עדויות לא קבילות 

תשלום למבוטח והליכים נגד גורמי הנזק

עמוד חשמל בישוב אבני חפץ שבשומרון ניזוק. חברת הביטוח אררט שילמה מתוקף פוליסת ביטוח למועצה האזורית שומרון את הנזק.

אררט גילתה, כי בתחילת חודש אוגוסט עסק טרקטור בעבודות פיתוח באבני חפץ. במהלך העבודה פגע הטרקטור בעמוד החשמל.

אררט הגישה תביעת שיבוב נגד בעל הטרקטור, חסן סובחי ונגד נהג הטרקטור, פרחאת מוחסיין.
אררט צרפה לתביעה גם את חברות הביטוח מעוז והמגן אשר ביטחו את הטרקטור.

מוחסיין וסובחי הכחישו כל מעורבות בעניין. זאת ועוד, במועד קרות האירוע הנטען, מוחסיין כבר לא עבד אצל סובחי.

המגן ומעוז טענו כי במועד הרלבנטי לא היה כיסוי ביטוחי בגין האירוע.

עדויות מכלי שני

התובענה נדונה בפני השופטת דפנה גבע מבית משפט השלום בתל-אביב.

הנטל להוכחת עצם קרות האירוע רובץ לפיתחה של אררט בהיותה "המוציא מחברו", ציינה השופטת.

אררט זימנה לעדות את אהרון גולדנברג, מזכיר יישוב אבני חפץ. גולדנברג העיד כי הוא לא ראה את עצם קרות האירוע. הוא גם לא זכר ממי הוא קיבל את המידע אודות הנזק. בהמשך העיד גולדנברג כי הוא דיבר עם עבד, בנו של מוחסיין, אשר הודה כי הטרקטור הוא שפגע בעמוד התאורה.

עדותו של גולדנברג היא רובה ככולה עדות שמיעה. ממילא זו עדות סתמית ולא חד משמעית. ככזו לא ניתן לבסס עליה ממצאים כלשהם, ציינה השופטת.

המנעות מהבאת עד רלבנטי

אררט נמנעה מלהביא לעדות את עבד עצמו, שלדברי גולדנברג היה בשטח בעת קרות האירוע. עדות זו, קבעה השופטת, מהותית לתביעה. אררט לא נתנה הסבר סביר להמנעותה מלהעיד את עבד. אי הופעתו של עבד, כאשר יש בעדותו כדי להציג עובדות העשויות לסייע לבירור הדברים לאשורם, יש בה כדי להחליש את גרסת התביעה ולחזק את גרסת ההגנה.

המסקנה היא המתבקשת היא כי עבד לא זומן להעיד מכיוון שעדותו הייתה פועלת לרעת אררט, הוסיפה השופטת.
זאת ועוד, גולדנברג העיד כי בתוקף תפקידו כרכז היישוב הוא אחראי לתעד אירועים חריגים. לדבריו, ביומן היישוב היה אמור להיות תיעוד של האירוע. למרות זאת, אררט לא הציגה את היומן. הימנעות זו, גם היא, פועלת לרעת אררט.

מכל המקובץ עולה המסקנה, ציינה השופטת, שאין בעדותו של גולדנברג כדי להוכיח מתי התרחש האירוע, מי או מה גרם לנזק.

מטעם אררט העידו בנוסף שמאי ומהנדס. הם ציינו כי הם לא נכחו בעת קרות האירוע והעובדות נודעו להם מפיו של גולדנברג. עדותם, ציינה השופטת, היא בבחינת עדות שמיעה מכלי שבור שני.

המהנדס העיד כי לא בהכרח שהנזק נגרם מפגיעת טרקטור. השמאי העיד כי ראה נזקים למערכת החשמל אולם אלה לא נמצאים בתחום התמחותו ולכן העביר את בדיקת נושא החשמל לידי גורם אחר.

לא שוכנעתי שהנזק אירע מפגיעת טרקטור, ציינה השופטת.

אררט ביקשה להגיש מסמך שכונה בשם "זכרון דברים". גולדנברג העיד כי נערך זכרון דברים בינו לבין עבד, בנו של מוחסיין, לפיו סובחי התחייב לבצע תיקונים שונים.

בית המשפט הזכיר שוב את העובדה שעבד לא זומן להעיד בבית המשפט. מעיון בזכרון הדברים לא ברור לאיזה מהאירועים הוא מתייחס. מכאן שזכרון הדברים אינו מטה את כף המאזניים לטובת אררט, קבע בית המשפט.
מטעם סובחי העיד עובד של חברת "גב רן" אשר הציג תלושי שכר של מוחסיין לפיהם הוא עבד באותה חברה החל מאמצע חודש יולי ועבד שם במהלך כל חודש אוגוסט מבלי להחסיר אף יום עבודה. עדות זו, ציינה השופטת, תומכת בגירסת סובחי כי במועד הרלבנטי הוא לא העסיק את מוחסיין. כפועל יוצא יש בגירסה זו כדי לסתור את גירסת אררט שבחודש אוגוסט במהלך עבודתו של מוחסיין באבני חפץ, אירע האירוע.

התוצאה

על יסוד האמור לעיל קבעה השופטת כי נותר בליבה לפחות הספק אם אכן בחודש אוגוסט מוחסיין עבד אצל סובחי ואם עבודתו של מוחסיין על הטרקטור היא שגרמה לאירוע נזק החשמל.

אררט לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה.

לפיכך תביעתה של אררט נדחתה. בכך התייתר הדיון בשאלת הכיסוי הביטוחי וכן בשאלת הנזק ושיעורו.
מסמך 41