סיכוני ברד בפוליסת רכב 

השאלה אם נזקי ברד מכוסים בפוליסת ביטוח רכוש לרכב חוזרת ועולה מפעם לפעם.

שאלה זו התעוררה בחודש אוקטובר 1997 ביחס לנזקי ברד שנגרמו לבעלי רכב באזור באר-שבע.

שאלה זו שבה והתעוררה ביחס לנזקי ברד שנגרמו לכלי רכב בחודש אוקטובר 2002 באזור המרכז.

להלן נבחן את התשובות האפשריות לשאלה זו.

הוראות הפוליסה

על ביטוח רכב פרטי וכן רכב מסחרי שמשקלו עד 4 טון, חולשות תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986.

באמצעות התקנות האמורות, הנהיג שר האוצר בתחום זה "פוליסה תקנית", המופיעה בסיפא לתקנות.

המבטח אינו רשאי לשנות את הכיסוי שניתן בפוליסה התקנית אלא רק לטובת המבוטח.

את השאלה אם נזקי ברד מכוסים בפוליסת רכב, יש איפוא לבחון לאור הוראות הפוליסה התקנית.

סווג הפוליסה התקנית

הפוליסה התקנית על פי לשונה ("מקרה הביטוח הוא אבדן או נזק שנגרם כתוצאה מאחד הסיכונים המפורטים להלן..."), מבטחת אך ורק סיכונים המפורטים בה.

על פי לשונה, אם כן, הפוליסה התקנית היא פוליסה מסוג פוליסת סיכונים, להבדיל מפוליסת כל הסיכונים.

בפוליסת סיכונים, מכוסים אך ורק הסיכונים המפורטים בפוליסה. נטל השכנוע להתרחשותו של סיכון מבוטח מוטל על המבוטח.

לעומת זאת, בפוליסת כל הסיכונים, מכוסה כל אובדן או נזק, למעט אלה הנובעים מסיכונים שהוחרגו במפורש. בפוליסת כל הסיכונים נטל השכנוע להוכחת סיכון שהוחרג מהפוליסה מוטל על המבוטח.

לעניין ההבחנה בין סוגי הפוליסות ראה: ע"א 497/89 אשל נ' ריט חתם לויס ואח', פ"ד מב (1) 89.

וכן ע"א 1618/94 שמשון חברה לביטוח בע"מ נגד בנימין מלר, פסמ' נו (2) 231.

בסעיף 1 לפרק א' של הפוליסה התקנית מפורטים ששה סוגי סיכונים המכוסים בפוליסה:

(1) אש, ברק, התפוצצות, התלקחות;

(2) התנגשות מקרית, התהפכות ותאונה מכל סוג שהוא;

(3) גניבה;

(4) כל נזק שנגרם עקב גניבה, תוך כדי גניבה ובעת נסיון גניבה;

(5) שטפון, סערה, התפרצות הר געש;

(6) מעשה זדון; אולם אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי מי מטעמו במתכוון, פטור המבטח מחבותו.

סיכון הברד אינו נכלל אם כן, במפורש בפוליסה התקנית לרכב. לכן מתעוררת השאלה אם ניתן לראות את סיכון הברד ככלול בפוליסה במסגרת סיכון אחר.

סיכון אפשרי אחר שהברד יכול להכלל בתוכו

סיכון הברד, כאמור, אינו מופיע במפורש ברשימת הסיכונים המפורטים בפוליסה.

לעומת זאת, מופיעים בפוליסה התקנית סיכונים אשר עשויים להכיל בתוכם את סיכון הברד:

(2)"... ותאונה מכל סוג שהוא" (סעיף 1 (2) לפרק א' של הפוליסה התקנית).

(5)".... סערה..." (סעיף 1 (5) לפרק א' של הפוליסה התקנית).

האם פגיעת ברד יכולה להיחשב "תאונה"?

הסיכון של "תאונה" ממוקם בפוליסה יחד עם שני סיכונים נוספים שהם "התנגשות מקרית" ו"התהפכות".

כפי שאמרנו לעיל, פוליסת רכב הינה מסוג פוליסת סיכונים. קבלת הטענה כי פגיעת ברד נכללת בגדר "תאונה" תהפוך למעשה את הפוליסה לפוליסת כל הסיכונים ותייתר את פירוט הסיכונים המבוטחים האחרים.

