מסמכים אסורים בהצגה למומחה רפואי 

יעקב חלוקה נפגע בתאונת דרכים. הוא הגיש תביעת פיצויים נגד מבטחת הרכב בביטוח חובה, חברת הביטוח סהר.

בית המשפט מינה מומחה רפואי כדי שיעריך את נכותו של חלוקה בתחום הנוירו-פסיכיאטרי.

חלוקה ביקש לשלוח למומחה מסמך רפואי שנערך על ידי רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי. מסמך זה הוכן במסגרת בדיקת תביעה שהגיש חלוקה למוסד, בה דרש כי זה יכיר בנכותו כ"נכות כללית", המזכה בתגמולים מאת המוסד.

סהר נזעקה לדרוש כי המסמך לא יוצג בפני המומחה. מסמך זה מהווה, לדעתה, חוות דעת מוסווית, שאסור להציגה בפני מומחה רפואי מטעם בית המשפט; שמא חס ושלום, חוות הדעת תשפיע על המומחה בכוון מסויים.

הסכסוך בין הצדדים על המסמך הגיע עד לבית המשפט העליון והובא להכרעת השופט תאודור אור.

השופט שם את ליבו לכותרת המסמך, "אבחון רפואי". זהו מסמך בו מתוארת בדיקתו של חלוקה ותלונותיו ונקבעת בו נכותו הרפואית, לצורך תביעתו את המוסד לביטוח לאומי, במסגרת הפרק הדן בנכות כללית.

מסמך זה הוא חוות דעת כמשמעותו בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986, קובע השופט . לכן אין להמציאה למומחה הרפואי ועל המומחה הרפואי אסור לקבלה, פסק השופט אור.

השופט יצא בביקורת נוקבת על השופט המחוזי אשר הורה למומחה להתרכז בממצאים הרפואיים אשר במסמך בלבד ולא במה שמהווה חוות דעת. הרי גם הממצאים, כפי שנקבעו על ידי הרופא שכתב את המסמך, מהווים חלק מחוות דעתו, אפילו חלק זה של חוות דעתו אינו כולל התייחסות לאחוזי הנכות של חלוקה.

לכן, הורה השופט אור, המסמך לא יוגש למומחה הרפואי והמומחה לא יסתמך עליו.

מסמך 137