קיצור תולדות הקבלה 

על פי הקבלה, מהות הטבע האנושי היא הרצון ליהנות. רצון זה טבוע באדם ומניע אותו לעשות ה-כ-ו-ל כדי לספק את הדרישה, גם כאשר הדבר בא על חשבון אחרים.

למעשה, כל פעולה שהוא מבצע, מהקטנה והפשוטה ביותר ועד הגדולה והמורכבת ביותר, נועדה אך ורק כדי להגביר את ההנאה שהוא חש, או לחלופין, להמעיט את סבלו.

לכל אורך ההיסטוריה, היה זה הרצון ליהנות (האגו), שהניע את גלגלי ההתפתחות של האנושות ואף הצעיד אותה להישגים מדהימים. הרצון הגדל של האדם ליהנות הוא זה שגורם לו לרוץ ללא הרף מתענוג לתענוג, ולחפש ללא הרף דרכים חדשות לספק את עצמו.
חמשת שלבי התפתחות הרצון הביאו לפיתוחן של מערכות היררכיות ששינו את המבנה החברתי-כלכלי של החברה, ובמקרים רבים היוו את הסיבה המרכזית למלחמות ולמהפכות שנחרטו בבשרה של האנושות לאורך ההיסטוריה.
הרצון לידע ולהשכלה, שהחל להתפתח בעקבות הרצונות לעושר, כבוד ושליטה, דחף אותנו לפתח את המדע, את מערכות ההשכלה, את החינוך ואת התרבות, והותיר את רשמיו המשמעותיים ביותר מתקופת הרנסנס ועד לימינו.

במילים אחרות, את דברי הימים של האנושות ניתן לסכם במקביל לדרך שעבר הרצון ליהנות (האגו) עד לזמננו. מתוך הבנה זו, נוהגים המקובלים לחלק את ההיסטוריה האנושית לחמש נקודות ציון מרכזיות, שבכל אחת מהן חלה "קפיצה" משמעותית בהתפתחות האגו. להלן תיאור קצר שלהן.

הראשונה מבין חמשת אבני הדרך בהתפתחותו של האגו האנושי הונחה לפני כחמשת אלפים שנה, באזור בבל העתיקה, הלוא היא עיראק של ימינו.
החיים במסופוטמיה של אותם הימים התנהלו על מי מנוחות. תושבי המקום חשו קרבה טבעית זה לזה וחיו כמשפחה אחת גדולה. אך בוקר בהיר אחד התפרץ לראשונה האגו האנושי במלוא עוצמתו, ופני הדברים השתנו באופן מוחלט. לפתע החיים הפשוטים במרעה, במערה או מתחת לעץ, הפכו אפורים ובלתי מספקים בעליל. הבבלים החלו לרצות יותר, הרבה יותר.

במהירות הבזק קרמה החקלאות המודרנית עור וגידים, והונחו היסודות הראשונים לשיטות המסחר ולשימוש בכסף ובמיסוי. לצידן התפתחו שיטות משטר ושלטון, שהשתיתו לראשונה הליכי סדר וניהול קלאסיים. התמורות החברתיות הולידו גם פערי מעמדות בקרב האוכלוסייה ולאט אבל בטוח, נראו ניצניה הראשונים של תופעה שלא הייתה מוכרת עד אז - ניצול הזולת. האגו שדחף את הבבלים להתפתח, הפך אותם למרוכזים בעצמם, וגם הפריד ביניהם כסכין.
מגדל בבל המפורסם, מסמל יותר מכול את הדחף האגואיסטי הזה. הבבלים החדשים חשבו שבכוחם להגיע "עד לשמים" ולשלוט אפילו בטבע, בכוח העליון. בתוך פרק זמן קצר האגו התגבר עד כדי כך, שהם הפסיקו להבין זה את זה, והשפה המשותפת שבה דיברו עד אז, התפצלה לשלל לשונות הקיימות בעולם גם כיום.