לדעתנו, יש לפרש את המלה תאונה במסגרת של "התנגשות מקרית" ו"התהפכות". דהיינו, הכוונה היא לתאונות המתרחשות במסגרת השימוש ברכב המנועי. כאשר לא נעשה כל שימוש ברכב המנועי והסיכון המתרחש הינו טבעי וחיצוני לרכב, כמו במקרה של שטפון, או התפרצות הר געש, או ברד, אין מדובר ב"תאונה".

לדעתנו, לפיכך, תאונה איננה כוללת בתוכה סיכון המתרחש על ידי איתני הטבע ללא כל קשר לשימוש ברכב עצמו.

תופעת הסערה וברד: המשמעות היומיומית

נפנה עתה למשמעות שיש ליתן למונח סערה והאם הוא כולל בתוכו גם ברד. מאחר וקיימות פוליסות רכב בהן הוספה המילה סופה לצד המילה סערה, נבחן גם את המשמעות של המילה סופה ואם היא כוללת ברד.

המלים "סערה וסופה" על פי השירות המטאורולוגי, משמשות לתאור עוצמת הרוחות. על פי סולם בופור מאופיינת עוצמת הרוח בתאורים, החל משקטה ועד להוריקן.

המלה "סערה" יוחדה לרוח שמהירותה 34 עד 40 קשר (74-62 קמ"ש). סימניה הנצפים בים הם גלים גבוהים, פסגות גלים המתחילות להשבר וקצף מתערבל וקשה ברוח. הסימנים הנצפים ביבשה, לפי סולם בופור, הם שבירת ענפים קטנים וארוכים יותר, ורוח המעכבת את ההליכה.

גם במילון אבן שושן "סערה" מוגדרת כרוח חזקה ביותר. גם הדוגמאות המובאות שם מלמדות כי הכוונה היא לתופעת טבע של רוח בלבד.

המלה "סופה" יוחדה לרוח שמהירותה 48 עד 55 קשר (120-89 קמ"ש). סימניה הנצפים בים הם גלים גבוהים במיוחד, מכוסים משטחים לבנים וראות יורדת בצורה משמעותית. סימניה הנצפים ביבשה לפי סולם בופור, נזקים ניכרים לבניינים ורוח העוקרת עצים. אם כי הסופה נחשבת לרוח נדירה ביבשה.

המלה "סופה" במילון אבן שושן מתארת אף היא תופעה של רוח בלבד. במילון מובאות כדוגמה גם סופת חול וסופת שלג, כתאור לרוח הנושאת חולות ושלגים ממקום למקום על פני הקרקע.

המלה "ברד" במילון אבן שושן מוגדרת באופן דומה לתיאורה בתחום המטאורולוגיה כדלקמן:

"טיפות מים שקפאו באוויר והן יורדות בצורת גלידי קרח קטנים".

אם נסתמך על תיאור מונחים אלה של סופה, סערה וברד במילון כמשקפים את מובנם אצל האדם הסביר, הרי שהמילים סופה וסערה משמשים לתאור רוחות, בעוד המלה ברד נבדלת ומתארת את תופעת טיפות המים שקפאו כשהיא לעצמה.

המילים "סערה וסופה" מתארות גם בלקסיקון הביטוח של אבניאון, דרגות שונות של רוחות. אבניאון מציין בעמ' 267 כי לא כל רוח היא סערה או סופה. "ביטוח אינו מכסה נזק מרוח מצויה אלא אם כן הנזק נגרם בגלל מה שהוגדר כסערה או סופה, על פי הגדרות השרות המטאורולוגי בישראל".

בהמשך מתאר המחבר את הסערה והסופה על פי מהירויות הרוח שנקבעו למונחים אלה בשרות המטאורולוגי בישראל.

תופעת הסערה והברד: המשמעות המטאורולוגית

הברד נוצר בעננים ערמתיים שבסיסם בגובה נמוך ופסגתם בגובה רב (עד 12 ק"מ). עננים אלה מכונים על ידי המטאורולוגים בשם קומולונימבוס CB. בישראל הם מכונים "ענני סערה" וגם "ענני סופות רעמים". ראה גרשון ורזניק בספרם על מזג האויר, ספריית מעריב 1995, בעמ' 76.

