גיא רוה נ. שר המשפטים דניאל פרידמן 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  343/08
 
בפני:  
 כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
 כבוד השופט א' רובינשטיין
 כבוד השופט ס' ג'ובראן
 
העותר:
 גיא רוה
 
 נ  ג  ד
 
המשיבים:
 1. שר המשפטים/ דניאל פרידמן
 2. שר הרווחה והשירותים החברתיים / יצחק הרצוג
 
עתירה למתן צו על תנאי
 
בשם העותר:
 בעצמו                        

פסק-דין
 
השופטת א' פרוקצ'יה:

1. העותר מבקש כי נוציא צו על תנאי המחייב את המשיבים, שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, לבוא ולנמק "מדוע לא יתקנו את החוק הקיים כך שילדים להורים גרושים לא יהיו צד לתביעה נגד הוריהם".

2. לטענת העותר, הנוהג לפיו הילדים נרשמים בכתבי תביעה כנגד אחד מהוריהם כ"תובעים", הינו נוהג משפיל ומקומם, וטומן בחובו נזק לילדים עצמם. לגישתו, עירובם של הילדים בהליכים המשפטיים המתנהלים בין ההורים הוא תהליך מזיק ואין בו צורך מהותי של ממש. כן נטען, כי  במסגרת תביעה של הורה אחד כנגד משנהו ניתן להעלות את כל ענייני טובת הילד וזכויותיו בלי שיהיה צורך לערב את הילד כצד להליך. העותר מתייחס בהקשר זה לתביעות על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וכן לתחום הסדרי הראייה של הורים לגבי הילדים. הוא טוען עוד, כי השימוש בילדים כתובעים את הוריהם מנוגד לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, אשר אושררה על-ידי מדינת ישראל. העותר מסכם את עתירתו בטענה כי הילד אינו צד מהותי בסכסוך, אלא צד שלישי הנפגע ממנו. אין תכלית מהותית בשילוב הילד במחלוקת המשפטית, לבד מפרקטיקה בלתי רצויה זו שהשתרשה עם השנים. העותר מציין כי עשה כל שיכול על מנת למצות את ההליכים בפנייה לגורמי חקיקה שונים כדי להביא לשינוי חקיקתי בענין זה, אך נענה בכך שאין בכוונתם לפעול לשינוי החוק הקיים. חלק מן הגורמים גם פירטו את נימוקיהם והסבירו מדוע יש להותיר בעינו את המצב המשפטי הקיים.

3.  דין העתירה להידחות על הסף. הצדק עם העותר בהצגת המצב הקיים לפיו בהליכי גירושין בין בני זוג ניתן לילדם של בני הזוג מעמד עצמאי בהליך. העותר מבקש לשנות מהמצב המשפטי הקיים על פי הדין וההלכה הפסוקה, בטענה כי הדבר גורם לפגיעה בילד, לפגיעה בהורים, ולנזק רב למערכת היחסים ביניהם לבין הקטין. עם זאת, כידוע, אין בית משפט זה פועל במקומן של הרשויות המופקדות על החקיקה במדינה, ואין הוא נזקק, דרך כלל, לעתירות שעניינן מתן צווים לרשויות אלה לפעול לביטול חוקים קיימים, או לפתיחה בהליכי חקיקה כאלה ואחרים, אלא במצבים קיצוניים של פגיעה בזכויות אדם. ענין זה איננו נופל בגדרו של אותו חריג מצומצם שבגדרו עשויה להתרחש התערבות שיפוטית בהליכי חקיקה של הכנסת. משכך, דין העתירה להידחות על הסף.

4. מעבר לנדרש ייאמר, בקצירת האומר, כי מעורבותו של קטין בהליכים משפטיים המתנהלים בין הוריו בנושאים הקשורים לענייני המעמד האישי נועדה להגן על זכויותיו ולא לפגוע בהן. לנוכחותו העצמאית של הילד כצד באותם הליכים ישנה תכלית ברורה למנוע מצבים שבהם הכרעות שיפוטיות בסכסוך בין ההורים, או הסדרי פשרה המושגים ביניהם לצורך הליכי גירושין או הסדרת מעמדם האישי ייעשו בלא תשומת לב מספקת לטובתם של הקטינים ולצרכיהם, כגון, למשל, בענייני מזונות, החזקת ילדים, הסדרי ראייה של הילדים, עניינים שונים הקשורים באפוטרופסות על הילד, וכיוצא באלה. רק מתן מעמד משפטי עצמאי לילד במסגרת ההליכים המתנהלים בין הוריו הקשורים בזכויותיו יאפשר מיצוי החובה המשפטית להגן בכל מצב על טובתו ועל רווחתו, וימנע הפיכתו לגורם שטובתו תלויה כל כולה בתוצאות מאבקם של ההורים זה בזו.
  אין בכל אלה כדי להמעיט במלוא הנימה בערך דבריו של העותר על הכאב הרב המתלווה לניהול משפטי מעמד אישי בין בני זוג כשהם לעצמם, ובמיוחד כאשר הילד מעורב בהם כצד מתדיין. אולם נראה, כי אין מנוס מהסדר משפטי זה, אשר נועד להגנתו של הילד ודאגה לטובתו ולרווחתו, העומדים לעולם כשיקול-על בכל מחלוקת הקשורה בפירוק התא המשפחתי.
 
העתירה נדחית.
ש ו פ ט ת
השופט א' רובינשטיין:

  מסכים אני לפסק דינה של חברתי השופטת פרוקצ'יה. אוסיף הערת שוליים קצרה: בשכבר הימים, בעת כהונתי בבית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה שאלה בין הורים גרושים, והאם צירפה את הבת הקטינה כתובעת. טענתו הראשונה של האב היתה, כיצד כתוב בכתב התביעה פלונית ופלונית (הקטינה) נגד פלוני, האם בתי היא נגדי? ניתנה על-ידי במקום, כדי להפיס דעתו של האב ולהתקדם בנושא לגופו, החלטה לפיה ייקרא התיק מכאן ואילך "בעניין שבין פלונית ופלונית לבין פלוני", ונחה דעתו. יתכן שבמקרים מתאימים עשוי להיות בהצעה זו פתרון מה לנושא הרגשי, מבלי לפגוע בצרכי ההתדיינות לגופה.

ש ו פ ט
השופט ס' ג'ובראן
אני מסכים.
ש ו פ ט

   הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה.

  ניתן היום, כ"ו בתמוז תשס"ח (29.7.08).