מרדכי כהן נפגע בתאונת עבודה.
לכהן הייתה פוליסת ביטוח מסוג "יותר עדיף" בחברת הביטוח מגדל.
כהן הגיש נגד מגדל תביעה לתשלום תגמולי ביטוח, עבור התקופה בה שהה באובדן כושר עבודה מוחלט.
במסגרת תביעה זו הגיעו כהן ומגדל להסדר פשרה.
הסדר הפשרה הועלה על גבי מסמך שכונה כתב קבלה ושחרור. במסמך אישר כהן, כי קבלת סכום הפשרה מהווה סילוק מלא וסופי של כל התביעות שיש, או שתהיינה לכהן בגין הפגיעה בתאונת העבודה.
עוד אישר כהן והצהיר, באותו מסמך, כי "הפוליסה בטלה ומבוטלת וכי מוצו מלוא זכויותי על פי פוליסה זו...וכי לאחר קבלת הסכום הנ"ל אין ולא תהיינה לי זכויות כלשהן מכוחה".
לאחר החתימה על כתב הקבלה והשחרור, הגיש כהן למגדל דרישה לקבל את הסכומים שנצברו בפוליסה במסגרת חסכון לגמל. מגדל סירבה להענות לדרישה זו. לטענתה, על פי כתב הקבלה והשחרור, מוצו כל הזכויות על פי הפוליסה. הרי הוא הצהיר ששוב אין לו זכויות לפיה.
בעקבות עמדה זו פנה כהן לבית משפט השלום בתל אביב.
בבית המשפט טען כהן, כי כתב הקבלה והשחרור לא יכול לעמוד לו לרועץ. הוא לא נועד להתיר למגדל לחלט את כספי החסכון שנצברו בפוליסה; מטרתו הייתה לסלק תביעה שלא היה לה דבר וחצי דבר עם כספים שנצברו כחסכון.
עוד טען כהן, כי מגדל הטעתה את כהן ובא כוחו. היא נמנעה מלהודיע להם, כי בחשבון הפוליסה נצברו כספי תגמולים שבכוונתה לחלט.
השופט מאיר יפרח, שבפניו הובאה המחלוקת, דחה את טענותיו של כהן.
באשר לכתב הקבלה והשחרור, השופט קבע כי הוא כולל ויתור מפורש על כל הזכויות לפי פוליסת הביטוח. כהן היה מיוצג בהליכים שבהם נחתם כתב הקבלה. עורך דינו מיאן בתחילה להחתים את כהן עליו. לאחר שהובהר כי ללא החתימה על מסמך זה לא ישולמו לכהן כספים כלשהם, המסמך נחתם.
החתימה נעשתה לאחר שעורך דינו של כהן אישר, בשולי המסמך, כי הקריא את המסמך לכהן והסביר לו היטב את תוכנו ואת התוצאות המשפטיות של חתימתו. לאור זאת, מדגיש השופט, אין גם כל בסיס לטענת ההטעייה מצד מגדל. היפוכו של דבר: מגדל לא ניסתה להסתיר דבר מכהן.
מעיון בסיכומים שהוגשו מטעם כהן לבית המשפט, מסיק השופט יפרח כי כהן עצמו לא זכר את דבר קיומם של כספי החסכון שעה שחתם על כתב השחרור. את עוונו מבקש אפוא כהן לפקוד על מגדל. אין להסכים לכך, פוסק השופט.
אשר למטרת כתב הקבלה, אכן, מודה השופט, מטרתו העיקרית לא הייתה לפטור את מגדל מתשלום כספי החסכון. אלא שאין להתעלם מכך כי מגדל חפצה להסדיר את כל ענייניה עם כהן ולהביא לידי גמר את החובות והזכויות ההדדיות הנובעות מחוזה הביטוח.
מטעם זה, נרשמה כנראה במסמך, הפסקה בדבר ביטול הפוליסה ומיצוי כל הזכויות על פיה. כהן היה צריך ליתן את דעתו לאמור בפסקה זו, כאשר עורך דינו הקריא לו את האמור בה, קובע השופט. חוסר תשומת לבו של כהן, על רקע מהות המסמך, אינו עילה המצדיקה קביעה, כי התנאי בדבר ביטול ומיצוי הפוליסה הוא מקפח.