בעננים אלה קיימים זרמי אוויר עולים ויורדים והברד נוצר בדרך הבאה:

"באזור הגבוה יותר של עננים ערמתיים מפותחים, ... בטמפרטורה הנמוכה ממינוס °C15 ... (נוצרים)... גבישי קרח ...
ברד נוצר כשגביש קרח נופל מטה בענן ומתנגש בטיפות מים שנמצאות בקירור יתר.

טיפות המים קופאות ונאספות סביב גביש הקרח. כשטמפרטורת הטיפות נמוכה במיוחד מתרחשת קפיאתן בבת אחת, ואוויר שנכלא ביניהן משווה לברד מראה ספוגי כמו שלג.

הזרמים העולים ויורדים בענן מסיעים את גושי הברד מעלה ומטה. כשהברד יורד מטה הוא אוסף טיפות מים, וכשהוא עולה הן קופאות. כך הוא עולה ויורד פעמים מספר, ומתקבלת צורה קליפתית דמויית בצל. לבסוף, משקלו של הברד גובר על זרמי האויר, והוא נופל לקרקע...".

(שם, בעמ' 93).

יודגש כי הענן היחיד מכל סוגי העננים שיוצר ברד הוא ענן הסערה (הקומולונימבוס CB) בשל הזרמים העולים ויורדים שבו, המאפשרים יצירת תופעה זו של הברד.

הבאנו את תיאור היווצרות הברד כדי שיובן כי ברד נוצר אך ורק במסגרת הקרויה "ענן סערה" או "ענן סופת רעמים (THUNDERSTORM)".

לכך יכולה להיות השלכה לפרשנות הפוליסה. ניתן בהחלט לטעון כי הברד אשר נוצר במסגרת ענני סערה נכלל בפוליסה במסגרת המונח "סערה".

השוואה בין הפוליסה תקנית לדירה לבין זו של הרכב

בפוליסה התקנית לרכב לא מוזכר כלל הסיכון של ברד. לעומת זאת בפוליסה התקנית לדירה המופיעה בסיפא של תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו - 1986, מופיע כסיכון מכוסה, בצמוד לסיכון "סערה", גם סיכון של ברד באופן הבא:

"סערה, לרבות גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה..."

יודגש עוד כי שתי הפוליסות התקניות, זו של הרכב וזו של הדירה, הותקנו שתיהן באותה שנה (1986).

לא זו אף זו, הפוליסה התקנית לדירה הותקנה קודם לפוליסה התקנית של הרכב. מכאן עולה כי לפחות לפי ניסוחו וכוונתו של מנסח הפוליסות התקניות, סיכון הברד נכלל בפוליסה לביטוח דירה אך אינו נכלל בפוליסה לביטוח רכב.

גם השימוש במלה "לרבות" מצביע על כך. המלה "לרבות" על פי ההגדרה המילולית באה להרחיב את היקף הסיכונים, לסיכונים שמלכתחילה לא נכללו באותו סיכון ("סערה") שננקב לפני המלה "לרבות".

ראה לעניין זה פרופ' א. ברק בספרו פרשנות במשפט כרך שני, פרשנות החקיקה, בעמ' 138:

"הביטוי "לרבות" בא בדרך כלל להרחיב את משמעותו הטבעית והרגילה של הביטוי המוגדר".

בהערת סוגריים יצויין כי מאוחר יותר מרכך השופט ברק מסקנה זו ומציין כי ישנם מקרים בהם המלה "לרבות" באה לתת יתר בהירות למונח שקדם לו.

יחד עם זאת, נראה כי במקרה זה, מתוך העובדה כי שתי הפוליסות התקניות הותקנו באותה עת, על ידי אותם נושאי משרה, ובתחום הביטוח, מצביעה בעליל על כך שהפוליסה התקנית לדירה - להבדיל מזו של הרכב - הורחבה לכסות גם סיכון של ברד. יצויין כי הבדל זה היה קיים גם לפי הפוליסות התקניות הקודמות שהותקנו בשנת 1981. שם נקבע כי הפוליסה התקנית לדירה מכסה, "סערה, לרבות סערת גשם, סערת שלג וסערת ברד". לעומת זאת, בפוליסה התקנית לרכב נקבע כי היא מכסה סיכון של "סערה" ותו לא.

