר הצהרים אין בעיות. אין פקקים. אין צפיפות על הכבישים ואפילו את המחלף הדרומי של אשדוד, חלפנו בירוק מבלי לעצור. וזה לא מעשה של כול שעה.

עלינו במחלף "השלום". חצינו את הצומת הראשית הרחבה בכניסה לרחוב קפלן, ליד מגדלי עזריאלי,
ביצענו פרסה ונצמדנו למדרכה שלאורך הדשא החדש של שכונת "שרונה" המשתחזרת.. (מילה חדשה תוצרת עצמית שפירושה: בתהליך של שיחזור ושימור. הכותב)

כמה דקות של התארגנות. עוד כמה מטרים של נסיעה למקום שניתן לרדת בבטחה והכול מסתדר.

ורק החום לא מרפה. חם ממש. בכלל, הקיץ הזה חם והיום חם גם כן.
ורק צל העצים הותיקים שהשתמרו, מגינים על המטיילים והמסתובבים בשעות החמות של אחר הצהרים בין הבתים שהוזזו ממקומם והוצבו מחדש. בין הדשאים ופינות הפרחים. בין ספסלי האבן והשולחנות עליהם תמונות המשחזרות את שרונה של פעם ומציגות את האמור עוד להיעשות במקום זה.

יפה. באמת יפה. ואם בימים אלה של פרשיות וזיהום אויר ואוירה מחפשים קצת נחת, בואו ל"שרונה". את מה שעושים כאן אנשים טובים, רק להלל. והרוח מהים שחצתה את כול הרחובות עד כאן, נברך גם כן. ישבנו לנוח והרוח ציננה אותנו אפילו טוב יותר מהמזגן של האוטובוס. נהדר.

ובאו הפיות הטובות מהעירייה. ובאו שתי מדריכות מדופלמות. והתחלקנו לשתי קבוצות וצעדנו אחרי הבנות, מקשיבים לכול מילה ולכול תיאור, עודות זמנים אחרים ותקופה אחרת שרק בודדים מבינינו זוכרים בקושי, את הקצה המאוחר שלה.

היו. היו גם חלוצים גרמנים. אנשים שאמונתם אחרת. ואפילו אידיולוגיה אחרת אבל גם הם, בשם דברים שהאמינו בהם, קמו ועשו מעשה חלוצי. עזבו ארץ משגשגת. העמיסו את המשפחות, עם הנשים והילדים ובאו לבנות ארץ רחוקה כדי להיות קרובים לישו המשיח. ואת המעשה הזה, צריכים להעריך ללא קשר לדברים אחרי שמותר לנו להסתייג מהם. ואני מסתייג.

והם הביאו איתם רעיונות חדשים. ותרבות אחרת. ודת אחרת. וחקלאות אחרת. ומסחר ותעשיה ומגורים ועוד הרבה דברים אחרת מהמקובל באותם ימים בתחום שלטון התורכים ובטרם בוא הבריטים.

וכך חלפו להם כמעט שעתיים. מסביב מגדלים רבי קומות. מעבר לרחוב הראשי, הבניינים האימתנים של קריית משרד הביטחון, וכביש רחב סואן ורועש שהתאפשר עם הזזת הבניינים ממקומם המקורי למקומם העתידי.


וביקרנו ב"בית הבד" שהשתמר. ובמבנה היקב שטרם שוחזר ממש. וחלפנו דרך המנהרה אל מבנה שבו זיקקו ערק איכותי ויצאנו מצידו השני של הרחוב משם צעדנו חלקינו ברגל, חלקינו באוטובוס אל: פאשה". PASHA..המסעדה המציעה מאכלים תורכיים אוטנטיים והממוקמת בתחילתו של רחוב הארבעה, בצידו השני, ממול הסינמטק של תל אביב.

קיבלו אותנו ליד שולחנות ערוכים. מנהל מערך הרווחה בעייריה בירך אותנו. כמה מילות חיזוק. כמה מילות רצון טוב והרבה פרגון. זה בהחלט מרגש. תמיד זה מרגש כאשר אחרים מדברים עליך דברים טובים. וגם אנחנו.

ואכלנו. אוכל טעים. הרבה צלחות מכול הגדלים. קרמיקה גרמנית בציור כחול על לבן. סכו"ם תוצרת פורטוגל, סוגי בשר על האש ועל המחבת. אורז. סלטים ושתייה קרה. הכול FIX. לא יכלו להיות הערות. מלצריות נחמדות. מלצרים צעירים למי שהיה מעוניין והכול ללא רבב.

עוד כמה מילות ברכה. פתק תודה. לחיצות ידיים ויצאנו בדרך ל היכל האומנויות להצגה בהקמרי. " היה או לא היה - " סיפור רכילות רומנטי משנות השלושים המשחזר את אהבתם של חנה רובינא ואלקסנדר פן.

הנכון הוא, שמי שכלל לא שמע עליהם ואינו מכיר את מעמדם החברתי של הדמויות הראשיות בהצגה, וגם אינו מכיר את ביאליק ושלונסקי וההסתדרות של אז, יתכן ויתקשה לקשור את כול הקצוות המוזכרים בהצגה, שלא לדבר על המנגינות והשירים היפים של פעם ושאולי הם נחלתם של בודדים היום.

וברקע, תל אביב של ימים אחרים. של תרבות אחר. של קצב אחר. המארחים שלנו לא יכלו להזמין אותנו להצגה אוטנטית יותר מההצגה הזאת המספרת לא רק את סיפורם הפרטי של חנה ואלקסנדר אלא נוגעת להווי של האליטות הפוליטיות והתרבותיות של תקופת בראשיתה של העיר שהשתנתה ללא הכר.

רובנו נהנינו. מקומות טובים. משחק טוב. סיפור מרגש וזיכרונות של ימים אחרים.

ומחינו כפיים יחד עם כולם.
יצאנו בדחיפות קלות. ביקרנו בשירותים וצעדנו באון לאוטובוס שבקצה המדרכה.

השעה, לפני חצות.

בסביבות אחד בלילה, ביום של מחר, הגענו הביתה.

היה זה יום טוב, נעים ומהנה.

וזה בהחלט שווה הכול.

למארחים החמים (מחלקת הרווחה של עירית תל אביב) ולמארגנים מבית (מנכ"לית נווה אשכול) . הידד.

רשם: דני פלד.