ביטוח לאומי וביטוח פרטי 

עודד מאורר התגייס לצה"ל, אך שוחרר מהשירות בשל מחלת הסכיזופרניה. מאורר תבע מקצין התגמולים כי יכיר בכך שמחלתו נגרמה, או הוחמרה תוך ועקב שירותו הצבאי.

קצין התגמולים ולאחר מכן גם ועדת הערר על קצין התגמולים, דחו את תביעתו של מאורר, בתואנה שאין קשר סיבתי בין מחלתו לבין שירותו הצבאי.

מאורר לא התייאש ופנה אל בית המשפט המחוזי. זה ביטל את החלטות קצין התגמולים והועדה והכיר במאורר כנכה צ.ה.ל.

כעת הוחזר התיק לועדה לשם קביעת הנכות.

במהלך הדיונים בפני הועדה התברר כי מאורר הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, וכי האחרון קבע לו נכות יציבה.

בשלב זה הודיע קצין התגמולים כי מאחר ומאורר הוכר בפועל על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בגין מחלתו והוא מקבל קיצבה בגין נכות יציבה זו, יש לראותו כמי שוויתר על הזכות להיות נכה צ.ה.ל.

קצין התגמולים הסתמך על סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי נכה שזכאי עקב מאורע אחד לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי ולתשלום כנכה צ.ה.ל., חייב לבחור בין השניים, תוך ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה על ידי המוסד לביטוח לאומי, דרגת נכותו היציבה.

סעיף 36(א) לחוק הנכים, משלים וקובע כי נכה שבחר בזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, לא יוכל יותר לתבוע את זכויותיו כנכה צ.ה.ל.

מאורר טען כי התגלגל בהתדיינויות עם קצין התגמולים יותר מ- 5 שנים. במשך אותה תקופה הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת מה יהיו תוצאות ההתדיינות. בינתיים הצטבר עול כספי כבד על אביו. הפנייה אל המוסד לביטוח לאומי נעשתה בלית ברירה.

מאורר טען כי כל עוד לא נקבעה לו הנכות הצמיתה כנכה צ.ה.ל לא הייתה לו האפשרות לדעת איזו גימלה מן השתיים גבוהה יותר, ובאיזו מהן לבחור.

אביו של מאורר אף הצהיר כי הוא מתחייב להחזיר את כל הגימלאות שקיבל מאורר מהמוסד לביטוח לאומי.
ההכרעה בסוגייה הובאה בפני הרכב השופטים יהושע גרוס, ד"ר עודד מודריק ומיכל רובינשטיין מבית משפט המחוזי בתל-אביב.

יש ממש בטענות שהעלה מאורר, קבעו השופטים כי כל עוד לא הוכר הנכה כנכה צ.ה.ל. ולא נקבע שיעור נכותו, נמנעת ממנו למעשה אפשרות הבחירה, ואפשרות הבחירה ממומשת רק כאשר כל הנתונים מונחים בפניו.
יחד עם זאת, לשון החוק ברורה וחד משמעית וכך גם ההלכה הפסוקה.

החקיקה והפסיקה נותנים להוראות החוק פרשנות אשר אינה מאפשרת לנכה להמתין ולשקול שיקולי כדאיות.
בית המשפט העליון הביע כבר את חוסר שביעות רצונו מההסדר החקיקתי הדורש מהנכה לבחור בין שתי הגימלאות כאשר אין הוא יודע עדיין מה טיבן של הזכויות שיעמדו לו אחרי קביעת נכותו לפי חוק הנכים. השופט מצא אף קרא למחוקק להסדיר את הנושא הקשור לזכות הבחירה של הנכה (ע"א 3449/90 קצין התגמולים נ' גאנה כאמל מוחמד פ"ד מז(2)84).

למרות ביקורת זו, אין מנוס, קבעו שלושת השופטים פה אחד, אלא לקבוע כי מאורר הפסיד את אפשרות הכרתו כנכה צ.ה.ל. כאשר בחר במסלול המוסד לביטוח לאומי, אף על פי שעשה כן בלית ברירה ובטרם הוכרה זכותו כנכה צ.ה.ל. ושיעורה.

מסמך 85