טיוטת הצעה לתיקון הפוליסה התקנית

לאחרונה, בחודש מרץ 2002, הוציא המפקח על הביטוח טיוטת הצעה לתיקון הפוליסה התקנית.

במסגרת זו, מוצע על ידי המפקח על הביטוח, להוסיף בפוליסה התקנית, לאחר המילה סערה, את המילים "שלג וברד".

בדברי ההסבר לטיוטת הצעת התיקון נאמר:

"למפקחת על הביטוח הגיעו תלונות שונות אשר מהן עולה כי קיימת אי בהירות אצל המבטחים והמבוטחים בדבר הכיסוי מפני נזקים שנגרמו לרכב משלג וברד. סעיף 1 לפוליסה התקנית אינו כולל כיסויים אלה במפורש (הם כלולים בפוליסה התקנית לדירה).
אנו סבורים כי ראוי שהפוליסה לביטוח הרכב תכלול גם את הכיסויים כנגד מקרי ביטוח אלה".

מתוך דברים אלה ומעצם הצורך בתיקון הפוליסה התקנית, עולה כי הפוליסה התקנית אינה כוללת כיסוי בגין נזקי ברד.

יודגש כי בכל מקרה, גם אם הפוליסה התקנית תתוקן, הרי לפי הרשום בהצעת המפקח, התיקון יחול רק על חוזי ביטוח שיקשרו וייכנסו לתוקף מראשון לינואר 2003 ואילך (סעיף 3 להצעת התיקון).

ידוע הכלל הפרשני כי המחוקק אינו משחית מילותיו לריק. על פי כלל פרשנות זה, ההנחה היא כי המחוקק אינו מכביר מילים שלא לצורך.

מכאן כי עצם הוספת המילה ברד למילה סערה מלמדת כשלעצמה שאילמלא כן לא היתה המילה סערה כוללת גם ברד. זאת במיוחד כאשר המחוקק, ובמקרה זה שר האוצר, נדרש לתקן את התקנות. הכלל הפרשני האמור מסיק מעצם הצורך בתיקון התקנות והוספת המילה ברד למילה סערה, שאלמלא התיקון אין המילה סערה כוללת ברד ולשם כך נדרש שר האוצר לתיקון התקנות.

המפקח על הביטוח עורך גם השוואה בין הפוליסה התקנית לדירה המציינת במפורש כיסוי ביטוחי לברד, לבין הפוליסה התקנית לרכב שאיננה מציינת זאת.

השוואה זו מבטאת אף היא את הגישה שהפוליסה התקנית לרכב אינה כוללת עדיין כיסוי ביטוחי לברד.

גם האמור בדברי ההסבר כי ראוי שהפוליסה התקנית לרכב תכלול כיסוי כנגד מקרה ביטוח של ברד, מלמדת כשלעצמה כי המצב המצוי, להבדילו מן המצב הראוי, הינו שהפוליסה התקנית הקיימת אינה כוללת כיסוי לנזקי ברד, ומכאן הצורך בתיקון הפוליסה התקנית.

המסקנה העולה לדעתנו מנוסח הפוליסה התקנית לרכב להבדיל מהנוסח של הפוליסה התקנית לדירה, על רקע ההיסטוריה החקיקתית, ועל רקע התיקון העתידי הצפוי בפוליסה התקנית לרכב, היא כי הפוליסה התקנית לרכב בנוסחה כיום, טרם התיקון הצפוי, אינה כוללת כיסוי לנזקי ברד.

המשפט האנגלי - אמריקאי

במשפט האנגלי - אמריקאי מתייחסים לכיסוי סערה וסופה (STORM AND TEMPEST) ככיסוי נוסף שנרכש בנפרד לפוליסות רכוש.

דע עקא שגם במשפט זה קיים ערבוב מונחים בנקודה זו. מצד אחד, מגדירים מלים אלה בהינף אחד עם גשם, ברד ושלג. במקום אחד אפילו נאמר כי המילים סערה וסופה מתייחסות לעיתים לגשם כבד, ברד, או שלג גם כשהם אינם מלווים ברוח עזה. מצד שני נאמר שם כי גשם כבד כשלעצמו עדיין אינו בגדר סופה.

