ישראל 2016 

תנועות חברתיות. כבר היום אפשר לראות את התנועות החברתיות כשעל כתפיהן כבר מונחים דרגות של כבוד מהאזרחים. המעניין הוא, כי כל תנועה בוחרת לה את הצבע שלה ומשם והלאה הכל כבר מעשים. ירוקים, כתומים, כחולים ושלל צבעי הקשת יהיו נחלת הכלל. אין יותר מפלגות רודפות בצע. יש תנועות חברתיות שתומכות באיכות חייו של האזרח. לא מדובר רק במנדטים ואחוז חסימה, אלה בסימונו של העלה-הירוק שיהיה לסממן לאיכות החיים של האזרח.

ירושלים. מי יזכור את שינקין? כנראה שרק שוכני 'קפה-תמר'. המותג החדש יהיה 'עמק רפאים' שיכבוש את צעירי הארץ. מה יותר משתלם מדירת חדר במרכז הבירה? זאת כמובן, רק אחרי שהגופים הירוקים הביאו למפלת כרישי הנדל"ן ובכך הורידו גם את מחירי הדירות בתוך העיר. אבל שרון העלה את מסירת השטחים הלא רלוונטיים של ירושלים, אבל לעם הספיק ניתוק אחד, והוא מודיע כי ירושלים היא שבע אותיות, ושבע - לא מתחלק! בכך, מסיים שרון את הקדנציה שלו.

אינטרנט. ישראל כמעט ונהייתה כמו עיר קטנה במזרח הרחוק, מלאה במכשור אלקטרוני שחוסך לנו אפילו ללכת לעבודה. ברגע האחרון, אנחנו נזכרים שאנחנו אוהבים להיות האזרח-הפשוט, הבורגני, זה שנזכר איך הוא ישב פעם בשנקין עם עיתון שהיה מלא בפוליטיקה מושחתת. והיום, הוא יושב בעמק רפאים, עדיין עם אותו עיתון, אבל עם יומן דיגיטלי.

חברות תקליטים. חברות התקליטים הבינו שאי אפשר להילחם בפיראטיות של האינטרנט. תנועה חברתית של גולשי האינטרנט באשר הם, תגרום לתאגידי הענק להבין שמחירי הדיסקים והסרטים הם הם הגניבה האמיתית ומורידים את המחירים משמעותית.

נוער מתגייס. כנראה שאותו שובל של נערים שחשבו שהם "עושים מהפכה" ולא מתגייסים מסיבות שהגדירו אותן "לגיטימיות" היתה לא אחרת מאשר תירוץ מצוץ מהאצבע. לא נותר אלה לשמוח שנקטו נגדם במספר צעדים לאומיים כמו מניעת זכות הצבעה, תשלום גבוה יותר למס הכנסה ועוד. כנראה שהצבא והחינוך החדש שינה את הנוער. הם למדו להיות מתורבתים, לנהוג ברוגע והפסיקו לדקור את כל מי שבא ליד

איכות הסביבה. אם לא התנועות החברתיות שעשו קמפיינים והסברות על החור באוזון וניקיון הארץ, היינו מוצאים את עצמנו הולכים כל היום עם בגדים ארוכים בגלל השמש הרותחת. כנראה שכמו תמיד אנחנו צריכים להיות על סף התהום בכדי להבין שחייבים לשמור על איכות הסביבה בכדי שלא רק אנחנו נוכל לחיות פה, אלא גם הנכדים שלנו.

ישראל 2016. כבר הפנמנו שעם הפלשתינאים לא יהיה שלום. יש להם כבר מדינה, יש להם אפילו ראש ממשלה ולא "יושב ראש". אבל כנראה שלום לא יהיה גם ב-2026. גם הילדים שלי יתגייסו לצבא, ישרתו את המדינה כמו שצריך, וצריך... אני אמשיך ללכת למילואים. אפילו עם איראן יש לנו הסכם סחר בינלאומי ואנחנו יכולים להסתובב חופשי בירדן או מצריים. חבל שאת עירק האמריקאים קלקלו, אבל בטח עד 2026 כבר יהיה בסדר וגם שם נוכל לבקר. מי האמין שנלמד להעריך את מה שיש לנו ונזנח את המשפט הישן "פעם הכל היה אחרת, הכל היה טוב". ואולי לא צריך לחכות עשר שנים...

כתבות נוספות של ארז זוננשיין ניתן לקרוא בכתובת:
http://www.israblog.co.il/erezs