גיימס רוברט קמבל שהה בישראל כתייר, בעת שנגנב ממנו אופנועו. בהיותו בידי הגנב פגע באופנוע רכב שנסע בנתיב הנגדי.
לימים הורשע הנהג הפוגע בגין גרימת התאונה בבית המשפט לתעבורה, לאור הודאתו באחריותו לתאונה.
קמבל הגיש תביעה נגד הנהג הפוגע לפצותו בגין הנזקים שגרם לאופנוע שלו. את התביעה הגיש קמבל 9 שנים לאחר קרות התאונה, ו- 7 שנים פחות שבוע ממועד מסירת ההודאה של הנהג הפוגע.
במקרה של הודאה, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות ממועד מסירת ההודאה. כך קובע סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958:
"הודה הנתבע, בכתב או בפני בית-משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה".
תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, מכאן שקמבל הגיש את תביעתו כשבוע לפני תום תקופת ההתיישנות.
חברת הביטוח מגדל, מבטחת הנהג הפוגע בביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש, לא כפרה בחבותה לשלם לקמבל את סכום הקרן של הנזק שנגרם לו בתאונה, אך טענה כי קמבל אינו זכאי לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לאור השיהוי הרב שחל בהגשת תביעתו.
סכום הקרן ללא הפרשי הצמדה וריבית עמד על 44,000 ש"ח, ואילו סכום הקרן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עמד על 156,000 ש"ח בקירוב.
המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתו של השופט צבי גורפינקל מבית משפט השלום בתל-אביב.
ככלל, אדם זכאי לקבל את כספו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מכוח הוראות סעיף 3א' לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961. עם זאת, לבית המשפט יש שיקול דעת האם לפסוק הפרשי הצמדה וריבית, כולם או חלקם, או לאו.
יש לשקול האם ראוי להפוך תביעה רגילה, שיש שהוי רב ובלתי סביר בהגשתה, ל"קרן חסכון" או "תכנית בנקאית נושאת רווחים", ציין השופט גורפינקל.
קמבל זנח שנים רבות את עניינו. קמבל איבד כל עניין באופנוע, ואף לא הגיב לבקשת המשטרה להורות על השמדתו.
לא שוכנעתי, הוסיף השופט גורפינקל, כי היתה הצדקה לשהוי בהגשת התביעה, עד 9 שנים לאחר התאונה, ושבוע לפני תום תקופת ההתיישנות של 7 שנים מיום מסירת הודאת הנהג הפוגע.
יש לראות את קמבל כמי שויתר על ההצמדה והריבית בזנחו את תביעתו, פסק השופט גורפניקל.
מגדל לא עכבה את כספיו של קמבל, שכן הוא לא טרח כלל לדרוש אותם. בנסיבות אלה אין מקום לחייב את מגדל בתשלום הפרשי הצמדה או ריבית.
על יסוד האמור לעיל חויבה מגדל לשאת בסכום קרן הנזק בלבד, ונמצאה פטורה מתשלום הפרשי הצמדה וריבית.
מסמך 178
לימים הורשע הנהג הפוגע בגין גרימת התאונה בבית המשפט לתעבורה, לאור הודאתו באחריותו לתאונה.
קמבל הגיש תביעה נגד הנהג הפוגע לפצותו בגין הנזקים שגרם לאופנוע שלו. את התביעה הגיש קמבל 9 שנים לאחר קרות התאונה, ו- 7 שנים פחות שבוע ממועד מסירת ההודאה של הנהג הפוגע.
במקרה של הודאה, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות ממועד מסירת ההודאה. כך קובע סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958:
"הודה הנתבע, בכתב או בפני בית-משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה".
תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, מכאן שקמבל הגיש את תביעתו כשבוע לפני תום תקופת ההתיישנות.
חברת הביטוח מגדל, מבטחת הנהג הפוגע בביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק רכוש, לא כפרה בחבותה לשלם לקמבל את סכום הקרן של הנזק שנגרם לו בתאונה, אך טענה כי קמבל אינו זכאי לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לאור השיהוי הרב שחל בהגשת תביעתו.
סכום הקרן ללא הפרשי הצמדה וריבית עמד על 44,000 ש"ח, ואילו סכום הקרן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עמד על 156,000 ש"ח בקירוב.
המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתו של השופט צבי גורפינקל מבית משפט השלום בתל-אביב.
ככלל, אדם זכאי לקבל את כספו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מכוח הוראות סעיף 3א' לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961. עם זאת, לבית המשפט יש שיקול דעת האם לפסוק הפרשי הצמדה וריבית, כולם או חלקם, או לאו.
יש לשקול האם ראוי להפוך תביעה רגילה, שיש שהוי רב ובלתי סביר בהגשתה, ל"קרן חסכון" או "תכנית בנקאית נושאת רווחים", ציין השופט גורפינקל.
קמבל זנח שנים רבות את עניינו. קמבל איבד כל עניין באופנוע, ואף לא הגיב לבקשת המשטרה להורות על השמדתו.
לא שוכנעתי, הוסיף השופט גורפינקל, כי היתה הצדקה לשהוי בהגשת התביעה, עד 9 שנים לאחר התאונה, ושבוע לפני תום תקופת ההתיישנות של 7 שנים מיום מסירת הודאת הנהג הפוגע.
יש לראות את קמבל כמי שויתר על ההצמדה והריבית בזנחו את תביעתו, פסק השופט גורפניקל.
מגדל לא עכבה את כספיו של קמבל, שכן הוא לא טרח כלל לדרוש אותם. בנסיבות אלה אין מקום לחייב את מגדל בתשלום הפרשי הצמדה או ריבית.
על יסוד האמור לעיל חויבה מגדל לשאת בסכום קרן הנזק בלבד, ונמצאה פטורה מתשלום הפרשי הצמדה וריבית.
מסמך 178
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531