צייטלין היא עולה חדשה מברית המועצות. מהנדסת בניין, רווקה, בת 45.
לארץ עלתה צייטלין עם אמה. השתיים היו קרובות מאד זו לזו. הן התגוררו יחד.
באחד הימים פגע רכב באמה של צייטלין. הפגיעה הייתה אנושה. מספר שעות לאחר התאונה האם נפטרה.
צייטלין ראתה את אמה נפגעת בתאונה. היא שהתה לצידה עד לפטירתה.
צייטלין הגישה תביעת פיצויים נגד נהג הרכב הפוגע ומבטחת הרכב בביטוח חובה. התביעה התבררה בפניו של השופט דן מור מבית משפט השלום בבת-ים.
השופט מור מינה כמומחה רפואי מטעמו את הפסיכיאטר, פרופ' אליצור שפירא. צייטלין שטחה בפני המומחה את תחושות הדיכאון, החולשה, המתח, חוסר הריכוז, קשיי השינה והתקפי הבכי, שפקדו אותה לאחר התאונה. רמת עבודתה התדרדרה והיא פוטרה ממספר מקומות עבודה. צייטלין פנתה לטיפול פסיכיאטרי שוטף ונזקקת לתרופות.
המומחה קבע כי תלונותיה של צייטלין הן אמינות, נובעות מתסמונת פוסט טראומתית והותירו לה נכות בשיעור של 10 אחוזים. נכות זו מגבילה באופן בינוני את תפקודה וכושרה של צייטלין לעבוד. פרופ' שפירא הוסיף כי התסמונת שאובחנה אצל צייטלין שייכת לתחום הנוירוזות ולא מדובר בתגובות אבל בלבד.
השופט מור קבע כי במקרה זה מתקיימים התנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון דוד דהאן פ"ד מד(3) 397) המתייחסים לפיצויים לקרובי משפחה מדרגה ראשונה שסבלו מנזק נפשי בגין פטירת בן משפחה.
התנאים המקימים עילת תביעה בגין נכות נפשית הם ארבעה:
א. קרבת משפחה מדרגה ראשונה;
ב. התרשמות ישירה מהאירוע, דוגמת שמיעה או ראייה;
ג. מידת הקרבה לזירת האירוע, מבחינת מקום וזמן;
ד. סוג הנזק הנפשי שנגרם. ראוי לצמצם את הנזקים בני הפיצוי לתגובות נפשיות מהותיות של מחלת נפש (פסיכוזיס) או של מקרים ברורים וקשים ומשמעותיים מבחינת משכן של פגיעות נפשיות רציניות (נוירוזיס) גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש.
השופט מור הגיע למסקנה כי אצל צייטלין מתקיימים התנאים המזכים אותה בעילת תביעה ופסק לה פיצויים בסכום כולל של 175,408 ש"ח.
על פסיקה זו הגישו נהג הרכב הפוגע ומבטחתו ערעור לבית המשפט המחוזי. הדיון בערעור התמקד בשאלה אם צייטלין עומדת בתנאי הרביעי שנקבע בהלכת אלסוחה. זאת לאור נכותה הנמוכה בשיעור של 10 אחוזים.
הדיון התקיים בפני הרכב השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
כדי לבחון אם המקרה המסויים מהווה "מקרה קשה" בגדר הלכת אלסוחה, הבהירו השופטים, יש להסתכל על התמונה בכללותה. אחוז הנכות בלבד אינו יכול להכריע. מצטרפים אליו נתונים נוספים, בין היתר, משך הזמן של קיום התוצאות המתוארות, בשילוב עם מהות הסימנים הנפשיים והתצפית לעתיד.
המכה שנחתה על צייטלין היתה קשה. מדובר בעולה חדשה ששאר בשרה הקרוב ביותר נהרג לנגד עיניה.
כתוצאה מכך החלה צייטלין לסבול מתופעות קשות. תיפקודה בעבודה נפגם. היא נזקקת לטיפול פסיכיאטרי ולתרופות אנטי דכאוניות. פיטוריה החוזרים ונשנים מן העבודה, הם לא רק פועל יוצא ממצבה הנפשי אלא יוצרים מעגל קסמים. הם מפריעים לשיקומה.
מצבה של צייטלין, קבעו השופטים, הוא מצב קשה העולה בקנה אחד עם הדרישה בהלכת אלסוחה.
