ביטוח צד שלישי לסירה 

למשה לב הייתה סירת מנוע.

באחד הימים, נתן לב לאחיו אברהם, רשות להשיט את הסירה.

אברהם החל בניסיונות להתניע את מנוע הסירה. או אז ארעה התפוצצות. אברהם לב נפצע קשה.

אברהם הגיש תביעה נגד אחיו משה ונגד חברת הביטוח המגן. זו האחרונה, ביטחה את הסירה בביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

המגן טענה כי בפוליסה ניתנה הרחבה לאחריותו של מי שמנווט את הסירה בהסכמת המבוטח. במקרה זה אברהם האח השיט את הסירה בהסכמת אחיו המבוטח. על פי ההרחבה, הוא הפך אם כן, למבוטח על פי הפוליסה.

בהיותו מבוטח על פי הפוליסה, המשיכה המגן, אברהם אינו יכול להיות גם צד שלישי. פוליסה לביטוח אחריות מכסה את אחריותו של המבוטח לנזקים שנגרמו לצדדים שלישיים. אין היא מכסה, מעצם מהותה, נזקים שנגרמו למבוטח עצמו.

המגן הדגישה כי בפוליסה אין סעיף של אחריות צולבת, המכסה את אחריות המבוטחים זה כלפי זה, כאילו היו צד שלישי לצורך הפוליסה.

אברהם לב הודה, כי מכוח ההרחבה הוא מבוטח בפוליסה. אולם באותה הרחבה קיים סייג הקובע מפורשות שההרחבה אינה מכסה אחריות כלפי "המבוטח שעל שמו פוליסת הביטוח". לא נאמר כי ההרחבה אינה מכסה אחריות כלפי מי שהשיט את הסירה בהסכמת המבוטח.

השופטת ברכה סמסון מבית משפט השלום בקרית שמונה, קבעה כי גישת אברהם לב מובילה לסתירה פנימית ולקושי לוגי.

על פי גישתו, הוא גם מבוטח על פי הפוליסה כלפי צדדים שלישים והוא גם צד שלישי על פי אותה פוליסה כלפי עצמו.

לא יתכן, קובעת השופטת, שזכויותיו של מי שהפוליסה הורחבה לגביו, תהיינה טובות יותר משל המבוטח עצמו. הלא המבוטח אינו מכוסה כנגד נזקים שנגרמו לו.

הפוליסה מיועדת לכיסוי תביעות של צדדים שלישיים. אין מדובר בפוליסת ביטוח תאונות אישיות.

השופטת מקבלת את עמדת המגן, כי בהעדר הוראה מפורשת בפוליסה, בדבר אחריות צולבת של מבוטחים זה כלפי זה, לא ניתן בדרך של פרשנות להכניס לפוליסה בדלת האחורית אחריות צולבת.

התוצאה, קובעת השופטת סמסון, כי אין כיסוי ביטוחי לנזקי הגוף של אברהם לב בפוליסת הביטוח.
מסמך 360