בקרת ניהול ארגונים 

משילוב הידע בהנדסת תהליכים טכנולוגיים עם הכרת המודלים התיאורטיים של ניהול ארגונים בהקשר של ההתנהגות הארגונית, ניתן להבחין, באופן אינטואיטיבי, באנלוגיה הקיימת בהתנהגות הדינאמית של יחידות ארגונית ובין אלה של יחידות טכנולוגיות בעיקר בתחום התעשייה הכימית.
כל קבוצה של יחידות טכנולוגיות הקשורות זו לזו, באמצעות זרימת חומר או אנרגיה, מוגדרת כמערכת תהליך, שהתנהגותה מאופיינת בתגובה דינאמית כתוצאה מפעולה של משתני הקלט ובהשפעת סביבתה.
בדרך כלל, מערכות תהליכים של מתקני יצור, מבוקרות באופן רצוף ומדויק, להפקת מוצרים בעלי איכות מוגדרת גבוהה תוך הפחתה אפשרית בתצרוכת האנרגיה, באמצעות מכשור מכני, אלקטרוני או ממוחשב.
הרעיון המרכזי של מערכת בקרה הוא שהתהליך והבקר, יוצרים מעגל סגור של פעולה ותגובה, כאשר הפונקציה שלה היא להחזיק את הערך של משתנה היציאה (הפלט) של התהליך ברמה נדרשת כלשהיא, הנקראת "ערך-רצוי" (Set- Point).
הערך של הפלט, שהוא המשתנה המבוקר, נמדד על ידי מרכיבי משוב (היזון- חוזר), מוזן חזרה אל הבקר שם הוא מושווה לערך הרצוי וההפרש ביניהם הוא ערך ה"שגיאה", אשר מפעיל את אמצעי הבקרה, כך שישפיע על פעולת התהליך באופן שיצמצם את ה-"שגיאה", במידת האפשר, לערך אפס.
פעולת ה-"תיקון" שהיא פונקצית הבקרה, אמורה להתגבר על שתי בעיות מהותיות המובנות בכל מערכת דינאמית של תהליך, המובאות להלן:
1. עיוותי צורה ועוצמה של המשתנים, בעברם דרך מרכיבי המערכת השונים.
2. עיכובים בתגובה ובפעילות של משתני המערכת, הנקראים זמן- פיגור.
הסוגיה העיקרית בניתוח מערכת הבקרה, היא בהבנת הדינאמיקה של התהליך.
כלומר, נדרש לדעת באיזה אופן הפלט מגיב לשינוי בקלט, הן מבחינת הצורה והן מבחינת העוצמה של התגובה וכן נררש לדעת מהו זמן-הפיגור.
שיטות מתמטיות-הנדסיות מקובלות מסייעות בניתוח הנ"ל, כאשר התגובה של המערכת מוצגת באמצעות ביטוי מתמטי של משתני הקלט והפלט כפונקציה של הזמן, המייצגת את הדינאמיקה של המערכת.
דינאמיקה זו משתקפת גם בתגובות הלא מבוקרות של מרכיבי המערכת, לשינויים שיטתיים במשתני הקלט והפלט של התהליך.
כאמור, תורת הבקרה של תהליכים טכנולוגיים, מבוססת על מודלים מוכחים , שמהם נגזרים כלים ביצועיים כמותיים, המיושמים הלכה למעשה, בעיקר בתעשייה הכימית, כבר עשרות רבות של שנים.
לעומת זאת, בתחום ההתנהגות הארגונית, מודלים תיאורטיים של ניהול, זוכים להצלחה קצרת מועד בלבד, ולאחר זמן, כשאינם עומדים במבחן המציאות, סופגים ביקורת קשה.
מתוך ביקורת זו, יחד עם האנלוגיה לתחום הטכנולוגי, מתבקשת ההשערה, כי מודל ניהולי, בהקשר של ההתנהגות הארגונית,אמור להתבסס על התייחסות לגוף ארגוני כאל "מערכת תהליך", אשר התנהגותה מאופיינת בתגובתה הדינאמית לשינויים חיצוניים.
מכאן, נגזרת ההצעה לפתח על בסיס תורת הבקרה הטכנולוגית, עם התאמות נדרשות לתחום הארגוני, כלים ביצועיים-כמותיים, שישמשו לבקרה ושליטה ניהולית על גופים ארגוניים.
מימוש מוצלח של הצעה זו, יכול להוות פריצת דרך משמעותית בתחום הניהול של ארגונים, במישורים התיאורטיים והמעשיים גם יחד.
לצורך זה, נדרשת עבודה משותפת, המשלבת את שתי הדיסציפלינות:
1. האחת - ידע וניסיון של מהנדס תהליכים עם התמחות בבקרת התהליכים.
2. השנייה - ידע והבנה של חוקר או יועץ ארגוני בנושא של דינאמיקת התנהגות ארגונים.

לסיכום, התרומה המתבקשת מחוקר בתחום ההתנהגות הארגונית, היא ליישם באופן אנלוגי את הגישה של "מערכת תהליך" מהתחום הטכנולוגי, לגבי גופים ארגוניים, תוך התאמת הפרמטרים המאפיינים את המערכת מבחינת הדינאמיקה והבקרה שלה.