כיסוי ביטוח רכב שנפגע בהפגנה 

באחד הימים פרצו תגרות בין תושבי כפר טוראען לבין עצמם. המחנות הנצים נחלקו לפי שיוך עדתי.

במהלך האירועים עלה רכבו של יוסף סלימאן בשארה באש ונשרף כליל.

מבטחת הרכב בביטוח חובה, חברת הביטוח הפניקס סירבה לפצות את בשארה.

הפניקס הפנתה את תשומת לבו של בשארה, לחריג הרשום בסעיף 18(ב)3 לפוליסה התקנית. נוסח הפוליסה התקנית מופיע כנספח בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו - 1986.

לפי חריג זה הכיסוי הביטוחי לרכב אינו חל על "אבדן או נזק שנגרמו בשל פעולות שובתים, פעולות משביתים ומהומות, אלא אם, הוסכם אחרת".

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתו של השופט רון שפירא מבית משפט השלום בטבריה.

השופט שפירא איזכר את הלכת בית המשפט העליון, לפיה פוליסה יש לפרש על פי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של מילותיה (ע"א 15/86 חיצוב סחר ופיתוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב(4) 672).

חוזה ביטוח, הדגיש השופט שפירא, הוא חוזה אחיד. תנאיו נקבעים מראש על ידי חברת הביטוח על מנת שישמשו תנאים לחוזים רבים עם מבוטחים בלתי מסוימים, במספרם או בזהותם.

במקרה זה אין מדובר על חוזה אחיד במובנו הרגיל, אלא על פוליסה תקנית אשר הותקנה על ידי שר האוצר מתוקף סמכותו על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א- 1981. מעמדה הוא כדבר חיקוק. על פי הוראות התקנות, הצדדים אינם רשאים לשנות את תנאי הפוליסה התקנית, אלא אם השינוי הוא לטובת המבוטח.

התכלית העסקית של חוזה סטנדרטי, תילמד באופן אובייקטיבי, על פי האינטרסים המקובלים של צדדים הוגנים הקשורים בהסכם.

מאחר ויש לרדת לחקר תכליתו האובייקטיבית של החוזה, המשיך השופט שפירא, יש לפנות אל מקורות אובייקטיבים, מהם ניתן יהיה ללמוד על המונח "מהומות". השופט שפירא סבר כי מן הראוי לפנות בעניין זה לשני מקורות פרשניים, האחד, מקור ספרותי בתחום הסוציולוגיה, והשני מקור חקיקתי.

המקור בתחום הסוציולוגיה, ממנו ביקש השופט שפירא ללמוד על המונח "מהומות", הוא ספרו של המלומד ג'ון ג'. משוניס "סוציולוגיה" (מהדורה שישית 1997 הוצאת האוניברסיטה הפתוחה), שם מוסבר המונח "מהומה" כ"התפרצות חברתית סוערת, אלימה ובלתי מכוונת. השתוללות של קהל ללא כל מטרה מוגדרת...".

את המקור החקיקתי, שאב השופט שפירא, מתחום המשפט הפלילי.

המונח "מהומה" הוגדר בשעתו על ידי פקודת החוק הפלילי, 1936 כ"התקהלות בלתי חוקית שהחלה לבצע את המזימה לשמה נתקהלה על ידי הפרת השלום והטלת אימה על הציבור".

הוראת חוק זו שונתה. כיום, סעיף 151 לחוק העונשין מגדיר "התקהלות אסורה" כ"שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום...".

דבר החקיקה, גרס השופט שפירא, מאמץ את התיאור הסוציולוגי לביטוי "מהומות".

על יסוד האמור, פסק השופט שפירא, יש לקבוע כי המונח "מהומות" בפוליסה מתייחס לתופעה בה המון, הכולל יותר משלושה אנשים, מתפרע באופן המפר את השלום והסדר הציבורי, תהיה מטרתם הסופית של המתפרעים אשר תהיה. המונח "מהומות" הוא כללי. אין הכוונה למהומות אזרחיות דווקא, הדגיש השופט שפירא. אין לתת פירוש מצמצם לתחולת החריג.

לפיכך, נראה כי האירוע שהתרחש בכפר טוראען, כפי שהוא מתואר, מהווה "מהומה" ואין הוא מכוסה בפוליסה לביטוח רכב.

מסמך 142