תשלום תכוף חודשי 

עופר רגב נפגע קשה בתאונת דרכים בהיותו בן 22 שנה. רגב פונה לבית החולים בחוסר הכרה כשהו מונשם מלאכותית. בבית החולים שכב כשלושה חודשים במצב של תרדמת. עצם ירך שמאל נשברה. רגלו הימנית של רגב מתחת לברך נקטעה. כמו כן אובחנו בצקת ומוקדי דימום נקודתיים בגזע המוח.

לרגב נקבעה דרגת נכות צמיתה בשיעור של 100 אחוז.

ד"ר עצמון צור, מומחה שיקומי שמונה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו:

"מדובר בצעיר שטרם מלאו לו 23 שנות חיים אשר נפגע באורח קשה ביותר במוחו ובשתי רגליו וישאר נכה סיעודי, ככל הנראה לצמיתות, אם כי לא ניתן לשלול האפשרות לשיפור מסויים באיכות התקשורת עמו ואפילו בכושר הניידות שלו בעתיד הנראה לעין"

המומחה פירט בחוות דעתו את צרכיו של רגב בנכותו, ובין היתר, אביזרים ביתיים ואביזרי טיפול, מטפל צמוד 24 שעות ביממה לכל ימי חייו, עוזרת בית ל- 12 שעות שבועיות, פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, החלפת רגל תותבת, ייעוץ רפואי, רכב מסוג VAN ועוד.

רגב הגיש תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח המגן, היא המבטחת בביטוח חובה של הרכב, לתשלום נזקיו בגין התאונה. בד בבד עם הגשת התביעה העיקרית, עתר רגב לבית המשפט בבקשה לתשלום תכוף.

תשלום תכוף מהווה מימון ביניים לצורכי מחיה וסיעוד של הנפגע ובני משפחתו עד למתן פסק הדין בתובענה העיקרית.

התובענה העיקרית והעתירה לתשלום תכוף נתבררו בפני השופט יגאל גריל מבית המשפט המחוזי בחיפה.

תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט - 1989 מגדירות מהם צורכי מחיה וצורכי סיעוד בגינם זכאים הנפגע ובני משפחתו לתשלום תכוף.

תקנה 3 קובעת כי צורכי מחיה הם צורכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים.

תקנה 4 קובעת מהם צורכי סיעוד:

"צרכי סיעוד לענין סעיף 5(ב)(2) לחוק הם הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק -הבית;
לענין זה-
"פעולות יום-יום"-לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית;
"השגחה"-פיקוח על הנפגע למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים"

עם יציאתו של רגב מבית החולים הועמד סכום התשלום התכוף החודשי לרגב על סכום של 25,000 ש"ח.
סכום זה הביא בחשבון קיצבה חודשית של הביטוח לאומי בסך 4,200 ש"ח.

לאחר מכן כשהתברר כי המוסד לביטוח לאומי משלם לרגב קיצבה נוספת בשיעור של 1,700 ש"ח וכן כי קופת החולים מממנת סיעוד של 8 שעות ביממה בשווי כספי של 6,700 ש"ח הועמד התשלום התכוף על סכום של 17,500 ש"ח.

בשלב זה קיים השופט גריל דיון נוסף בגובה התשלום התכוף.

השופט מצא כי רגב מקבל מהמוסד לביטוח לאומי קיצבאות שונות המסתכמות ביחד לכדי סכום כולל של 7,190 ש"ח לחודש.

קופת חולים מממנת לרגב טיפול סיעודי בסכום של 7,000 ש"ח לחודש, בנוסף למימון עלויות ציוד רפואי בגין טיטולים, שקיות שתן ועוד.

מכאן, הוסיף השופט, משולם לרגב מדי חודש על ידי המוסד לביטוח לאומי וקופת חולים סכום של 14,000 ש"ח. אם נוסיף לכך את התשלום התכוף של המגן בסך 17,500 ש"ח לחודש, נקבל ביחד סכום העולה על 30,000 ש"ח לחודש "דבר שאין לו אח ורע אפילו בתיקים מעין אלה", הוסיף השופט.

אביו של רגב הגיש תצהיר במסגרתו טען כי התשלומים התכופים עד כה יועדו והוצאו לפתרון בעיית הדיור של רגב על פי המלצות המומחה הרפואי השיקומי שמונה מטעם בית המשפט. חלק נכבד מהוצאות הבניה טרם כוסה. חברת דנאל אשר מספקת לרגב את שירותי הסיעוד הסכימה להשעות את התשלומים עד שרגב יוכל לשלמם. עד כה הוריו של רגב העבירו לחברת דנאל חמישה תשלומים על סך של 15,000 ש"ח.

אביו של רגב הוסיף כי הוצאותיו החודשיות הקבועות מסתכמות כיום בסכום של 33,260 ש"ח, מתוכם 24,000 ש"ח בממוצע הם עבור שירותיה של חברת דנאל.

המומחה הרפואי השיקומי שמונה מטעם בית המשפט בדק את רגב כשנה לאחר תחילת שיקומו. המומחה השיקומי קבע כי קיימת נכונות מצד בני המשפחה להשקיע כל מאודם בטיפול השיקומי הנדרש ואכן חל שיפור במידת שיתוף הפעולה של רגב ועדיין ניתן לקוות להישגים טובים יותר.

משאלה פני הדברים, ציין השופט גריל, יש מקום לאפשר את המימון הדרוש לטיפולים אלה שאינם בגדר מותרות אלא בגדר בטיפול שיקומי נדרש.

המגן הפנתה את השופט לפסק דין בו נפסקו 8,000 ש"ח לחודש עבור עזרת צד שלישי לנכה בשיעור 100 אחוז. כן נפסקו לנכה 2,000 ש"ח לחודש עבור עבודות משק בית.

קביעת שיעור העזרה הסיעודית שנפגע זקוק לה משתנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, קבע השופט. בפסק הדין אליו הפנתה המגן דובר על נפגעת שתפקדה באופן מלא מבחינה שכלית והייתה מוגבלת פיזית בלבד.
לא דומה מקרה זה למקרהו של רגב. רגב אומנם משתף פעולה ברמה בסיסית ביותר, אך הוא אינו משוחח עם הרופא ובני משפחתו, הוא אינו משמיע קולות, הוא מתקשר באמצעות לוח אותיות, ראשו נוטה לאחור ומחייב שימוש בעגלת נכים עם משענת ראש, מרים בקושי את רגלו השמאלית, מסוגל לעמוד בעזרת אדם נוסף, תלותי לחלוטין בפעולות לבוש ורחצה, אינו שולט על סוגרים ועוד.

"אין איפוא להקיש באופן אוטומטי מתיק אחד למשנהו ביחס לסכומים שנפסקו בגין פריט זה או אחר, יש לראות את התמונה הכוללת ויש לקחת בחשבון את הנתונים הספציפיים לגבי התובע בשים לב למגבלותיו, והטיפולים להם הוא זקוק".

על יסוד האמור לעיל ולאור הסברי המומחה השיקומי כי ניתן עדיין לקוות שרגב יגיע להישגים טובים יותר, פסק השופט גריל שעל המגן לשלם לרגב סכום תכוף חודשי של 12,500 ש"ח, עד מועד בו ייבחן מחדש היקפו של התשלום התכוף הדרוש.
מסמך 62