מומחים רפואיים 

עומר סאלח נפגע בתאונת דרכים.

סאלח הגיש לבית משפט השלום בנצרת תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 נגד חברת לה נסיונל, מבטחת הרכב בביטוח חובה.

תביעה נוספת הגיש סאלח מכוח חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, כנגד חברת ביטוח אחרת שביטחה אותו בפוליסת ביטוח תאונות אישיות.

במסגרת כל אחת מהתביעות, מינו השופטים מומחים רפואיים.

בתביעה שהוגשה לפי חוק הפיצויים מונה הפסיכיאטר, ד"ר וייל. זה קבע לסאלח נכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור של 10 אחוזים.

בתביעה לפי חוק הביטוח מונה הפסיכיאטר, ד"ר טל. זה העמיד את נכותו של סאלח על שיעור גבוה פי שניים, עשרים אחוז.

במסגרת חקירתו הנגדית של ד"ר וייל בתביעה לפי חוק הפיצויים, ביקש סאלח להציג בפני ד"ר וייל את חוות דעתו של ד"ר טל מהתביעה לפי חוק הביטוח.

לה נסיונל התנגדה.

המחלוקת בשאלה זו התגלגלה עד לשולחנו של בית המשפט העליון.

בתביעה לפי חוק הפיצויים, אין החוק מתיר להציג בפני המומחה הממונה מטעם בית המשפט חוות דעת של מומחה מטעם אחד הצדדים, מבהירה השופטת טובה שטרסברג-כהן.

לכלל זה שני טעמים: האחד הוא, שבהיעדר קביעה על פי דין (למשל, קביעה של רופאי המוסד לביטוח לאומי), בית המשפט הוא זה שממנה את המומחים הרפואיים.

הסדר זה נועד להפסיק את המרוץ להשגת חוות דעת "פרטיות", ולהגשתן "מטעם", דבר המביא לבזבוז משאבים, לבזבוז זמן, לפערים משמעותיים ובלתי מוסברים בין חוות הדעת השונות ולהכבדה על עשיית הצדק ועל בירור הדברים לאשורם. ניסיון להכניס חוות דעת מטעם, בתביעות כאלה, הוא ניסיון להכניס בדלת האחורית, את חוות הדעת מטעם, אותן ביקש ההסדר להוציא מן הדלת הקדמית.

הטעם השני הוא כי יש לאפשר למומחה להגיע למסקנות באופן עצמאי, ניטרלי, ומבלי שיהיה מושפע מחוות דעת חד צדדית.

שני הטעמים אינם מתקיימים מקום בו מבקשים להציג בפני מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט, חוות דעת של מומחה אחר שנתמנה אף הוא על ידי אותו בית משפט. המומחה שנתמנה על ידי בית המשפט נהנה מחזקת תום הלב וההגינות ומשמש לבית המשפט מעין זרוע ארוכה לענייני רפואה.

לכן במקרה שכזה, מותר להציג למומחה את חוות הדעת של המומחה השני, בין אם מבקשים להציגה לו בטרם הכין את חוות דעתו, כשזו עדיין לא גובשה ובין אם מבקשים להציגה לו במסגרת חקירתו, לאחר שדעתו התגבשה.

אלא שמקרה זה הוא שונה. כאן מבקשים במהלך חקירת המומחה שנתמנה על ידי בית המשפט בתיק מסוים, להציג חוות דעת של מומחה שנתמנה בתיק אחר.

למרות שוני זה, פוסקת השופטת, יש להרשות את הצגת חוות הדעת של ד"ר טל בפני ד"ר וייל.

הפער בין חוות הדעת של שני המומחים באותו תחום של נכות פסיכיאטרית, מצדיק, לדעת השופטת, בירור. יש לאפשר לבית המשפט לעמוד על הדברים לאשורם ולקבוע את דרגת הנכות הסופית בצורה מושכלת.

הרי סאלח אינו לוקה בנכות פסיכיאטרית שונה כתוצאה מאותה תאונה, רק לפי סוג התביעה שהגיש. בהצגת חוות הדעת, או שאלות על סמך חוות הדעת ומתוכה, למומחה הנחקר, יש כדי להביא להבהרה של נושא הנכות, כאשר המומחה הנחקר מעומת עם חוות דעתו של המומחה האחר באותו תחום ובהקשר לנכות כתוצאה מאותה תאונה.

יש להדגיש, מוסיפה השופטת, כי חוות דעתו של המומחה בתיק האחר לא תוגש כראיה עצמאית, אלא רק תוצג בפני הרופא הנחקר במהלך חקירתו הנגדית במסגרת שאלות שיועמדו בפניו.

לאור כל אלה, התירה השופטת שטרסברג-כהן להציג בפני ד"ר וייל, במהלך חקירתו הנגדית במסגרת התביעה לפי חוק הפיצויים, את חוות דעתו של ד"ר טל שמונה בתיק הביטוח ולשאול את ד"ר וייל שאלות בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר טל, או להפנות לדברים הכתובים בה.



הערה:

לדעתנו יש בפסק דין קושי. הרי בפני המומחה שמונה בתיק הביטוח, מותר להציג חוות דעת "מטעם" שני הצדדים. כך יוצא שחוות דעת אלה, יוכשרו בדלת האחורית להיכנס לתוך בירור המחלוקת במסגרת חוק הפיצויים, ששם אסור, כידוע, להציג חוות דעת "מטעם".

יתירה מזו, דברי השופטת כי "הרי סאלח אינו לוקה בנכות פסיכיאטרית שונה כתוצאה מאותה תאונה, רק לפי סוג התביעה שהגיש", אינם מדוייקים, שהרי דרגת הנכות בתביעה לפי חוק הפיצויים נקבעת לאור טבלת הנכויות שבתקנות המל"ל, בעוד דרגת הנכות בתביעה לפי חוק הביטוח נבחנת לפי טבלת נכויות שונה, המפורטת בפוליסה.


מסמך 202