אבנים ובקבוקים החלו להתעופף באמצע משחק הכדורגל שבין הפועל נחף לבין מכבי שעב.
אל תוך המהומה נקלע גם יאסר מוסא ונרמס על ידי צופים נמלטים.
מוסא הגיש לבית משפט השלום בעכו תביעה לפיצוי עבור נזקיו הגופניים.
השופט יצחק עמית, לפניו הובא העניין, מתלבט בשאלה על מי מוטלת האחריות לפצות את מוסא.
לא הייתה זו התפרעותם הראשונה של אוהדי הפועל נחף.
בעקבות התפרעות קודמת, הטילה ההתאחדות לכדורגל על הקבוצה עונש "רדיוס" (איסור על עריכת משחקים ביתיים) וקיום משחקים ללא קהל.
המשחק נשוא המחלוקת, נערך לפיכך ללא סדרנים ושוטרים (שהרי לא ציפו לקהל), בכפר אבו-סנאן, המרוחק ברדיוס של כשלושים ק"מ.
אלא למרות האיסור על נוכחות קהל, הגיעו למשחק צופים, ביניהם צופים נייטרליים, כמו מוסא ותושבים אחרים מאבו-סנאן, אך גם אוהדים משתי הקבוצות.
כדי לענות על השאלה אם מארגני המשחק התרשלו כלפי מוסא, מסביר השופט עמית, יש לבחון את יכולת המארגנים לצפות את ההתפרעות ואת הצורך שהם יצפו אותה.
היכולת לצפות מצטמצמת בצפיות הממשית של ההתרחשות בקווים כלליים. לא נדרשת צפיות מדויקת של כל פרטי תהליך הגרימה, אלא של סוג התהליך.
התפרעות אוהדים במגרשי כדורגל, מיצר השופט, היא חזיון נפרץ במקומותינו. מכאן שכל בר דעת יכול היה לצפות כי קהל אוהדים ללא פיקוח עלול להתפרע.
הצורך לצפות הוא כבר עניין של מדיניות משפטית. כאן נשקלים גם שיקולים כלכליים של עלות ותועלת, כדי לא לשתק פעילויות חברתיות על ידי הטלת מעמסה כספית כבדה על המארגנים.
האינטרס החברתי הוא לעודד ולטפח פעילות ספורטיבית. אין להטיל רמת זהירות חמורה מדי על המארגנים.
לכן, לדוגמא, מי שצופה במשחק כדור, מסתכן בפגיעה ממעופו של כדור תועה. זהו סיכון טבעי וסביר שהחברה אינה רואה צורך למנעו.
אולם, קובע השופט, מארגני פעילות ספורט אינם פטורים כליל מעולה של אחריות. דווקא בשל האינטרס החינוכי והחברתי שיש בפעילות ספורטיבית, מוטל עליהם להקפיד בקיומן של הוראות בטיחות. מי שהולך למגרש כדורגל אינו נוטל עליו סיכון "טבעי" שיחולו עליו ארבע מיתות בית דין: סקילה, דריסה, מעיכה והימחצות על ידי קהל אוהדים פרוע.
במקרה זה, צריך היה לצפות כי במשחק כדורגל שנערך בנוכחות קהל ללא סדרנים וללא שוטרים בשכר, עלולים להתרחש אירועים של הפרות סדר והתפרעויות. במיוחד כאשר מדובר במשחק שתוצאותיו יקבעו איזו קבוצה תזכה באליפות ואיזו קבוצה תרד לליגה נמוכה.
מכאן פונה השופט לבחון מי האחראי לכך שקהל האוהדים נכנס ליציע המגרש, למרות האיסור, ועל מי הייתה מוטלת החובה לדאוג לפיקוח של סדרנים ושוטרים.
משטרת ישראל
על פי נהליה, מקצה המשטרה שוטרים בשכר לכל משחק בשלוש הליגות העליונות.
כאן מדובר היה במשחק בליגה נמוכה יותר. במשחקים כאלה, מקצה המשטרה שוטרים בשכר רק כאשר מדובר במשחק רגיש או משחק מעורב (משחק בו אחת הקבוצות היא מהמגזר הערבי).
ההתאחדות לכדורגל מעבירה למשטרה מידי שבוע את רשימת המשחקים בכל הליגות הנמוכות, תוך שהיא מציינת אם מדובר במשחק רגיש או מעורב.
במקרה זה לא הגדירה ההתאחדות את המשחק ככזה הנופל לאחת משתי הקטגוריות.
האם היה על המשטרה לאסוף ביוזמתה מידע מוקדם על המשחק?
על פי נהליה הכתובים של המשטרה התשובה חיובית. אלא שבמהלך המשפט התברר כי נוהל זה השתנה וכיום אינו בתוקף. כיום, האחריות להזמנת השוטרים לפיקוח על המשחקים בליגות הנמוכות הועברה בלעדית לידי ההתאחדות לכדורגל. יחד עם זאת, מיצר השופט, הנוהל הכתוב, הישן, לא בוטל באופן פורמלי. להלכה, נוצר מצב בו משטרת ישראל פעלה בניגוד לנהליה הכתובים.
