ביטוח רכב לא ממונע 

חברת הביטוח אליהו מכרה ביטוח חובה עבור מחפר.

לימים נפגע אדם מהמחפר בגופו.

אליהו התנערה מהביטוח באלה הנימוקים:


1. ביטוח חובה בא לכסות אחריות לתאונות דרכים בהן מעורב "רכב מנועי" בלבד.
2. המחפר על פי מבנהו, איננו נחשב ל"רכב מנועי".
3. לכן תעודת ביטוח החובה, כך טענה אליהו, לא שווה אלא את מחיר הנייר ממנו עשוייה התעודה.

השופטים בבית המשפט העליון ניתחו את מבנהו של המחפר וקיבלו את עמדת אליהו כי מחפר אינו בבחינת "רכב מנועי".

למרות זאת, קבעו השופטים, חייבת אליהו לפצות את מי שנפגע מהמחפר.

חובת אליהו לשלם פיצויים לנפגע, הסביר בית המשפט העליון, נובעת מעצם הסכמתה של אליהו להוציא תעודת חובה למחפר.

החובה לשלם לנפגע פיצויים נובעת אם כן מדיני חוזים. אליהו חתמה על חוזה ביטוח ועליה לכבדו.

דברים אלה נקבעו בפרשת חמאדה. סקירת פסק הדין מובאת באתר משרדנו יחד עם החלטת נשיא בית המשפט העליון הדוחה את הבקשה לדיון נוסף על פסק הדין.

כבר בפרשת חמאדה האמורה, חזה בית המשפט העליון כי פסק דינו יגרור אחריו שאלות ראויות לדיון.

שאלה מתבקשת אחת נוגעת ביחס לעקרון ייחוד העילה.

עקרון זה קובע, כי נפגע בתאונת דרכים מרכב מנועי רשאי לתבוע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בלבד ואינו יכול לתבוע עבור נזקי גופו לפי חוק אחר כמו פקודת הנזיקין. גם אם בתביעה על פי חוק אחר יכול הנפגע לזכות בסכום פיצויים גבוה יותר.

מסיבה זו בדיוק, לחברת ביטוח המכסה את נזקי גופו של נפגע בתאונת הדרכים אין ולא יכולה להיות תביעת תחלוף (שיבוב) נגד המזיק, או תביעה שגם מזיק אחר ישתתף עמה בנזק.

נקח לדוגמא בן אדם שנפגע קל בתאונת דרכים. הנפגע מובל לבית החולים שם הופך לנכה קשה מהטיפול בבית החולים.

מכוח עקרון ייחוד העילה רשאי הנפגע לתבוע רק את מבטחת הרכב בביטוח חובה. הנפגע אינו רשאי לתבוע את רופאי בית החולים, אף על פי שאלה התרשלו כלפיו. למרות שרשלנות הרופאים גרמה לנפגע את עיקר הנזק.

ממילא גם מבטחת הרכב אינה רשאית לדרוש כי רופאי בית החולים או מבטחיהם ישתתפו עמה בפיצוי הנפגע אפילו שמבטחת זו נושאת למעשה גם בנזקי הרשלנות של רופאי בית החולים.

כאן עולה השאלה, אם עקרונות אלה, אשר חלים כאשר מדובר בתאונת דרכים בה מעורב רכב מנועי, חלים גם כאשר מדובר בתאונה שהכלי המעורב בה איננו רכב מנועי, רק משום שהוא בוטח במסגרת ביטוח חובה.

שאלות אלה, ציין בית המשפט העליון בפרשת חמאדה, לא הועלו על ידי הצדדים ולכן אין צורך להכריע בהן. ההכרעה בהן תינתן לכשתבוא שעתן.

ואכן השעה לא איחרה לבוא.

שי חובשי נפגע במהלך עבודתו באתר בניה על ידי מנוף זחלי.

חובשי הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים נגד אבנר, מבטחת המנוף בביטוח חובה.

לאור פסק הדין חמאדה נאלצה אבנר להסכים, כי ביחסים שבינה לבין חובשי, מדובר בתאונת דרכים וכי היא מחוייבת לפצות את חובשי לפי חוק הפיצויים.

אולם אין זה ראוי, טענה אבנר, כי מנורה והמגן, מבטחות המעביד (מפעיל המנוף) בביטוח חבות מעבידים, תהיינה פטורות מכל תשלום.

אבנר טענה לקיומו של ביטוח כפל. היינו כי מנורה והמגן חייבות להשתתתף עמה בסכום הפיצויים המגיעים לחובשי.

מדובר באותה שאלת השתתפות שהעלה בית המשפט העליון בפסק דין חמאדה ונותרה ללא הכרעה.

השופט שמואל חמדני, מבית משפט השלום באשדוד, קובע תחילה כי אכן המנוף איננו רכב מנועי. אלא שלנוכח פסק דין חמאדה מחוייבת מבטחת המנוף לפצות את חובשי על פי חוק הפיצויים.

אשר לשאלת ההשתתפות וביטוח הכפל, דוחה השופט את עמדת אבנר וקובע כי לא עומדת לה זכות השתתפות.

השופט מקבל את טיעוני מנורה והמגן כי מבטחת שהוציאה תעודת ביטוח לרכב מנועי לפיצוי נפגעים על פי חוק הפיצויים, אינה לוקחת בחשבון כי מבטחת נוספת תשתתף עמה בתשלום הפיצויים. הרי השתתפות אינה קיימת על פי חוק הפיצויים.

אין כל הצדקה לאפשר למבטחת כזו זכות להשתתפות רק משום שהכלי אותו ביטחה אינו רכב מנועי במובן חוק הפיצויים.

מבטחת שהוציאה תעודת ביטוח רכב מנועי לפיצוי נפגעים על פי חוק הפיצויים, במסגרתו לא עומדת לה זכות להשתתפות, צריכה לכבד את התחייבותה במלואה, ובכלל זה את העדר הזכות להשתתפות.

השופט חמדני הוסיף, כי מבטחת המנוף אשר בעצם הוצאת תעודת הביטוח הסכימה לפצות את הנפגע לפי חוק הפיצויים, אינה יכולה לגרור את חברות הביטוח של המעביד אשר ביטחו אחריות לפי פקודת הנזיקין, למסלול של חוק הפיצויים.

האחרונות לא הסכימו לקחת על עצמן חבות במסגרת חוק הפיצויים. חבות כזו עלולה להרע את מצבן באשר אין היא מאפשרת להן להעלות טענות כגון אשם תורם.


"לא ניתן להסכים, מחד, לפצות נפגע במסלול חוק הפלת"ד, ומאידך לגרור את המבטחים האחרים לכללי משחק שונים, שלא הסכימו להם ואולי מרעים עימם, שכן לא יוכלו לטעון למשל, לאשם תורם.

מה גם, שייפגעו עקרונות סופיות הדיון, ייעול הדיון ומניעת ריבוי וכחנות וריב ומדון, בתיקי תאונות דרכים".

סוף דבר השופט חמדני מחייב את אבנר, מבטחת המנוף, לפצות את חובשי ופוטר את חברות הביטוח מנורה והמגן מכל חבות.

ת.א. 431/99 חובשי שי נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ואח' ניתן ביום 12.9.02.
מסמך 328