אברהם, שהיה אז עובד אלילים ככל הבבלים, ראה את התהליך עוד בראשיתו. אולם בניגוד לרעיו, הוא סירב להשלים עם המצב החדש והחליט לחקור לעומק את הסיבות למתרחש סביבו. מתוך מחקרו את המציאות "הכיר אברהם את בוראו" (הרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק א). כתוצאה מאותה היכרות עם הכוח העליון, הוא הבין שני דברים מרכזיים:
הכוח הכללי שמפעיל את המציאות ומנהל אותה הוא כוח של אהבה טהורה ונתינה. מטרתו להביא את כל בני האדם להשתוות ולאיזון עימו, על פי עיקרון ההומאוסטזיס (הומו=דומה, סטאזיס=מצב) בטבע. על אותו משקל, חוסר האיזון עם הכוח הזה, גורר תגובות לוואי שמתבטאות בסבל שאנו חווים על גווניו השונים.

האגו המתגבר מנוגד לאותו כוח של אהבה ונתינה, ולכן הוא עתיד להוביל את הבבלים לחורבן. מתוך הכרת העולם הרוחני פיתח אברהם שיטה סדורה להתעלות מעל האגו. "האגו לא נועד להפריד ביניכם, אלא דווקא לגרום לכם להתאחד בקשר אמיתי וחזק יותר על פניו", ניסה אברהם להסביר לבבלים. "התפרצותו טומנת בחובה הזדמנות לשינוי חיובי. אם רק תשכילו להתחבר באהבת הזולת על פני האגו המתפרץ ותתאזנו עם הכוח העליון, תוכלו לטפס לדרגת קיום גבוהה יותר ולשגשג כאומה". אולם רק חלק קטן מתושבי בבל הקשיבו למשנתו של המקובל הראשון בהיסטוריה. אותם מעטים, שמימשו על עצמם את השיטה שגילה אברהם והגיעו לקיום אהבת הזולת ביניהם, הפכו ברבות הימים ל"עם ישראל".

הימים - ימי תור הזהב של מצרים. מלחמות עקובות מדם, שגשוג כלכלי ומפעלי בנייה אדירים שחלקם קיימים עד עצם היום הזה, מסמלים שלב חדש בגדילתו של האגואיזם האנושי. שטחים עצומים נקרעים בין האימפריות ששלטו בעולם באותן שנים, ועמים שלמים נלקחים לעבדות. עם ישראל, שירד לשבור מעט לחם בשטחה של מצרים, שועבד גם הוא לממלכה המצרית (שמייצגת את האגואיזם הגובר באנושות באותן השנים).
כדי להוציא את העם מהשעבוד הפנימי והחיצוני למצרים, נדרש מנהיג חזק שיוביל את העם למצב נעלה יותר. ואכן, כך קורה. משה, המקובל הגדול הבא בתולדות האנושות, מתגלה.

הוא נעמד אל מול פרעה ומנהל עמו מאבק עיקש על עתידו הרוחני של עם ישראל. אולם לא די בכך. כדי לצאת ממצרים נדרש איחוד של העם כולו. מתוך הבנת הנחיצות באחדות העם, לוקח משה את השיטה שפיתח לראשונה אברהם, ומתאים אותה לדרגת האגואיזם החדשה, שפרצה בעולם. בעזרת הכוח העליון שעומד לצידו, הוא סוחף את העם אחריו, מוציא אותו ממצרים וכותב עבורו את המדריך השלם ליציאה משליטת האגואיזם, את ספר ה"תורה".
לכל אורך ההיסטוריה היוותה אהבת הזולת את המפתח להצלחתו ולשגשוגו של עמנו. כל עוד הצלחנו להחזיק בחיבור ובאהבה בינינו, עמד עם ישראל במלוא תפארתו הרוחנית והגשמית. שיא הפריחה היה בימי ממלכת ישראל המאוחדת, שבה נבנה בית המקדש הראשון וכל שבטי ישראל חיו באהבת הזולת.
אלא שאז התפרץ האגו פעם נוספת. האחדות נקטעה כשקבוצה קטנה מתוך עם ישראל החלה לדאוג לעצמה בלבד, במקום לחבור ליתר העם. והתוצאות לא איחרו לבוא - הפילוג הרוחני הוביל לחורבן גשמי. הבית הראשון נחרב והעם נפוץ לכל עבר. רק לאחר שהכיר בכך שהפילוג הוא שנגס ביסודות האומה וגרם לחורבן, הצליח עם ישראל לחדש את אהבת הזולת. כתוצאה מכך הוא שב לארצו והקים בה את בית המקדש השני.