אך למעשה, ממשיך השופט וקובע, גם אם הייתה מוטלת על המשטרה החובה האקטיבית לאסוף מידע ביוזמתה, הרי שגם אז הייתה מתבקשת המסקנה כי אין צורך בהקצאת שוטרים. שהרי מראש נקבע כי המשחק יתקיים ללא נוכחות קהל. מכאן, קובע השופט, ממילא אין קשר סיבתי בין אי איסוף המידע לבין הנזק שנגרם.
הקבוצה המארחת - הפועל נחף
אמנם, בשל עונש הרדיוס, המשחק לא התקיים במגרש הביתי של הפועל נחף. אולם, בכך אין כדי לשלול ממנה את מעמדה כקבוצה המארחת.
כקבוצה המארחת היה על הפועל נחף ומנהליה לדאוג לכך שלא יימצא קהל במגרש, כהוראת ההתאחדות לכדורגל. בפועל, לא רק שהם לא דאגו לסגור את שער הכניסה ליציע האוהדים, הם גם לא הציבו סדרנים שימנעו את הכניסה.
באי הצבת סדרנים הפרה הפועל נחף גם את תקנון ההתאחדות לכדורגל, המטיל על הקבוצה המארחת את חובת השלטת הסדר במגרש לרבות הצבת סדרנים והזמנת משטרה.
המועצה המקומית
במשפט התברר כי האחראי על המגרש מטעם המועצה, פתח באותו יום את שערי המגרש לרווחה, והסתלק מן המקום כשהמפתחות עמו. התנהגות זו מזכירה לשופט את "הג'ינג'י עם המפתחות" מספריו של אפרים קישון.
אולם אותו אחראי, כך התברר, כלל לא התבקש להשאיר את המפתחות. גם לא נאמר לו שהמשחק אמור היה להתקיים ללא קהל. בנסיבות אלה, סבור השופט, כי האחראי מטעם המועצה לא יכול היה לצפות כי תתעורר בעיה מיוחדת המצדיקה את הישארותו במקום.
לכן, הגם שהתנהגותו אינה נראית בעיני השופט כהתנהגות נאותה, אין בה כדי להטיל אחריות על המועצה המקומית אבו סנאן, אשר כל "חטאה" בכך שהסכימה להעמיד את מגרשה לטובת הפועל נחף.
לאור כל האמור, מחייב השופט רק את הפועל נחף ומנהליה לשאת בפיצוי נזקיו של מוסא.
מסמך 285
אל תוך המהומה נקלע גם יאסר מוסא ונרמס על ידי צופים נמלטים.
מוסא הגיש לבית משפט השלום בעכו תביעה לפיצוי עבור נזקיו הגופניים.
השופט יצחק עמית, לפניו הובא העניין, מתלבט בשאלה על מי מוטלת האחריות לפצות את מוסא.
לא הייתה זו התפרעותם הראשונה של אוהדי הפועל נחף.
בעקבות התפרעות קודמת, הטילה ההתאחדות לכדורגל על הקבוצה עונש "רדיוס" (איסור על עריכת משחקים ביתיים) וקיום משחקים ללא קהל.
המשחק נשוא המחלוקת, נערך לפיכך ללא סדרנים ושוטרים (שהרי לא ציפו לקהל), בכפר אבו-סנאן, המרוחק ברדיוס של כשלושים ק"מ.
אלא למרות האיסור על נוכחות קהל, הגיעו למשחק צופים, ביניהם צופים נייטרליים, כמו מוסא ותושבים אחרים מאבו-סנאן, אך גם אוהדים משתי הקבוצות.
כדי לענות על השאלה אם מארגני המשחק התרשלו כלפי מוסא, מסביר השופט עמית, יש לבחון את יכולת המארגנים לצפות את ההתפרעות ואת הצורך שהם יצפו אותה.
היכולת לצפות מצטמצמת בצפיות הממשית של ההתרחשות בקווים כלליים. לא נדרשת צפיות מדויקת של כל פרטי תהליך הגרימה, אלא של סוג התהליך.
התפרעות אוהדים במגרשי כדורגל, מיצר השופט, היא חזיון נפרץ במקומותינו. מכאן שכל בר דעת יכול היה לצפות כי קהל אוהדים ללא פיקוח עלול להתפרע.
הצורך לצפות הוא כבר עניין של מדיניות משפטית. כאן נשקלים גם שיקולים כלכליים של עלות ותועלת, כדי לא לשתק פעילויות חברתיות על ידי הטלת מעמסה כספית כבדה על המארגנים.
האינטרס החברתי הוא לעודד ולטפח פעילות ספורטיבית. אין להטיל רמת זהירות חמורה מדי על המארגנים.
לכן, לדוגמא, מי שצופה במשחק כדור, מסתכן בפגיעה ממעופו של כדור תועה. זהו סיכון טבעי וסביר שהחברה אינה רואה צורך למנעו.
