שלמה גורג'י נ. חן ברדיצב רואה חשבון 

בבית המשפט העליון בירושלים

ע"א  2132/08 - ד'

בפני:  
 כבוד הרשמת גאולה לוין
 
המערערים:
 1. שלמה גורג'י
 2. אליס גורג'י
 
 נ  ג  ד
                   
המשיבים:
 1. חן ברדיצב רו"ח
 2. כונס הנכסים הרשמי
 3. מועצה אזורית דרום השרון
                                         
בקשת הבהרה

החלטה
 
עקב תקלה טכנית, שוחררה ביום 13.7.08 החלטה הזהה להחלטתי מיום 30.4.08 בעניין המרת ערבון. החלטה זו תבוטל ותחתיה תבוא ההחלטה שלהלן שעניינה הבקשה לפטור מערבון.

1. ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר דחה את בקשתה של משיבה 3 להטיל חבות בארנונה על משיב 1 בקשר למחסן המצוי בבעלות המערערים, בשטח השיפוט של משיבה 3. המדובר במחסן בו החזיקה קבוצת סטוק קפה, המצויה בהקפאת הליכים. לאחר שהוצא צו לסילוק ידה, חלק מהסחורות שלה נותרו במחסן, בשל זכות עכבון לה טוענים המערערים. בית המשפט פסק כי המערערים, בעלי המקרקעין, היו בתקופה הרלוונטית בעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס, והם החבים בתשלום הארנונה למשיבה 3, והחבות אינה של המשיב 1.

2. בהחלטתי מיום 30.4.2008 דחיתי את בקשת המערערים להמיר את הערבון בהודעת קיזוז של סכום ההוצאות מכספי דיבידנד המגיעים למערערים מכוח הסדר הנושים של קבוצת סטוק קפה. זאת בשל העובדה כי מתנהל הליך של טען ביניים בקשר לכספים, בגינו לא ניתן לומר לעת הזו כי המדובר בחוב ודאי ובלתי שנוי במחלוקת. 

3.  כעת מבקשים המערערים פטור מהפקדת ערבון, שנקבע על סך של 30,000 ש"ח. נטען כי שני המערערים מובטלים ואין להם מקור הכנסה כלשהו. לשניהם אין חשבונות בנק מזה שנים ארוכות, ואין להם חסכונות או כספים כלשהם היכולים לשמש מקור להפקדת ערבון. רכושם מסתכם במשק מגורים במושב, ומקור ההכנסה היחיד שהיה להם היה השכרת מחסן המצוי בשטח המשק. מקור זה נגדע עקב פינוי המחסן וצו הריסה שהוצא לו. משק המגורים מעוקל ומשועבד, על פי הנטען, לצדדים שלישיים. כנגד מערער 1 תלויים ועומדים, כך נטען, תיקי הוצאה לפועל בהיקף של מאות אלפי ש"ח. משיב 1 מתנגד בקשה, בטענה כי מדובר בערעור סרק ובטענה כי גרסת המערערים אינם עולה בקנה אחד עם העובדה שהנם בעלי נכסי מקרקעין (מחסנים רחבי ידיים), שהם זכאים לקבל כ- 180,000 ש"ח מקופת הנאמנות של הסדר הנושים אלא שהם עצמם הטילו עיקולים על סכום זה, האחד כנגד השני. משיבים 2 ו-3 אינם מתנגדים לפטור מערבון.

4. על המבקש פטור מעירבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם יפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. המערערים לא עמדו בנטל הנדרש. בבקשה אמנם נטען כי למערערים אין מקורות להפקדת ערבון, אך לא ניתן להסתפק בכך כתשתית לפטור. המערערים לא מסרו נתונים מלאים אודות רכושם ואודות הכנסותיהם. הם לא הבהירו די הצורך מדוע לא ניתן להסתייע במשק שבבעלותם לצורך גיוס כספי הערבון. הם אף נמנעו מלצרף תיעוד כלשהו, כגון הסכמי שכירות וחשבונות שוטפים. לא צורף תיעוד כלשהו גם בקשר לעיקולים שהוטלו – על פי הנטען - על זכויותיהם במשק. בבקשה לא הובהר מדוע אין באפשרות המערערים להסתייע בקרובים לצורך גיוס כספי הערבון. המערערים גם לא הבהירו די הצורך כיצד עולה בידם לקבל ייצוג משפטי בהליך שבכותרת ובהליך שהתנהל בפני בית המשפט קמא. במצב דברים זה לא ניתן לפטור את המערערים מהפקדת ערבון, אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך. יחד עם זאת, נוכח מצבם הנטען של המערערים, ובשים לב לכלל נסיבות העניין, לרבות זכאותם האפשרית לכספי דיבידנד ממשיב 1 ולעמדותיהם של משיבים 2 -3, יופחת סכום הערבון לסך של 10,000 ש"ח. הערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטתי זו (ימי הפגרה בכללם), ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. 

ניתנה היום, י"ט בתמוז תשס"ח (22.7.2008).