(ראה ערבוב זה במילון הביטוח של BENNETT עמוד 313 והאסמכתאות המובאים שם. כמו כן במילון מונחי ביטוח של RUBIN עמוד 455).

לסיכום

1. אין עד היום כל פסיקה בסוגיה הנדונה, כך לפי מיטב ידיעתנו.

2. במצב דברים זה לא ניתן להביא אלא את השיקולים השונים ואת דעתנו האישית בלבד.

3. השוואת שתי הפוליסות התקניות וההיסטוריה החקיקתית (הנוסח הקודם משנת 1981) מובילות למסקנה כי כוונת המנסח הייתה לכלול סיכון של ברד בפוליסה התקנית לדירה ולא לכלול אותו בפוליסה התקנית לרכב.

המונחים בהם נקט מנסח הפוליסות בשתי הפוליסות הינם זהים. מקום בו שמט מנסח הפוליסות סיכון מסויים מפוליסה אחת, יכולה לעלות המסקנה כי באותה פוליסה סיכון זה לא נכלל. כך לדוגמא, בפוליסה לביטוח דירה רשם המנסח בגדר הסיכונים "אש, ברק, רעם, וכן עשן שהוא תופעה יוצאת דופן ולא תופעה קבועה". לעומת זאת, בפוליסת הרכב הושמט הסיכון "עשן שהוא תופעה יוצאת דופן ולא תופעה קבועה". השמטה זו אינה מקרית. נראה כי הכוונה הייתה שלא לכלול את סיכון העשן כפי שהוא מוגדר לעיל בפוליסה התקנית לבטוח רכב.

באותו אופן השמטת הסיכון של "ברד שבא בשעת סערה" מהפוליסה התקנית לרכב והכללתו בפוליסה התקנית לדירה מצביעה על כך שמנסח הפוליסה לא התכוון לכלול סיכון זה בפוליסה התקנית לביטוח הרכב.

בעניין זה יודגש שוב כי הפוליסה התקנית לרכב נוסחה לאחר שנוסחה הפוליסה התקנית לדירה. דהיינו, אל מול המנסח עמד הסיכון של ברד והוא בחר להשמיטו.

4. לכך יש להוסיף את טיוטת ההצעה לתיקון הפוליסה התקנית. כאמור, מתוך דברי ההסבר ומעצם הצורך בתיקון הפוליסה התקנית והוספת המילה ברד, נלמדת המסקנה כי הפוליסה התקנית הקיימת, טרם התיקון, אינה כולל כיסוי לנזקי ברד.

5. לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה שהמילים "סערה וסופה" כשלעצמן מתארות רוחות בעוצמות שונות. אין הן, בעומדן לבדן, מתארות תופעת טבע אחרת. גם מתוך ההגדרה המילונית, המשקפת לעיתים לדעת בתי המשפט, את המובן הרגיל והיום יומי עולה כי אין המונחים "סופה וסערה" כשלעצמם, כוללים בתוכם את תופעת הברד.

6. הספק לעניין זה עולה דווקא מתוך התיאור המקצועי של התנאים האקלימיים להיווצרות הברד. כמתואר לעיל, הברד נוצר אך ורק בתוך ענני קומולוניבוס C.B. הקרויים בישראל ענני סערה ולעיתים גם ענני סופת רעמים.

לפיכך יכול הטוען לבוא ולהשמיע כי המילים "סערה וסופה" מתארות למעשה את כל הסיכונים אשר נובעים מענני הסופה ו/או מענני הסערה ובכללם הברד.

7. לסיכום, קיימים נימוקים לכאן ולכאן בסוגיה זו ואין הכרעה סופית בבית המשפט העליון או בכל ערכאה אחרת.

לעניות דעתנו, לאור העובדה שמדובר בפוליסות תקניות, אשר נוסחו בעת ובעונה אחת ובאחת מהן הושמט סיכון הברד - הרי מדובר בכוונה ברורה שלא לכלול את סיכון הברד בפוליסת הרכב. הדבר גם נלמד מטיוטת ההצעה לתיקון הפוליסה התקנית ומעצם הצורך בתיקון. כך לפחות, נראית בעינינו כוונת מנסח הפוליסות.

בתחום החוזים, וביטוח הינו חוזה, הכוונה משמשת כלל פרשני מכריע.