מחלת הסוכרת וביטוח משכנתא 

בני הזוג חנה ודרור גוטמן, נטלו הלוואת משכנתה בבנק לאומי למשכנתאות. יחד עם מסמכי ההלוואה חתמו בני הזוג על בקשה להצטרף לביטוח חיים קבוצתי בחברת הביטוח מגדל. ביטוח זה נועד לשמש מקור להחזר ההלוואה במות אחד הלווים.

כשנתיים לאחר קבלת ההלוואה נפטר הבעל מאירוע מוחי.

בקשתה של האלמנה כי מגדל תפרע את ההלוואה מתוך פוליסת הביטוח נדחתה.

בין הסיבות למוות נמנתה, בתעודת הפטירה, גם מחלת סוכרת מסוג של Diabetis mellitus.

גם מתוך המסמכים הרפואיים שהגיעו אל מגדל, במסגרת בדיקת התביעה, הסתבר כי המנוח סבל, טרם עשיית הביטוח, ממחלת הסוכרת.

מגדל הפנתה את תשומת לב האלמנה לכך, שבהצהרת הבריאות נשאלו בני הזוג מפורשות, אם מי מהם סובל מסוכרת. תשובת השניים הייתה שלילית.

גוטמן הכחישה כי המנוח סבל ממחלת הסוכרת. הוא עבר רק אירוע חד פעמי של עליית סוכר כתוצאה מהתרגשות.
המנוח לא העלים כל מידע שכן לא נשאל לגבי אירוע חד פעמי כזה. בנוסף, באה גוטמן בטרוניה על טופס הצהרת הבריאות שאינו ברור לטעמה. יש לפרש את הצהרת הבריאות נגד המבטחת אשר ניסחה אותה.

גוטמן לא חסכה את ביקורתה גם מהבנק, על כי התרשל בכך שהעסיק פקידים בלתי מיומנים. אלה לא הסבירו לה ולמנוח את משמעות הטפסים ומשמעות חתימתם על הצהרת הבריאות.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעת השופטת דליה מארק-הורנצ'יק מבית משפט השלום בתל אביב.

ההלכה בתביעות ביטוח היא, מזכירה השופטת, כי המבוטח נושא בנטל הוכחת מקרה הביטוח. מבטח המבקש להתכחש לחובתו בחוזה הביטוח על סמך חריג בפוליסה, יתכבד ויוכיח את קיום החריג.

בענייננו מבקשת מגדל, מסבירה השופטת, ללכת על דרך "הודאה והדחה". ברי כי אין מגדל מכחישה את קרות מקרה הביטוח (מות המנוח). טענתה היא כי קיימות עובדות מעבר למקרה הביטוח, הפוטרות אותה מחבות. על בעל דין הטוען לעובדות מדיחות מוטל הנטל לשכנע בקיומן. מכאן שמגדל נושאת בנטל לשכנע בדבר קיומה של הפרת חובת הגילוי המסייגת את תחולת הביטוח. אם בסופו של דיון יוותרו המאזניים מעוינות, יכריע השופט לרעת מי שנטל השכנוע מוטל עליו.

בטופס הצהרת הבריאות, מתבקשים הלווים והערבים לסמן כן, או לא, לצד רשימת מחלות הנקובות בשמן בטופס. בני הזוג גוטמן השיבו ב"לא" לצד כל מחלה ומחלההמופיעה שם.

מתוך הראיות שהביאה מגדל, הסיקה השופטת, כי המנוח אובחן כחולה סוכרת ואין זה משנה אם מסוג 1 או 2.
העובדה כי המנוח אובחן וטופל לפני שחתם על הצהרת הבריאות בגין תופעות סוכרתיות בוודאי לא נעלמה מעיניו. לכל היותר העדיף המנוח להתעלם מעובדה זו. ראיה לעצימת העיניים מצדו ניתן לראות בכך שלא היה מטופל באופן סדיר בתרופות.

חובת המבוטח לגלות פרטים בדבר מצבו הרפואי בעניינים הרלבנטייים לחוזה הביטוח, נובעת מכך שהמידע נמצא בידיעתו הבלעדית. חובה זו מטילה על המבוטח את הסיכון שבהצהרה לא מדויקת/כוזבת. המטרה היא להרתיע את המבוטח. להזהירו לבל יאמר דבר שקר, כדי שבקרות מקרה הביטוח לא יצא וידיו על ראשו.

