ביטוחי רכבו של ראובן אינפלד (חובה ומקיף), התחדשו מדי שנה בחברת הביטוח סהר.
ביטוח החובה משולם, כידוע, באמצעות טופס-תעודה המנוסחת על פי תקנות ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי), תש"ל- 1970.
על פי הנוסח, ביטוח החובה מתחיל במועד בו הוחתמה התעודה בחותמת הבנק בו שולמה הפרמיה.
פרמית ביטוח המקיף, לעומת זאת, משולמת לחברת הביטוח, או לסוכן הביטוח.
להבדיל מביטוח החובה, תוקפו של ביטוח המקיף אינו מותנה בתשלום הפרמיה מראש.
בשנת הביטוח האחרונה שלו בסהר, הקפיד אינפלד לשלם את פרמית ביטוח החובה במועד בבנק.
פרמית ביטוח המקיף לעומת זאת, בוששה להגיע אל סהר.
זו האחרונה ביטלה לפיכך את פוליסת המקיף. לאחר מכן פנתה לבית משפט השלום בתל אביב.
סהר דרשה כי בית המשפט יחייב את אינפלד לשלם את הפרמיה עבור התקופה שעד ביטולה של הפוליסה.
סוכן הביטוח הובא להעיד וסיפר כי אינפלד היה מבוטח אצלו גם בשנים קודמות. אז לא היו אצלו כל בעיות תשלום. רק במקרה הנוכחי מאן אינפלד לשלם.
היא הנותנת, התריסה השופטת נועה גרוסמן. הדבר מעיד על אופיו של אינפלד לשלם כאשר הוא מזמין פוליסות ולא לשלם כאשר הוא לא מזמין אותן.
השופטת נאחזה גם בטופס הזמנת הפוליסה. שם לא מתנוססת חתימתו של אינפלד, אלא חתימת הסוכן בלבד. במקום המיועד לחתימת המבוטח, מופיעה המילה "טלפונית".
לעומת זאת, בעדותו הודה סוכן הביטוח, כי קיימת אפשרות שאינפלד הגיע למשרדו כדי ליטול את תעודת ביטוח פוליסת החובה ולשלמה בבנק.
אם אינפלד הגיע למשרדו של סוכן הביטוח, תמהה השופטת, מדוע לא נוצלה ההזדמנות כדי להחתימו על הצעת הביטוח?
נתון עובדתי נוסף שיש לקחת בחשבון, הוסיפה השופטת, הוא כי רכבו של אינפלד נקלע לתאונת דרכים בתקופת הביטוח. אינפלד לא תבע את סהר בגין התאונה.
סהר אף לא שילמה לצד ג' מאומה בגין אותה תאונה. השופטת לא ייחסה חשיבות לטענתה של סהר כי לגופם של דברים לא היה מקום לשלם.
יש לבחון בזהירות רבה, מדגישה השופטת, חידוש אוטומטי של פוליסות ביטוח משנים קודמות.
על סוכן הביטוח, שהוא אורגן ושלוח של חברת הביטוח, מוטלת החובה לוודא כי החידוש הוא לרצונו של המבוטח.
סוכן הביטוח צריך להימנע מיוזמה עצמאית, אשר מטילה על המבוטח חבות ביטוחית שאינו בהכרח מעוניין בה.
בחירתו של לקוח לבטח נכס מסויים בשנה פלונית, אינה מתחדשת אוטומטית בשנה שלאחריה.
על המבטחת, באמצעות סוכן הביטוח, לוודא באופן אופרטיבי, ורצוי בכתב, את רצונו של המבוטח בחידוש הפוליסה.
השופטת מזכירה כי לאחרונה רועננו הוראות המפקח על הביטוח, באשר לחידוש אוטומטי של פוליסות, ונקבע מפורשות כי יש להחתים את המבוטח גם על הוראת החידוש.
בשולי הדברים הוסיפה השופטת, כי סוכן הביטוח, הוא צד מעוניין בתוצאות המשפט, ואינו עד אובייקטיבי. הרי שכרו נגזר מכמות הפוליסות שהוא מפיק בשנה.
לכן יש לבחון את עדותו בספקנות.
בסופו של דיון דחתה השופטת את תביעתה של סהר והותירה אותה ללא פרמיות.
מעניין אם השופטת הייתה מגיעה לאותה תוצאה, לו רכבו של אינפלד היה ניזוק בצורה רצינית וחברת הביטוח הייתה טוענת שאין כיסוי ביטוחי, כי הפרמיות לא שולמו.