אולם התגברות האגו לא עצרה באותה נקודה. האגו פרץ פעם נוספת והתבטא בפירוד עמוק עוד יותר, שהתפשט כבר בקרב העם כולו.
הכלל הידוע של "ואהבת לרעך כמוך", שעל אדניו נשען עד אז עם ישראל, הפך לשנאת חינם, וההידרדרות הרוחנית הייתה כה עמוקה, עד שהובילה לחורבן בית המקדש השני.

השסע החברתי שנפער לא פסח הפעם אפילו על גדולי המקובלים: עשרים וארבעה אלף התלמידים של רבי עקיבא מצאו את מותם במגיפה נוראית שפרצה באזור, בגלל שנאת החינם.

כדי להביא לעם היהודי הגולה שיטה שתסייע לו לשוב למצב הרוחני שהיה נחלתו בזמן בית המקדש, עולה המקובל הבא על בימת ההיסטוריה - גדול תלמידיו של רבי עקיבא, רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י).

שלוש-עשרה שנה יושבים רשב"י ובנו, רבי אלעזר, במערה קטנה בפקיעין ומכינים עצמם לכתיבת הספר שעתיד לשנות את פני ההיסטוריה.
כשהם חשים שהבשילה העת, הם יוצאים מן המערה שבה הסתתרו, מקבצים סביבם עוד תשעה מגדולי המקובלים באותה התקופה - וכך עשרה מקובלים כנגד עשר ספירות, מתיישבים במערה קטנה, חשוכה וצפופה בגליל, המשקיפה על הנוף ההררי של העיר צפת.
בשעה שמלחמות עקובות מדם מתרחשות ברחבי העולם, וחיי האדם מאבדים כל ערך, עת שליטה, כבוד ורכוש הופכים לערך עליון, מחברים עשרת המקובלים ספר על נצחיות ועל אהבה חובקת עולם - "ספר הזוהר".

ספר הספרים של הקבלה, מתגלה בפעם הראשונה לעולם ונגנז מייד על ידי מחבריו. הסיבה: הדור עדיין לא ראוי להתגלותו ברבים.
הספר, אמר רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו, יתגלה רק בדור שבו האנשים יתייאשו מההתפתחות האגואיסטית ויבקשו לגלות את משמעות החיים. תפקידו יהיה לסיים את תקופת החשיכה הרוחנית, את הגלות.

מאז, פותחה השיטה להתעלות רוחנית, אך היא מחכה לתקופה מיוחדת שבה יהיו בני האדם מוכשרים לממש אותה. התקופה הזו מתחילה בצפת של המאה השש-עשרה, עם המקובל הגדול הבא - רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י הקדוש.

למן המאה השש-עשרה נכנס העולם לסחרור שלא היה כדוגמתו בעבר - מהפכה מדעית ותעשייתית, סדרה של מרידות אזרחים ומלחמות עקובות מדם שהתחוללו באירופה, הם רק חלק מהשינויים הקיצוניים שיתרחשו במאתיים השנים הבאות.

