רכב ללא אמצעי מיגון, ותוקף הביטוח 

גניבת מכונית

מנחם כהן ביטח את מכוניתו בביטוח מקיף בחברת הביטוח המגן. באחד הימים נגנבה מכוניתו. כהן פנה אל המגן בדרישה לקבל תגמולי ביטוח עבור המכונית הגנובה. המגן סירבה לפצות את כהן. במכונית לא הותקנה מערכת מיגון מסוג "ביטכונית" כנדרש על פי תנאי הפוליסה.

המחלוקת

לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי בפוליסת המגן נדרש שבמכונית תותקן מערכת מסוג ביטכונית. כהן טען כי הפוליסה נמסרה לו רק לאחר הגניבה; ליד התנאת המיגון, בה הופיעה הדרישה להתקנת ביטכונית, נכתב "בוטל"; על רקע המציאות, בה נגנבות בישראל מאות מכוניות מדי יום, תניה זו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד.

המגן טענה כי תוקף הכיסוי הביטוחי בגין נזקי גניבה הותנה בקיום ביטכונית ובהמצאת אישור התקנה מתאים על ידי כהן בעת קרות מקרה הביטוח; המילה "בוטל" אשר הופיעה בתוספת 5 לפוליסה (מסמך המהווה תוספת מאוחרת לפוליסה) לא התייחסה להתנאת המיגון אלא לביטול הפוליסה הקודמת שערך כהן אצל המגן בגין רכב אחר שהיה ברשותו; הדרישה למיגון המכונית נותרה בתוקף במועד הגניבה, הסוכן הודיע זאת לכהן;
כהן ידע והפנים את דרישת אמצעי המיגון.

המחלוקת הועברה להכרעת השופט דוד מינץ מבית משפט השלום בירושלים.

העדויות

כהן העיד בבית המשפט כי הוא קיבל לידיו את הפוליסה רק לאחר שמכוניתו נגנבה. אכן, זמן קצר לפני גניבת המכונית סוכן הביטוח מסר לו בעל-פה וכבדרך אגב בעת ששהה ביציאה ממשרדו, כי עליו להתקין ביטכונית למכונית על מנת שהכיסוי הביטוחי יהיה תקף. אולם, בנסיבות בהן הדברים נאמרו אגב אורחא, הוא לא הצליח להפנים את דבריו של הסוכן. התוספת לפוליסה המחייבת להתקין ביטכונית במכונית הונפקה באופן רטרואקטיבי לאחר אירוע הגניבה.

אלא שבחקירתו הנגדית, הודה כהן כי בליל הגניבה הוא לא הפעיל את מערכת האזעקה שברכב כיוון שהיא היתה מקולקלת. כהן לא השקיע כסף בתיקונה מאחר וממילא נדרש על ידי חברת הביטוח להתקין מערכת מיגון חדשה. כהן טען בעדותו כי הוא הפעיל "אמצעי מיגון מקורי משלו" של ניתוק חוט החשמל אשר הוביל חשמל למשאבת הסולר על מנת שלא ניתן יהיה לגנוב את המכונית בהעדרו.

הרב לא נתן אישור לשקר לבן

מחקירתו הנגדית של כהן עולה, ציין השופט, כי הוא הפנים היטב את הדרישה להתקנת ביטכונית והסיבה היחידה לאי עשותו כן היתה עלותה הגבוהה של מערכת המיגון.

לא זו בלבד שכהן לא בוש להודות בחקירתו כי הוא שיקר לחוקר חברת הביטוח בכך שאמר לו שהיתה מערכת אזעקה תקינה ברכב, הוסיף השופט, לטענתו היה זה מין "שקר לבן". כהן העיד כי הוא אף פנה אל רבו על מנת לקבל "אישור הלכתי" על שקריו לחברת הביטוח, אך רבו ענה לו כי אסור לו לעשות כן. כמו כן בהודעה השניה שגבו החוקרים מכהן הוא הודה כי שיקר בהודעה הראשונה וכי בעת שנגנב הרכב מערכת האזעקה ברכבו היתה בלתי תקינה.

המסקנה המתבקשת מכל האמור, קבע השופט, כי כהן ידע היטב עוד עובר לגניבת המכונית כי עליו להתקין ביטכונית במכוניתו בהתאם להודעת סוכן הביטוח, וזאת גם אם לא נמסרה לידיו הפוליסה בטרם אירוע הגניבה.
הסיבה למחדלו של כהן באי התקנת מערכת המיגון כנדרש היתה עלותה הגבוהה ולא אי הפנמת הדברים שנאמרו על ידי הסוכן.

תוקפה של התנאת המיגון

כהן טען כי התנאי המחייב אותו להתקין ביטכונית לא היה תקף במועד גניבת הרכב מאחר והפוליסה לא נמסרה לידיו כמצוות סעיף 2 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981.

סעיף 2 לחוק מטיל חובה על המבטח למסור למבוטח את הפוליסה. כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח, קובע סעיף 2(ב) כי "יראו כמוסכמים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל המבטח כפי שהוגשו למפקח על הביטוח לפי סעיף 16 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח".