מסמך 320
ביטוח החובה משולם, כידוע, באמצעות טופס-תעודה המנוסחת על פי תקנות ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי), תש"ל- 1970.
על פי הנוסח, ביטוח החובה מתחיל במועד בו הוחתמה התעודה בחותמת הבנק בו שולמה הפרמיה.
פרמית ביטוח המקיף, לעומת זאת, משולמת לחברת הביטוח, או לסוכן הביטוח.
להבדיל מביטוח החובה, תוקפו של ביטוח המקיף אינו מותנה בתשלום הפרמיה מראש.
בשנת הביטוח האחרונה שלו בסהר, הקפיד אינפלד לשלם את פרמית ביטוח החובה במועד בבנק.
פרמית ביטוח המקיף לעומת זאת, בוששה להגיע אל סהר.
זו האחרונה ביטלה לפיכך את פוליסת המקיף. לאחר מכן פנתה לבית משפט השלום בתל אביב.
סהר דרשה כי בית המשפט יחייב את אינפלד לשלם את הפרמיה עבור התקופה שעד ביטולה של הפוליסה.
סוכן הביטוח הובא להעיד וסיפר כי אינפלד היה מבוטח אצלו גם בשנים קודמות. אז לא היו אצלו כל בעיות תשלום. רק במקרה הנוכחי מאן אינפלד לשלם.
היא הנותנת, התריסה השופטת נועה גרוסמן. הדבר מעיד על אופיו של אינפלד לשלם כאשר הוא מזמין פוליסות ולא לשלם כאשר הוא לא מזמין אותן.
השופטת נאחזה גם בטופס הזמנת הפוליסה. שם לא מתנוססת חתימתו של אינפלד, אלא חתימת הסוכן בלבד. במקום המיועד לחתימת המבוטח, מופיעה המילה "טלפונית".
לעומת זאת, בעדותו הודה סוכן הביטוח, כי קיימת אפשרות שאינפלד הגיע למשרדו כדי ליטול את תעודת ביטוח פוליסת החובה ולשלמה בבנק.
אם אינפלד הגיע למשרדו של סוכן הביטוח, תמהה השופטת, מדוע לא נוצלה ההזדמנות כדי להחתימו על הצעת הביטוח?
נתון עובדתי נוסף שיש לקחת בחשבון, הוסיפה השופטת, הוא כי רכבו של אינפלד נקלע לתאונת דרכים בתקופת הביטוח. אינפלד לא תבע את סהר בגין התאונה.
סהר אף לא שילמה לצד ג' מאומה בגין אותה תאונה. השופטת לא ייחסה חשיבות לטענתה של סהר כי לגופם של דברים לא היה מקום לשלם.
יש לבחון בזהירות רבה, מדגישה השופטת, חידוש אוטומטי של פוליסות ביטוח משנים קודמות.
על סוכן הביטוח, שהוא אורגן ושלוח של חברת הביטוח, מוטלת החובה לוודא כי החידוש הוא לרצונו של המבוטח.
סוכן הביטוח צריך להימנע מיוזמה עצמאית, אשר מטילה על המבוטח חבות ביטוחית שאינו בהכרח מעוניין בה.
בחירתו של לקוח לבטח נכס מסויים בשנה פלונית, אינה מתחדשת אוטומטית בשנה שלאחריה.
על המבטחת, באמצעות סוכן הביטוח, לוודא באופן אופרטיבי, ורצוי בכתב, את רצונו של המבוטח בחידוש הפוליסה.
השופטת מזכירה כי לאחרונה רועננו הוראות המפקח על הביטוח, באשר לחידוש אוטומטי של פוליסות, ונקבע מפורשות כי יש להחתים את המבוטח גם על הוראת החידוש.
בשולי הדברים הוסיפה השופטת, כי סוכן הביטוח, הוא צד מעוניין בתוצאות המשפט, ואינו עד אובייקטיבי. הרי שכרו נגזר מכמות הפוליסות שהוא מפיק בשנה.
לכן יש לבחון את עדותו בספקנות.
בסופו של דיון דחתה השופטת את תביעתה של סהר והותירה אותה ללא פרמיות.
מעניין אם השופטת הייתה מגיעה לאותה תוצאה, לו רכבו של אינפלד היה ניזוק בצורה רצינית וחברת הביטוח הייתה טוענת שאין כיסוי ביטוחי, כי הפרמיות לא שולמו.
מסמך 320
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531