כדי למנוע את הסבל הרב ולקדם את האנושות לעבר רוחניות כבר עכשיו, יורדת לעולמנו נשמה מיוחדת ומתגשמת בגופו של האר"י הקדוש. תפקידו של האר"י, כמו תפקידי קודמיו, הוא להתאים את הקבלה לראשיתה של תקופת התפתחות חדשה, תקופה שבה האגואיזם האנושי גדל, והפעם בצורה אכזרית מבעבר.
לא לחינם נחשב האר"י למי שמסמל את תחילת היציאה מהגלות. אחרי השנים הרבות שבהן הוסתרה חכמת הקבלה על ידי המקובלים בחדרי חדרים, הגיעה העת לגלותה לעולם. בואו של האר"י לצפת היווה את יריית הפתיחה בתהליך המרתק וההיסטורי הזה.

במהלך שנה וחצי שבהן התגורר בצפת, הפך האר"י את חכמת הקבלה משיטה המתאימה ליחידי סגולה, לשיטה המיועדת לכלל האנושות.
אולם מעטים בלבד הרגישו באותם ימים את הצורך לעשות שימוש רציני בשיטתו. על האנושות היה להבשיל עוד מעט, ולעבור "שדרוג" התפתחותי נוסף.

המאה העשרים הייתה התקופה המיוחדת והגדושה ביותר בהיסטוריה. דומה שבמאה השנים האחרונות הזמן פשוט התכווץ.
מאה זו נפתחה עם בניית מסילת הרכבת, המשיכה בשיגור אנשים לחלל, והסתיימה עם רשת האינטרנט שהפכה את העולם לכפר גלובלי קטן אך לא זו בלבד.

למעלה מ-120 מיליון חללים נהרגו בשתי מלחמות עולם, ובמהפכות שהתרחשו בסין ובברית המועצות לשעבר.
עם פרוס המאה העשרים ואחת עוטפת את האנושות תחושת ריקנות שמשפיעה על כל תחומי החיים. המשבר הגלובלי שתוקף אותנו כיום מבשר על התעוררותו של צורך חדש באנושות, ומהווה סימן כי הגיע הזמן שבו כל אדם כבר יכול לגשת לכתבי הקבלה המקוריים ולשאוב מהם את ההדרכה הנחוצה לו כדי לעלות על נתיב התפתחות חדש. וכמו בכל תקופה חדשה, גם הפעם מובילה את התהליך נשמה חדשה שמתגלגלת לעולמנו, הרב יהודה אשלג המכונה "בעל הסולם".

בעל הסולם כותב את "פירוש הסולם" המקיף לספר החשוב ביותר שחיבר רבי שמעון בר- יוחאי, ספר הזוהר. את כתבי האר"י הוא מקבץ יחדיו, מפשט, מבאר והופך אותם נגישים עבור הדור החדש.

הוא מחבר ספרים ומאמרים, מוציא לאור עיתון, נפגש עם ראשי היישוב, וביניהם דוד בן גוריון. הוא מוכן להסביר את חכמת הקבלה לכל אדם ברחוב, רק שיהיה מי שיקשיב, שישמע. רעיונותיו, שנתפסו על ידי רבים מהסובבים אותו כמהפכניים, הולכים וקורמים עור וגידים. הוא נדרש למלאכה לא פשוטה כלל. עליו להסיר את המחיצות, לבער את הבורות ולהפריך את האמונות התפלות והמיתוסים שדבקו בקבלה לאורך שנים. אך מעל הכול, עליו לפתח שיטה להתפתחות רוחנית שתתאים לכל אדם בימינו.

בעל הסולם מצליח לעמוד במשימתו. אות אחר אות, מילה אחר מילה, שנה אחר שנה, מתגשם בזכות עבודתו המסורה חלום המקובלים - והקבלה נעשית נגישה לכל אדם שחפץ בה, ללא כל תנאי מוקדם.

האיש הגדול הזה הוביל מהפכה רוחנית שאת פירותיה אנו קוצרים היום. בזכותו נשלם המעגל שנפתח עוד בתקופת אברהם. ספרי הקבלה שהיו מסוגרים בעבר באלפי מנעולים, נפתחים כיום עבור כולם בעזרת מפתח אחד ויחיד - רצון האדם.