אילן כהן נפגע בתאונת דרכים והוא בן 23 שנה. הפגיעה מהתאונה לא נראתה חמורה במיוחד. אולם, כחודש לאחר התאונה החל כהן לסבול מדימום חניכיים ואף, מחום גבוה, מעייפות ומתשישות. הרופאים אבחנו כי מדובר במחלת הזאבת.
כהן פנה לחברת הביטוח סהר, בדרישה כי זו תיקח על עצמה את האחריות לנזקי מחלת הזאבת במסגרת הפוליסה לביטוח חובה. סהר התנגדה לדרישה. לטענתה אין קשר סיבתי בין מחלת הזאבת לתאונה.
המחלוקת בין הצדדים הובאה בפני השופט אמנון סטרשנוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט, פרופ' רביד, הודה כי אין תשובה חד משמעית לשאלה. הרישומים הרפואיים מראים כי טרם התאונה לא היו סימנים למחלה. לאחר התאונה הופיעו סימני המחלה בזה אחר זה תוך מספר ימים. מבחינה רפואית, הוסיף פרופ' רביד, יש להניח כי קיים "מנגנון הדק", כלומר הטראומה הגופנית ערערה שווי משקל מסוים שהיה קיים אצל כהן ואפשרה למחלה לפרוץ אל מעל פני השטח.
פרופ' רביד הוסיף והעיד כי הוא נוטה לחשוב שאכן התאונה היא שחשפה את המחלה אך אין ביכולתו להוכיח זאת. יחד עם זאת, ניתן לקבוע חד משמעית שהמחלה בצורתה הנוכחית לא הייתה קיימת לפני התאונה.
גם אם לא קיימת ראיה מדעית חותכת לקשר הסיבתי בין התאונה למחלה, קבע השופט, הרי קיים קשר הגיוני ורצוף בין התאונה לבין גילוי הממצאים והסימפטומים למחלת הזאבת שפרצה מיד לאחר התאונה.
לפני התאונה היה כהן אדם צעיר ובריא, ספורטאי פעיל ומאמן טניס אשר לא סבל מבעיות רפואיות משמעותיות. סימני המחלה הראשונים נתגלו מיד ובסמוך לאירוע התאונה. זהו נימוק נוסף לחיזוק עמדת כהן.
בית המשפט אינו דן במקרים תיאורטיים ואינו נזקק להפליג למחוזות רחוקים של העלאת תיאוריות ואפשרויות רחוקות ועלומות כאשר קיימת השתלשלות אירועים מסוימת, רצופה וברורה המצביעה במידת הסבירות הנדרשת במשפט האזרחי על סיבה ומסובב, על גורם ותוצאה, על תאונה ומחלה.
בהחלט לא ניתן לשלול את האפשרות כי מחלת הזאבת קיננה בכהן עוד לפני התאונה, ולא נגרמה עקב התאונה, אולם בכך אין כדי לפטור את סהר מאחריותה. במקרה כזה יש להחיל את מבחן "הגולגולת הדקה" לפיה גם במקרה בו קיננה בנפגע מחלה נדירה אשר פרצה כתוצאה מקרות התאונה, על המזיק לפצותו בגין נזק זה.
על יסוד האמור לעיל הכריע השופט סטרשנוב, כי גם אם לא ניתן להוכיח, שמחלת הזאבת נגרמה כתוצאה מהתאונה, הרי שהוכח במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי כי המחלה התעוררה ופרצה כתוצאה ישירה מתאונה זו. בכך יצא התובע ידי חובת ההוכחה של הקשר הסיבתי בין התאונה לבין פרוץ המחלה,.
בסופו של דיון, חייב השופט סטרשנוב את חברת הביטוח סהר לשאת במלוא פיצויי כהן בגין הנזקים שגרמו לו בעקבות התאונה, ובכללם מחלת הזאבת.
מסמך 123
כהן פנה לחברת הביטוח סהר, בדרישה כי זו תיקח על עצמה את האחריות לנזקי מחלת הזאבת במסגרת הפוליסה לביטוח חובה. סהר התנגדה לדרישה. לטענתה אין קשר סיבתי בין מחלת הזאבת לתאונה.
המחלוקת בין הצדדים הובאה בפני השופט אמנון סטרשנוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט, פרופ' רביד, הודה כי אין תשובה חד משמעית לשאלה. הרישומים הרפואיים מראים כי טרם התאונה לא היו סימנים למחלה. לאחר התאונה הופיעו סימני המחלה בזה אחר זה תוך מספר ימים. מבחינה רפואית, הוסיף פרופ' רביד, יש להניח כי קיים "מנגנון הדק", כלומר הטראומה הגופנית ערערה שווי משקל מסוים שהיה קיים אצל כהן ואפשרה למחלה לפרוץ אל מעל פני השטח.
פרופ' רביד הוסיף והעיד כי הוא נוטה לחשוב שאכן התאונה היא שחשפה את המחלה אך אין ביכולתו להוכיח זאת. יחד עם זאת, ניתן לקבוע חד משמעית שהמחלה בצורתה הנוכחית לא הייתה קיימת לפני התאונה.
גם אם לא קיימת ראיה מדעית חותכת לקשר הסיבתי בין התאונה למחלה, קבע השופט, הרי קיים קשר הגיוני ורצוף בין התאונה לבין גילוי הממצאים והסימפטומים למחלת הזאבת שפרצה מיד לאחר התאונה.
לפני התאונה היה כהן אדם צעיר ובריא, ספורטאי פעיל ומאמן טניס אשר לא סבל מבעיות רפואיות משמעותיות. סימני המחלה הראשונים נתגלו מיד ובסמוך לאירוע התאונה. זהו נימוק נוסף לחיזוק עמדת כהן.
בית המשפט אינו דן במקרים תיאורטיים ואינו נזקק להפליג למחוזות רחוקים של העלאת תיאוריות ואפשרויות רחוקות ועלומות כאשר קיימת השתלשלות אירועים מסוימת, רצופה וברורה המצביעה במידת הסבירות הנדרשת במשפט האזרחי על סיבה ומסובב, על גורם ותוצאה, על תאונה ומחלה.
בהחלט לא ניתן לשלול את האפשרות כי מחלת הזאבת קיננה בכהן עוד לפני התאונה, ולא נגרמה עקב התאונה, אולם בכך אין כדי לפטור את סהר מאחריותה. במקרה כזה יש להחיל את מבחן "הגולגולת הדקה" לפיה גם במקרה בו קיננה בנפגע מחלה נדירה אשר פרצה כתוצאה מקרות התאונה, על המזיק לפצותו בגין נזק זה.
על יסוד האמור לעיל הכריע השופט סטרשנוב, כי גם אם לא ניתן להוכיח, שמחלת הזאבת נגרמה כתוצאה מהתאונה, הרי שהוכח במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי כי המחלה התעוררה ופרצה כתוצאה ישירה מתאונה זו. בכך יצא התובע ידי חובת ההוכחה של הקשר הסיבתי בין התאונה לבין פרוץ המחלה,.
בסופו של דיון, חייב השופט סטרשנוב את חברת הביטוח סהר לשאת במלוא פיצויי כהן בגין הנזקים שגרמו לו בעקבות התאונה, ובכללם מחלת הזאבת.
מסמך 123
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531