השאלה אם המבוטח השיב תשובה שאינה מלא וכנה על "עניין מהותי", נבחנת על פי נתוניו הספציפיים של כל מבוטח, תוך העברת התשובות במבחן האובייקטיבי של בית המשפט.

השופטת ממשיכה וקובעת, כי מקובלת עליה עדותו של פרופ' ארדון רובינשטיין, לפיה מחלת הסוכרת מהווה מרכיב חשוב בשיקול דעת המבטח בביטוח חיים בכלל ובביטוח קבוצתי בפרט. בביטוח חיים רגיל נקבעת תוספת לפי חומרת המחלה. כך חולי סוכרת סוג 1 אינם מתקבלים כלל. בביטוח קבוצתי (קולקטיבי) כאשר יש סוכרת לא חוקרים את טיבה. לא מקבלים את המועמד לביטוח.

השופטת קיבלה גם כאמינה את עדותה של החתמת הראשית קנישינסקי, באגף ביטוח החיים של מגדל, לפיה השאלון אינו מבחין בין דרגות החומרה של הסוכרת משום שהוא מותאם לביטוח ריסק קולקטיבי בלבד. אם מישהו חולה באחת המחלות המפורטות בטופס השאלון אין מקבלים את המועמד, אפילו דרגת מחלתו אינה גבוהה.

בעדויות החתמת הראשית והחתם הרפואי, יצאה מגדל ידי חובתה להוכיח כי מבטח סביר לא היה מבטח את המנוח אילו ידע על מחלת הסוכרת.

על בסיס כל אלה הגיעה השופטת למסקנה שהמנוח הפר את חובת הגילוי כלפי מגדל באשר לא גילה "פרט מהותי" בהצהרת הבריאות עליה חתם, פרט מהותי שהוכח כי היה שולל את קבלתו לביטוח אצל המבטחת כחברת ביטוח סבירה. לכן מגדל פטורה מתשלום תגמולי הפוליסה לאלמנה.

כעת פנתה השופטת לדון בטרוניות גוטמן על נסיבות החתימה בבנק על הצהרת הבריאות.

השופטת דחתה את טענות גוטמן כי הטופס לוקה בחוסר בהירות. מדובר בטופס פשוט שאיננו מכיל שאלות מרובות. ניסוחו ברור לכל אדם סביר. קשה להסיק כי עלול לעורר ספקות וכפל משמעות. הטופס נוקט בלשון פשוטה, נוסח השאלות שבו הוא בינארי (כן/לא) ומוקצה מקום גם להרחבה. הטופס מבחין בין הלווים והערבים, מציין ומותיר מקום מיוחד להבחנה בי החתומים עליו. כמו כן, האזהרה שמצויה בטופס ("ידוע לי שהביטוח יתבטל ...אם יתברר כי הפרטים שמסרתי ...אינם נכונים...) מעלה בבירור, אף מקריאה ראשונה, את התוצאה המסתברת במקרה של אי גילוי.

השופטת דחתה גם את הטענה כי בני הזוג גוטמן התבקשו לחתום על הצהרת הבריאות, לאחר שמולא בידי פקידת הבנק וכי זו לא הסבירה להם את משמעותו. גם אם הדבר נכון, אין בו אלא להעיד על אדישות, או חוסר איכפתיות מצד בני הזוג.

יש לצפות מאדם הלוקח על עצמו התחייבות, כי "יטריח" את עצמו ויבקש לבדוק את משמעותה. משלא עשה כן, הרי חזקה על אדם שבחתימה על מסמך גילה דעתו שהסכים לתוכנו.

זאת ועוד: יש קושי בגרסת גוטמן. הרי לבנק יש אינטרס כי לחתימה על המסמך יהיה כיסוי, דהיינו שהחתומים על המסמך יצהירו אמת כדי שבבוא השעה הקשה חו"ח יוכל הבנק להיפרע מהביטוח והלווים לא ייקלעו לסיטואציה קשב כפי שקרה כאן.

על בסיס כל אלה, בסופו של דיון, פטרה השופטת מארק-הורנצ'יק את מגדל מכל חבות על פי הפוליסה.

מסמך 134