כלומר, בתקופת הביניים בה לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יחולו על המבוטח הוראות חוזה הביטוח שהופקד על ידי המבטח בידי המפקח על הביטוח. המבטח לא יוכל להישען על הסייגים שהציב בפוליסת הביטוח נוכח החזקה כי המבוטח לא יודע את תוכנה.

השופט מינץ דחה טענה זו. מקום בו הופרכה החזקה האמורה והוכח כי המבוטח ידע על החובות המוטלות עליו על פי הפוליסה, הוא לא יוכל להישען על הוראות סעיף 2 לחוק ולטעון כי הסייגים המופיעים בפוליסה אינם בתוקף רק בשל העובדה כי המבטח לא עמד בחובתו "הפורמאלית" למסור את הפוליסה לידיו.

במקרה זה, הוסיף השופט מינץ, ידיעתו הסובייקטיבית של כהן בדבר חובתו להתקין מערכת מיגון מסוג ביטכונית במכוניתו "מרפאה" את מחדלה של המגן, שכן היא יצאה ידי חובתה בכך שיידעה את כהן בעל פה באמצעות סוכן הביטוח שלה על חובתו להתקין ביטכונית במכוניתו.

בית המשפט הוסיף כי אין לקבל את טיעונו של כהן כאילו על המגן הוטלה החובה להראות שהתנאת המיגון באמצעות ביטכונית היתה תנאי מוסכם הנהוג בסוג ביטוח זה כפי שדווח למפקח על הביטוח. ברור, ציין השופט, כי בסוגי ביטוח כאלו נכלל תנאי כלשהו הדורש מיגון רציני גם אם לא ביטכונית. כפי שהוברר במהלך עדותו של כהן, נעדר ממכוניתו כל מיגון רציני שהוא.

ניסיונו של כהן להיתלות לאחר מעשה בסעיף 2 לחוק כמקור לפטור מחובתו להתקין מערכת מיגון במכוניתו למרות שהוא מודה בפה מלא כי ידע היטב עובר לגניבה על הדרישה להתקין ביטכונית במכוניתו, אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על כהן, קבע השופט. כהן עשה מעשה כזמרי ומבקש שכר כפנחס.

השופט שלל את טענתו של כהן כי התנאת המיגון היוותה תנאי מקפח בחוזה אחיד. לא זו בלבד שקביעת תנאי המיגון נעשית בצוותא חדא עם סוכן הביטוח וקביעת התנאים נתונה בדרך כלל למשא ומתן, ציין השופט, אלא שלא הונח בדל של ראיה כי זכויותיו של כהן נפגעו וכי התנאים היו מקפחים.

ביטול תניית המיגון

טענת כהן כי תניית המיגון בוטלה, נדחתה אף היא על ידי בית המשפט.

בית המשפט לא קיבל את טענת כהן כי המילה "בוטל" המופיעה בתוספת 5 לפוליסה מעידה כי לא היתה מוטלת עליו חובה להתקין מערכת מיגון במכוניתו עובר לאירוע הגניבה. אכן על פניו נראה כי המילה "בוטל" הרשומה לצד סעיף התנאת המיגון מתייחסת לסעיף זה וכוונתו להורות על ביטול הסעיף, ציין השופט. אולם, לדידי אין לכך כל משמעות. שכן, עוד בטרם אירוע הגניבה הוציאה המגן תוספת 6 לפוליסה בה נכתבה התנאת המיגון במפורש ללא כל הסתייגות בצידה.

הגברת שרה סלמה, נציגתה של המגן, הסבירה בתצהירה כי המילה "בוטל" הרשומה בתוספת 5 לפוליסה התייחסה לביטול סעיף המיגון שהיה קיים בפוליסה שהוצאה לרכבו הקודם של כהן שהיה מבוטח גם הוא אצל המגן. הסעיף עצמו העוסק בהתניית המיגון התייחס לחובתו של כהן להתקין מערכת מיגון ברכבו נשוא התביעה.

טענת כהן כאילו תוספת 6 הונפקה לאחר גנבת המכונית אינה נתמכה בראיות ואין לקבלה, קבע השופט.

הסיבה לאי התקנת מערכת המיגון לא נבעה מטעותו של כהן בהבנת הפוליסה. שכן כהן כלל לא ראה את הפוליסה ותנאיה לפני אירוע גניבת המכונית אלא רק לאחר מכן ובפרט כאשר סוכן הביטוח הודיע לו כי תנאי בל יעבור לקבלת תגמולי ביטוח הוא התקנת ביטכונית במכוניתו.

פטור בשל מסירת עובדות כוזבות

השופט קיבל את טענתה של המגן כי לאור ניסיונו של כהן להונות אותה, היא פטורה מחבותה מכוח הוראת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח. סעיף זה קובע כי מקום בו המבוטח מסר למבטח עובדות כוזבות או העלים ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה, פטור המבטח מחבותו.

התוצאה

בית המשפט קבע כי כהן אינו זכאי לקבל תגמולים מאת המגן על מכוניתו הגנובה, שכן הוא לא עמד בחובתו להתקין ביטכונית במכוניתו (או להפעיל אמצעי מיגון אחרים) למרות שהיה מודע לקיומו של חיוב זה כתנאי לקבלת תגמולים בעת התרחשות אירוע גניבה.
מסמך 50