מלחמת אחיות על ירושה 

אמן של אסתר ששון ובנימינה קובו, חסכה בחייה כספים בקופת הגמל גדיש.

בהוראותיה בכתב לקופה, ציוותה האם, כי לאחר מותה, יחלקו שתי בנותיה בכספים שיוותרו בקופה.

אולם לאחר פטירת האם, גילתה האחות אסתר כי ארבעה חודשים לפני הפטירה, שינתה האם את הוראותיה לקופה וקבעה שמלוא הכספים בקופת הגמל יועברו לאחותה בנימינה.

אסתר המנושלת לא ויתרה ופנתה לבית המשפט לענייני משפחה.

אסתר טענה כי האחות בנימינה הפעילה אל אמן השפעה בלתי הוגנת. השפעה זו היא שגרמה לאם לשנות את ההוראות לקופה ולא רצונה החופשי של האם.

מלחמת האחיות הגיעה לשולחנו של השופט יהושע גייפמן.

תחילה דן השופט בשאלה, אם קיימת בכלל אפשרות, לבטל שינוי של מוטב בקופת גמל, בנימוק של השפעה בלתי הוגנת.

אכן, מודה השופט, כספי קופת הגמל אינם שייכים לעזבונו של אדם שנפטר.

זאת בהתאם להוראת סעיף 147 לחוק הירושה, הקובע כי סכומים המשתלמים עקב מותו של אדם, על פי חוזה ביטוח, או על פי חברות בקופת תגמולים אינם בכלל העזבון.

לכן לכאורה הוראות חוק הירושה הקובעות כי ניתן לבטל צוואה בעילה של השפעה בלתי הוגנת אינן חלות על מינוי מוטבים בביטוחי חיים וקופות גמל.

יחד עם זאת, בהוראת מינוי מוטבים בקופת גמל ובפןליסת ביטוח חיים, נותן אדם הוראות על אופן העברת רכושו לאחר המוות. הוראות אלה מהוות תחליף לצוואה. על כן ראוי ומתבקש להחיל את הדינים המתאימים מתחום הצוואות על מינוי מוטבים בקופת גמל ובביטוח חיים.

כעת פנה השופט לדון בשאלה אם אכן הפעילה האחות בנימינה השפעה בלתי הוגנת על האם המנוחה.

בפני השופט התגלתה תמונה של אשה חולת סוכרת ולב, אי ספיקת כליות ולחץ דם גבוה המתגוררת בגפה. המנוחה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כקשישה הזקוקה לעזרת הזולת במידה מרובה בפעולות היום יום וקיבלה גימלת סיעוד מלאה.

האם שינתה את המוטבים כאמור, כארבעה חודשים לפני פטירתה, בהיותה כבת 74 שנים.

הבת בנימינה גילתה מעורבות יתר בשינוי. בנימינה לקחה את האם לבנק ונכחה בפגישה עם פקיד הבנק. פקיד הבנק עצמו חש שלא בנוח עקב מעורבות היתר של בנימינה וביקש אותה לקום. גם אז לא פסקה מעורבות בנימינה. היא זו שמסרה לפקיד את תעודת הזהות שלה, ממנה העתיק הפקיד את הפרטים לצורך מילוי טופס הוראת שינוי המוטבים. הבת בנימינה גם נכחה ליד האם בעת החתימה על שינוי הוראת המוטבים.

בנימינה גם דאגה להרחיק את אחותה אסתר מטיפול בכספי האם בבנק.

השופט אפיין את מערכת היחסים שנוצרה בין הבת בנימינה לאם כמערכת יחסי אמון מיוחדים. בדומה ליחסים שבין רופא לחולה, בין אפוטרופוס לחסוי, ובין הורה לילדו הקטין.

למערכת יחסי אמון זו נוספה גם התלות של האם בבת בנימינה. היתה זו בנימינה שטיפלה בכספי קופת הגמל ששימשו את האם למחייתה השוטפת. המנוחה גם היתה תלויה בבנימינה לעת שנזקקה לשירותי אשפוז והיא זו שהתלוותה למנוחה באישפוז בבית חולים.

מקרה זה, קובע השופט גייפמן, משתייך לקטגוריה של מקרים, בהם צד נכנס למצב בו הוא נתון להשפעה של אדם אחר, באופן שאותו אחר מנצל את ההשפעה לתועלתו לשם קבלת יתרון על חברו.

השופט גייפמן הגיע אם כן למסקנה כי האחות אסתר נושלה עקב השפעה בלתי הוגנת.

בסופו של יום השיב השופט על כנה את הוראת מינוי המוטבים הראשונה, בה נרשמו שתי האחיות כמוטבות.
מסמך 348