אייל תורגמן נולד חירש-אילם עם רמת משכל נמוכה. בהיותו בן 32 נפגע תורגמן בתאונת דרכים באוטובוס דן.
לתורגמן נגרמה פגיעה רב מערכתית: חבלה בראש, שיתוק בכל הגפיים, אי שליטה בסוגרים, ניתוק הקשר עם הסביבה כמעט כליל; הרופאים העניקו לתורגמן מאה אחוזי נכות צמיתה.
המחלוקת בין תורגמן לבין מבטחת האוטובוס, חברת הביטוח איילון, בנוגע לחלקה של תאונת הדרכים במצבו של תורגמן הגיעה עד לבית המשפט העליון. פסק הדין ניתן על ידי השופט אליעזר ריבלין.
סיעוד ועזרה
המוסד לביטוח לאומי, קבע עוד לפני התאונה, כי תורגמן הוא נכה בשיעור של מאה אחוז.
כבר אז טופל תורגמן במרפאה לבריאות הנפש ואף אושפז בבית החולים בשל התקפים אפילפטיים ופסיכוטיים. הרופא המטפל אף המליץ להוריו של תורגמן למנות לו אפוטרופוס.
הטענה כי תורגמן לא היה זקוק לעזרה כלשהי מן הזולת, קבע השופט ריבלין, אינה נתמכת לפיכך בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה הנמוכה, היא עצמה.
כיוון שכך, יש להפחית את סכום הפיצויים שבית המשפט המחוזי פסק לתורגמן בראש הנזק של סיעוד ועזרה.
בית המשפט המחוזי אישר לתורגמן סך של 10,000 ש"ח עבור טיפול סיעודי באמצעות עובד זר, בתוספת 4,000 ש"ח עבור שש שעות נוספות של סיעוד בכל יממה, ועוד 2,592 ש"ח לצורך העסקת עובדת במשק הבית משך 18 שעות בכל שבוע. סך הכל 16,592 ש"ח לחודש.
העסקת עובד זר במשך כל שעות היממה מייתרת את תוספת העזרה במשק הבית ואת מקצת שעות הסיעוד הנוספות, הבהיר השופט ריבלין. בנסיבות המקרה יש אך להוסיף את הצורך בסיעוד משלים.
לכן ראוי להעמיד את כלל הוצאות הסיעוד בעתיד על סכום חודשי של 12,000 ש"ח, הוסיף השופט ריבלין. מסכום זה יש להפחית את הוצאות הסיעוד להן היה נזקק תורגמן גם לולא התאונה.
התוצאה היא כי במקום תשלום חודשי בסכום כולל של 16,592 ש"ח בגין סיעוד ועזרה במשק הבית בעתיד פסק השופט ריבלין לתורגמן סכום של 10,000 ש"ח.
ניידות
השופט ריבלין אימץ את מסקנותיו של הכלכלן קצין באשר להוצאות ניידות להן זקוק תורגמן. השופט לא מצא מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי תורגמן זקוק למכונית מסוג VAN, להבדיל ממכונית פרטית מתאימה, כפי שניסתה לטעון איילון.
יחד עם זאת העיד המומחה קצין בבית המשפט כי תורגמן יהיה זכאי לפטור חלקי ממסים אם ברכב ינהג מלווה קבוע, אפילו יהיה זה בן משפחה.
נתון זה מן הראוי להביא בחשבון, ציין השופט ריבלין. ראוי אף ליתן משקל רב יותר לשיעור הוצאה החודשית לניידות שהיה מוציא תורגמן אילולא התאונה.
על יסוד האמור לעיל הפחית השופט ריבלין את סכום הפיצוי החודשי בגין ניידות בהתאמה.
הוצאות רפואיות
בית המשפט המחוזי פסק לתורגמן פיצוי חודשי בגין הוצאות רפואיות בסכום כולל של 2,520 ש"ח אשר כלל פיצוי בגין טיפולי פיסיותרפיה ובגין טיפולי ריפוי בעיסוק.
מאחר ותורגמן זכאי לטיפולים רפואיים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 יש מקום להפחית את סכום הפיצויים שנפסק, קבע השופט ריבלין.
יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי מקצת מן הטיפולים לא יוענקו לתורגמן.
בנסיבות המקרה יש להעמיד את הפיצוי החודשי בגין הוצאותיו הרפואיות של תורגמן על סך של 1,000 ש"ח לחודש במקום הסכום של 2,520 ש"ח.
הבאת ראיות נוספות בערעור
איילון ביקשה כי יותר לה להביא ראיות נוספות בערעור. הראיות הנוספות נוגעות לשינויים שחלו בקצבאות המשתלמות לנכים בעקבות הסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר. על פי אותו הסכם, טענה איילון, עשוי מעתה נכה המקבל גמלת ניידות, לזכות בגמלת שירותים מיוחדים, בעוד קודם לכן היה זכאי לגמלת ניידות בלבד.
אין מקום להיעתר לבקשה זו, פסק השופט ריבלין.
בעלי דין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, אלא אם בית המשפט סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת דרושה הצגתה של הראיה.
לגבי פסקי דין הקובעים פיצויים בשל נזיקין, הכלל הוא שאין השפעה למה שאירע לאחר מתן פסק הדין.
לכן בית המשפט יתיר הבאת עדות חדשה בערעור רק בהתקיים שינוי נסיבות קיצוני ובלתי צפוי, דוגמת מות הניזוק לאחר מתן פסק הדין בערכאה הראשונה וקודם שמיעת הערעור.
שינוי בכיוון מסוים היכול בעתיד להשתנות בכיוון ההפוך לא מצדיק מתן היתר להבאת ראיות חדשות. אי לכך אין להתיר את הבאת הראיות החדשות המתבקשות.
השופטים שלמה לוין ותיאודור אור הצטרפו בהסכמה לפסק דינו של השופט ריבלין.
מסמך 116
לתורגמן נגרמה פגיעה רב מערכתית: חבלה בראש, שיתוק בכל הגפיים, אי שליטה בסוגרים, ניתוק הקשר עם הסביבה כמעט כליל; הרופאים העניקו לתורגמן מאה אחוזי נכות צמיתה.
המחלוקת בין תורגמן לבין מבטחת האוטובוס, חברת הביטוח איילון, בנוגע לחלקה של תאונת הדרכים במצבו של תורגמן הגיעה עד לבית המשפט העליון. פסק הדין ניתן על ידי השופט אליעזר ריבלין.
סיעוד ועזרה
המוסד לביטוח לאומי, קבע עוד לפני התאונה, כי תורגמן הוא נכה בשיעור של מאה אחוז.
כבר אז טופל תורגמן במרפאה לבריאות הנפש ואף אושפז בבית החולים בשל התקפים אפילפטיים ופסיכוטיים. הרופא המטפל אף המליץ להוריו של תורגמן למנות לו אפוטרופוס.
הטענה כי תורגמן לא היה זקוק לעזרה כלשהי מן הזולת, קבע השופט ריבלין, אינה נתמכת לפיכך בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה הנמוכה, היא עצמה.
כיוון שכך, יש להפחית את סכום הפיצויים שבית המשפט המחוזי פסק לתורגמן בראש הנזק של סיעוד ועזרה.
בית המשפט המחוזי אישר לתורגמן סך של 10,000 ש"ח עבור טיפול סיעודי באמצעות עובד זר, בתוספת 4,000 ש"ח עבור שש שעות נוספות של סיעוד בכל יממה, ועוד 2,592 ש"ח לצורך העסקת עובדת במשק הבית משך 18 שעות בכל שבוע. סך הכל 16,592 ש"ח לחודש.
העסקת עובד זר במשך כל שעות היממה מייתרת את תוספת העזרה במשק הבית ואת מקצת שעות הסיעוד הנוספות, הבהיר השופט ריבלין. בנסיבות המקרה יש אך להוסיף את הצורך בסיעוד משלים.
לכן ראוי להעמיד את כלל הוצאות הסיעוד בעתיד על סכום חודשי של 12,000 ש"ח, הוסיף השופט ריבלין. מסכום זה יש להפחית את הוצאות הסיעוד להן היה נזקק תורגמן גם לולא התאונה.