מסמך 97
לארץ עלתה צייטלין עם אמה. השתיים היו קרובות מאד זו לזו. הן התגוררו יחד.
באחד הימים פגע רכב באמה של צייטלין. הפגיעה הייתה אנושה. מספר שעות לאחר התאונה האם נפטרה.
צייטלין ראתה את אמה נפגעת בתאונה. היא שהתה לצידה עד לפטירתה.
צייטלין הגישה תביעת פיצויים נגד נהג הרכב הפוגע ומבטחת הרכב בביטוח חובה. התביעה התבררה בפניו של השופט דן מור מבית משפט השלום בבת-ים.
השופט מור מינה כמומחה רפואי מטעמו את הפסיכיאטר, פרופ' אליצור שפירא. צייטלין שטחה בפני המומחה את תחושות הדיכאון, החולשה, המתח, חוסר הריכוז, קשיי השינה והתקפי הבכי, שפקדו אותה לאחר התאונה. רמת עבודתה התדרדרה והיא פוטרה ממספר מקומות עבודה. צייטלין פנתה לטיפול פסיכיאטרי שוטף ונזקקת לתרופות.
המומחה קבע כי תלונותיה של צייטלין הן אמינות, נובעות מתסמונת פוסט טראומתית והותירו לה נכות בשיעור של 10 אחוזים. נכות זו מגבילה באופן בינוני את תפקודה וכושרה של צייטלין לעבוד. פרופ' שפירא הוסיף כי התסמונת שאובחנה אצל צייטלין שייכת לתחום הנוירוזות ולא מדובר בתגובות אבל בלבד.
השופט מור קבע כי במקרה זה מתקיימים התנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון דוד דהאן פ"ד מד(3) 397) המתייחסים לפיצויים לקרובי משפחה מדרגה ראשונה שסבלו מנזק נפשי בגין פטירת בן משפחה.
התנאים המקימים עילת תביעה בגין נכות נפשית הם ארבעה:
א. קרבת משפחה מדרגה ראשונה;
ב. התרשמות ישירה מהאירוע, דוגמת שמיעה או ראייה;
ג. מידת הקרבה לזירת האירוע, מבחינת מקום וזמן;
ד. סוג הנזק הנפשי שנגרם. ראוי לצמצם את הנזקים בני הפיצוי לתגובות נפשיות מהותיות של מחלת נפש (פסיכוזיס) או של מקרים ברורים וקשים ומשמעותיים מבחינת משכן של פגיעות נפשיות רציניות (נוירוזיס) גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש.
השופט מור הגיע למסקנה כי אצל צייטלין מתקיימים התנאים המזכים אותה בעילת תביעה ופסק לה פיצויים בסכום כולל של 175,408 ש"ח.
על פסיקה זו הגישו נהג הרכב הפוגע ומבטחתו ערעור לבית המשפט המחוזי. הדיון בערעור התמקד בשאלה אם צייטלין עומדת בתנאי הרביעי שנקבע בהלכת אלסוחה. זאת לאור נכותה הנמוכה בשיעור של 10 אחוזים.
הדיון התקיים בפני הרכב השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
כדי לבחון אם המקרה המסויים מהווה "מקרה קשה" בגדר הלכת אלסוחה, הבהירו השופטים, יש להסתכל על התמונה בכללותה. אחוז הנכות בלבד אינו יכול להכריע. מצטרפים אליו נתונים נוספים, בין היתר, משך הזמן של קיום התוצאות המתוארות, בשילוב עם מהות הסימנים הנפשיים והתצפית לעתיד.
המכה שנחתה על צייטלין היתה קשה. מדובר בעולה חדשה ששאר בשרה הקרוב ביותר נהרג לנגד עיניה.
כתוצאה מכך החלה צייטלין לסבול מתופעות קשות. תיפקודה בעבודה נפגם. היא נזקקת לטיפול פסיכיאטרי ולתרופות אנטי דכאוניות. פיטוריה החוזרים ונשנים מן העבודה, הם לא רק פועל יוצא ממצבה הנפשי אלא יוצרים מעגל קסמים. הם מפריעים לשיקומה.
מצבה של צייטלין, קבעו השופטים, הוא מצב קשה העולה בקנה אחד עם הדרישה בהלכת אלסוחה.
מסמך 97
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531