מסמך 353
לכהן הייתה פוליסת ביטוח מסוג "יותר עדיף" בחברת הביטוח מגדל.
כהן הגיש נגד מגדל תביעה לתשלום תגמולי ביטוח, עבור התקופה בה שהה באובדן כושר עבודה מוחלט.
במסגרת תביעה זו הגיעו כהן ומגדל להסדר פשרה.
הסדר הפשרה הועלה על גבי מסמך שכונה כתב קבלה ושחרור. במסמך אישר כהן, כי קבלת סכום הפשרה מהווה סילוק מלא וסופי של כל התביעות שיש, או שתהיינה לכהן בגין הפגיעה בתאונת העבודה.
עוד אישר כהן והצהיר, באותו מסמך, כי "הפוליסה בטלה ומבוטלת וכי מוצו מלוא זכויותי על פי פוליסה זו...וכי לאחר קבלת הסכום הנ"ל אין ולא תהיינה לי זכויות כלשהן מכוחה".
לאחר החתימה על כתב הקבלה והשחרור, הגיש כהן למגדל דרישה לקבל את הסכומים שנצברו בפוליסה במסגרת חסכון לגמל. מגדל סירבה להענות לדרישה זו. לטענתה, על פי כתב הקבלה והשחרור, מוצו כל הזכויות על פי הפוליסה. הרי הוא הצהיר ששוב אין לו זכויות לפיה.
בעקבות עמדה זו פנה כהן לבית משפט השלום בתל אביב.
בבית המשפט טען כהן, כי כתב הקבלה והשחרור לא יכול לעמוד לו לרועץ. הוא לא נועד להתיר למגדל לחלט את כספי החסכון שנצברו בפוליסה; מטרתו הייתה לסלק תביעה שלא היה לה דבר וחצי דבר עם כספים שנצברו כחסכון.
עוד טען כהן, כי מגדל הטעתה את כהן ובא כוחו. היא נמנעה מלהודיע להם, כי בחשבון הפוליסה נצברו כספי תגמולים שבכוונתה לחלט.
השופט מאיר יפרח, שבפניו הובאה המחלוקת, דחה את טענותיו של כהן.
באשר לכתב הקבלה והשחרור, השופט קבע כי הוא כולל ויתור מפורש על כל הזכויות לפי פוליסת הביטוח. כהן היה מיוצג בהליכים שבהם נחתם כתב הקבלה. עורך דינו מיאן בתחילה להחתים את כהן עליו. לאחר שהובהר כי ללא החתימה על מסמך זה לא ישולמו לכהן כספים כלשהם, המסמך נחתם.
החתימה נעשתה לאחר שעורך דינו של כהן אישר, בשולי המסמך, כי הקריא את המסמך לכהן והסביר לו היטב את תוכנו ואת התוצאות המשפטיות של חתימתו. לאור זאת, מדגיש השופט, אין גם כל בסיס לטענת ההטעייה מצד מגדל. היפוכו של דבר: מגדל לא ניסתה להסתיר דבר מכהן.
מעיון בסיכומים שהוגשו מטעם כהן לבית המשפט, מסיק השופט יפרח כי כהן עצמו לא זכר את דבר קיומם של כספי החסכון שעה שחתם על כתב השחרור. את עוונו מבקש אפוא כהן לפקוד על מגדל. אין להסכים לכך, פוסק השופט.
אשר למטרת כתב הקבלה, אכן, מודה השופט, מטרתו העיקרית לא הייתה לפטור את מגדל מתשלום כספי החסכון. אלא שאין להתעלם מכך כי מגדל חפצה להסדיר את כל ענייניה עם כהן ולהביא לידי גמר את החובות והזכויות ההדדיות הנובעות מחוזה הביטוח.
מטעם זה, נרשמה כנראה במסמך, הפסקה בדבר ביטול הפוליסה ומיצוי כל הזכויות על פיה. כהן היה צריך ליתן את דעתו לאמור בפסקה זו, כאשר עורך דינו הקריא לו את האמור בה, קובע השופט. חוסר תשומת לבו של כהן, על רקע מהות המסמך, אינו עילה המצדיקה קביעה, כי התנאי בדבר ביטול ומיצוי הפוליסה הוא מקפח.
מסמך 353
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531