כידוע לכולנו, מדינת ישראל שוכנת על השבר הסורי אפריקאי, אזור פעיל גיאולוגית החשוף גם לסכנת רעידות אדמה, המתרחשות מפעם לפעם לאורכו ומורגשות במדינות האזור, כמו גם בישראל.
עד כה, לשמחתנו, לא הורגשה בישראל רעידת אדמה משמעותית אך מדינות שכנות, כגון טורקיה, כבר נחשפו לאסונות אמיתיים ולאובדן גדול בנפש וברכוש כתוצאה מרעידות אדמה.
סיסמולוגים ומומחים נוספים קבעו כי גם מדינת ישראל צפויה לחוות בעתיד רעידת אדמה בסדר גודל משמעותי, אשר אם לא תיערך נכון לקראתה, תהיה משמעותה אסון.
על אף שבישראל הוצא תקן לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה אשר הוחל בשנת 1980, ישנם עדיין עשרות אלפי בניינים אשר הוקמו לפני שנת 1980 ואשר חשופים לסכנת קריסה בעת התרחשות רעידת אדמה בסדר גודל משמעותי.
על אף שממשלת ישראל הבינה את גודל הבעיה, מייחסת לפתרונה חשיבות לאומית ומעוניינת לחזק את בנייני המגורים בישראל כנגד רעידות אדמה, אין לממשלה משאבים תקציביים לביצוע חיזוק כזה וברור כי אינה יכולה לבוא ולדרוש מאזרחיה לשאת בעצמם בעלויות הכבדות הכרוכות בחיזוק.
תמ"א 38 - הפתרוןעל מנת לפתור את הבעיה ולהגיע במהירות המרבית לחיזוקם של מבני מגורים רבים ככל האפשר, חוקקה ממשלת ישראל את תוכנית המתאר הארצית מס' 38 (תמ"א 38) אשר נועדה לתת פתרון לבעיה על ידי עידוד יזמים פרטיים לחזק בנייני מגורים כנגד רעידות אדמה ולשפצם וזאת בתמורה למתן הטבות שונות אשר יניבו ליזמים רווח וימריצו אותם לבצע את חיזוק הבניינים.
על פי תוכנית זאת, כל יזם אשר יחזק בניין כנגד רעידות אדמה לפי התקן החדש, ישפץ אותו ויבצע פעולות נוספות לרווחת הדיירים, יקבל באופן אוטומאטי זכויות לבנייה של יחידות דיור חדשות בבניין, בשטח של קומה טיפוסית קיימת, זאת גם אם בבניין האמור לא קיימות זכויות בנייה שלא נוצלו עד כה.
את תוספת יחידות הדיור החדשות יוכל היזם לממש בדרך של בניית קומה נוספת על גג הבניין או קומה נוספת מתחת לקומת העמודים או בדרך של הוספת אגף נוסף לבניין. הכול לפי האפשרות התכנונית המתאימה לבניין, לצרכי היזם ולרצון הדיירים.
כמו כן באות הרשויות לקראת הדיירים בבניינים אלה בדרך של הקלות משמעותיות ברישוי לצורך הרחבת הדירות הקיימות, הוספת ממדי"ם והוספת מרפסות, הכול בכפוף לאפשרות פיזית ותכנונית לביצוע הרחבות אלה.