התוצאה היא כי במקום תשלום חודשי בסכום כולל של 16,592 ש"ח בגין סיעוד ועזרה במשק הבית בעתיד פסק השופט ריבלין לתורגמן סכום של 10,000 ש"ח.
ניידות
השופט ריבלין אימץ את מסקנותיו של הכלכלן קצין באשר להוצאות ניידות להן זקוק תורגמן. השופט לא מצא מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי תורגמן זקוק למכונית מסוג VAN, להבדיל ממכונית פרטית מתאימה, כפי שניסתה לטעון איילון.
יחד עם זאת העיד המומחה קצין בבית המשפט כי תורגמן יהיה זכאי לפטור חלקי ממסים אם ברכב ינהג מלווה קבוע, אפילו יהיה זה בן משפחה.
נתון זה מן הראוי להביא בחשבון, ציין השופט ריבלין. ראוי אף ליתן משקל רב יותר לשיעור הוצאה החודשית לניידות שהיה מוציא תורגמן אילולא התאונה.
על יסוד האמור לעיל הפחית השופט ריבלין את סכום הפיצוי החודשי בגין ניידות בהתאמה.
הוצאות רפואיות
בית המשפט המחוזי פסק לתורגמן פיצוי חודשי בגין הוצאות רפואיות בסכום כולל של 2,520 ש"ח אשר כלל פיצוי בגין טיפולי פיסיותרפיה ובגין טיפולי ריפוי בעיסוק.
מאחר ותורגמן זכאי לטיפולים רפואיים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 יש מקום להפחית את סכום הפיצויים שנפסק, קבע השופט ריבלין.
יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי מקצת מן הטיפולים לא יוענקו לתורגמן.
בנסיבות המקרה יש להעמיד את הפיצוי החודשי בגין הוצאותיו הרפואיות של תורגמן על סך של 1,000 ש"ח לחודש במקום הסכום של 2,520 ש"ח.
הבאת ראיות נוספות בערעור
איילון ביקשה כי יותר לה להביא ראיות נוספות בערעור. הראיות הנוספות נוגעות לשינויים שחלו בקצבאות המשתלמות לנכים בעקבות הסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר. על פי אותו הסכם, טענה איילון, עשוי מעתה נכה המקבל גמלת ניידות, לזכות בגמלת שירותים מיוחדים, בעוד קודם לכן היה זכאי לגמלת ניידות בלבד.
אין מקום להיעתר לבקשה זו, פסק השופט ריבלין.
בעלי דין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, אלא אם בית המשפט סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת דרושה הצגתה של הראיה.
לגבי פסקי דין הקובעים פיצויים בשל נזיקין, הכלל הוא שאין השפעה למה שאירע לאחר מתן פסק הדין.
- "בתביעות פיצויים, בעת שנפסקים פיצויים בגין נזק שטרם התגבש, נסמך החישוב, מטבע הדברים, על אומדן ועל תחזית. האפשרות כי נתונים מסוימים עשויים להשתנות מובאת בחשבון פסק הדין. לפיכך, לא כל שינוי בנתונים ששמשו את האומדן, או שעמדו ביסוד התחזית, מצדיק מתן היתר להבאת ראיות חדשות; מתן היתר כזה, מקום בו גם הנתונים החדשים שיובאו עשויים להשתנות, יעמיד את בית המשפט שלערעור בפני אותו חוסר וודאות שבפניו ניצבה הערכאה הראשונה".
לכן בית המשפט יתיר הבאת עדות חדשה בערעור רק בהתקיים שינוי נסיבות קיצוני ובלתי צפוי, דוגמת מות הניזוק לאחר מתן פסק הדין בערכאה הראשונה וקודם שמיעת הערעור.
שינוי בכיוון מסוים היכול בעתיד להשתנות בכיוון ההפוך לא מצדיק מתן היתר להבאת ראיות חדשות. אי לכך אין להתיר את הבאת הראיות החדשות המתבקשות.
השופטים שלמה לוין ותיאודור אור הצטרפו בהסכמה לפסק דינו של השופט ריבלין.
מסמך 116
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531