אולם, קובע השופט, מארגני פעילות ספורט אינם פטורים כליל מעולה של אחריות. דווקא בשל האינטרס החינוכי והחברתי שיש בפעילות ספורטיבית, מוטל עליהם להקפיד בקיומן של הוראות בטיחות. מי שהולך למגרש כדורגל אינו נוטל עליו סיכון "טבעי" שיחולו עליו ארבע מיתות בית דין: סקילה, דריסה, מעיכה והימחצות על ידי קהל אוהדים פרוע.
במקרה זה, צריך היה לצפות כי במשחק כדורגל שנערך בנוכחות קהל ללא סדרנים וללא שוטרים בשכר, עלולים להתרחש אירועים של הפרות סדר והתפרעויות. במיוחד כאשר מדובר במשחק שתוצאותיו יקבעו איזו קבוצה תזכה באליפות ואיזו קבוצה תרד לליגה נמוכה.
מכאן פונה השופט לבחון מי האחראי לכך שקהל האוהדים נכנס ליציע המגרש, למרות האיסור, ועל מי הייתה מוטלת החובה לדאוג לפיקוח של סדרנים ושוטרים.
משטרת ישראל
על פי נהליה, מקצה המשטרה שוטרים בשכר לכל משחק בשלוש הליגות העליונות.
כאן מדובר היה במשחק בליגה נמוכה יותר. במשחקים כאלה, מקצה המשטרה שוטרים בשכר רק כאשר מדובר במשחק רגיש או משחק מעורב (משחק בו אחת הקבוצות היא מהמגזר הערבי).
ההתאחדות לכדורגל מעבירה למשטרה מידי שבוע את רשימת המשחקים בכל הליגות הנמוכות, תוך שהיא מציינת אם מדובר במשחק רגיש או מעורב.
במקרה זה לא הגדירה ההתאחדות את המשחק ככזה הנופל לאחת משתי הקטגוריות.
האם היה על המשטרה לאסוף ביוזמתה מידע מוקדם על המשחק?
על פי נהליה הכתובים של המשטרה התשובה חיובית. אלא שבמהלך המשפט התברר כי נוהל זה השתנה וכיום אינו בתוקף. כיום, האחריות להזמנת השוטרים לפיקוח על המשחקים בליגות הנמוכות הועברה בלעדית לידי ההתאחדות לכדורגל. יחד עם זאת, מיצר השופט, הנוהל הכתוב, הישן, לא בוטל באופן פורמלי. להלכה, נוצר מצב בו משטרת ישראל פעלה בניגוד לנהליה הכתובים.
אך למעשה, ממשיך השופט וקובע, גם אם הייתה מוטלת על המשטרה החובה האקטיבית לאסוף מידע ביוזמתה, הרי שגם אז הייתה מתבקשת המסקנה כי אין צורך בהקצאת שוטרים. שהרי מראש נקבע כי המשחק יתקיים ללא נוכחות קהל. מכאן, קובע השופט, ממילא אין קשר סיבתי בין אי איסוף המידע לבין הנזק שנגרם.
הקבוצה המארחת - הפועל נחף
אמנם, בשל עונש הרדיוס, המשחק לא התקיים במגרש הביתי של הפועל נחף. אולם, בכך אין כדי לשלול ממנה את מעמדה כקבוצה המארחת.
כקבוצה המארחת היה על הפועל נחף ומנהליה לדאוג לכך שלא יימצא קהל במגרש, כהוראת ההתאחדות לכדורגל. בפועל, לא רק שהם לא דאגו לסגור את שער הכניסה ליציע האוהדים, הם גם לא הציבו סדרנים שימנעו את הכניסה.
באי הצבת סדרנים הפרה הפועל נחף גם את תקנון ההתאחדות לכדורגל, המטיל על הקבוצה המארחת את חובת השלטת הסדר במגרש לרבות הצבת סדרנים והזמנת משטרה.
המועצה המקומית
במשפט התברר כי האחראי על המגרש מטעם המועצה, פתח באותו יום את שערי המגרש לרווחה, והסתלק מן המקום כשהמפתחות עמו. התנהגות זו מזכירה לשופט את "הג'ינג'י עם המפתחות" מספריו של אפרים קישון.
אולם אותו אחראי, כך התברר, כלל לא התבקש להשאיר את המפתחות. גם לא נאמר לו שהמשחק אמור היה להתקיים ללא קהל. בנסיבות אלה, סבור השופט, כי האחראי מטעם המועצה לא יכול היה לצפות כי תתעורר בעיה מיוחדת המצדיקה את הישארותו במקום.
לכן, הגם שהתנהגותו אינה נראית בעיני השופט כהתנהגות נאותה, אין בה כדי להטיל אחריות על המועצה המקומית אבו סנאן, אשר כל "חטאה" בכך שהסכימה להעמיד את מגרשה לטובת הפועל נחף.
לאור כל האמור, מחייב השופט רק את הפועל נחף ומנהליה לשאת בפיצוי נזקיו של מוסא.
מסמך 285
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531