התיישנות תביעות רשלנות רפואית 

"התיישנות" הוא פרק הזמן שהחוק מעמיד לתובע להגיש את תביעתו.
בתביעות נזיקין תקופת ההתיישנות היא על פי רב 7 שנים מיום הארוע המזיק, אם כי לכלל זה חריגים אשר על חלק מהם נעמוד להלן.

טענה כי תביעה נזיקית שהוגשה התיישנה - היא טענה דיונית אשר על הצד שכנגד (הנתבע) להעלות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התביעה על מנת שיוכל לעשות שימוש בטענה זו. כלומר, אם הנתבע שוכח להעלות את הטענה כי התביעה שהוגשה נגדו התיישנה כי אז לא יוכל עוד להעלות טענה זו ומחסום ההתיישנות הקיים בפני התובע נעלם כלא היה.

ככלל, תקופת התיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים מיום הארוע שבגינו מוגשת התביעה. כלומר, אם למשל אדם נכנס לניתוח כלשהו בעין ימין ובשל רשלנות נותחה עינו השמאלית כי אז קיימת לו עילת תביעה ברשלנות רפואית אותה יוכל להגיש תוך 7 שנים ממועד הניתוח.

לכלל זה מספר חריגים:

קטין ? מרוץ ההתיישנות יחל להמנות מהגיע הקטין לגיל 18, כלומר החל מהגיל בו עומד הוא על דעתו. לכן, קטין יוכל להגיש תביעה על ארוע נזיקי עד הגיעו לגיל 25 שנים.

פסול דין ? אדם שמחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע לא יכול לדאוג לעניניו ולא היה לו אפטרופוס שמונה על ידי בית המשפט כי אז יחל מרוץ ההתיישנות להמנות מיום שמונה לו אפוטרופוס.

ישנן גם נסיבות המאריכות את מרוץ ההתיישנות מעבר לתקופת 7 השנים. כדי לסבר את האוזן נציג את הדוגמה הבאה:

שמעון פנה אל רופא המשפחה שלו והתלונן בפניו על כאבי ראש מספר פעמים רב במשך 4 שנים. הרופא רשם לשמעון משככי כאבים ואבחן אותו כסובל ממיגרנה. בשל החמרה במצבו הרפואי של שמעון הוא הובהל לבית חולים ואובחן כסובל מגידול ממאיר במח.

שמעון עבר ניתוח מורכב להסרת הגידול ועבר טיפולים כימוטרפיים במשך 3 שנים. לאחר מכן פנה שמעון לעו"ד להתייעצות באם קיימת לו עילת תביעה בחלוף 7 שנים. בהתייעצות זו (שנערכה כמובן גם עם רופא מומחה) התברר כי הגידול ממנו סובל שמעון הוא גידול ממאיר הגדל לאט והוא נמצא במוחו של שמעון למעלה מ- 4 שנים לפני שאובחן. עוד התברר כי לו היה מבוצע הניתוח בשלב מוקדם יותר סיכויי ההחלמה של שמעון היו טובים הרבה יותר ונזקיו פחותים. האם יוכל שמעון להגיש תביעת רשלנות רפואית למרום שחלפו 7 שנים?

על פי הדוגמא הנ"ל שמעון גילה כי הוא סובל מגידול במח רק 4 שנים לאחר שהחל להתלונן בפני רופא המשפחה על כאבי ראש. חוק ההתיישנות קובע כי מרוץ ההתיישנות יחל להמנות מן המועד בו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התביעה. במקרה שלפנינו יכול היה לגלות שמעון את העובדות המוות את עילת התביעה, או את חלקן, כאשר אושפז בבית החולים והתברר לו כי המקור לכאבים לא היתה מיגרנה כי אם הגידול בראשו. בנסיבות אלה יחל מרוץ ההתיישנות להמנות ממועד האשפוז ועל כן התביעה לא התיישנה.

חשוב לציין כי כאשר נדרש בית המשפט לבחון את השאלה מתי נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התביעה הוא בוחן האם נקט התובע בכל האמצעים לברר עובדות אלה קודם לכן או ש"ישן על זכויותיו". בעניינו של שמעון - לו היה פונה להתייעצות עם עו"ד בחלוף 10 שנים ממועד אבחון הגידול ספק רב אם היה מקבל בית המשפט את הטענה כי העובדות נודעו לו באיחור. סביר שבית המשפט היה קובע כי על שמעון היה לפנות ולהתייעץ עם עו"ד או רופא מומחה באם קיימת לו עילת תביעה זמן סביר לאחר אבחון הגידול ותם הטיפולים הרפואיים, שכן קיימת דרישה ל"זהירות סבירה" מצד התובע בבירור העובדות המהוות את עילת התביעה.

דוגמה אחרת: בחורה צעירה עברה הפסקת הריון לא רצוי בגיל 17. סוג הדם שלה חייב את הרופא המנתח להזריק לה זריקת אנטי D תוך 92 שעות לאחר הגרידה על מנת למנוע סיכון להתפתחות סיבוך בהריונות עתידיים אשר עלול לגרום להפלות. המנתח שכח לתת למטופלת את הזריקה. בהתייעצות רפואית שניתנה למטופלת כעבור 3 שנים היא למדה לראשונה כי היתה חייבת לקבל זריקת אנטי D אחרי הגרידה וכי אי קבלת הזריקה עלול לסכן את סיכוייה ללדת בעתיד. השאלה אם נגרם לה נזק או לא תיפתר רק לאחר שתהרה שוב. המטופלת נישאה בגיל 27, בגיל 30 הרתה וכעבור זמן קצר הפילה. התברר כי גופה פיתח נוגדנים לדם העובר (בגלל אי קבלת הזריקה לאחר ההפלה 10 שנים קודם לכן). האם תביעתה נגד הרופא שביצע את ההפלה 13 שנים קודם לכן התיישנה?

התשובה על כך היא שלילית. למרות שהמטופלת ידעה 3 שנים לאחר הגרידה כי הרופא אשר ביצע את הגרידה התרשל באי מתן הזריקה לאחר הגרידה היא לא יכלה להגיש את תביעתה אז. באותה עת המטופלת ידע כי הרופא התרשל אך לא ידעה אם נגרם לה נזק כלשהו כתוצאה מהתרשלות זו. רק לאחר שהרתה פעם נוספת (בגיל 30) וגופה פיתח את נוגדנים לעובר בשל אי קבלת הזריקה, רק אז התגבשה עילת התביעה שלה כלפי אותו רופא ולכן למרות שחלפו 13 שנים תביעתה עוד לא התיישנה. למעשה ממועד זה מתחיל להמנות מרוץ ההתיישנות.

אלו הן רק שתי דוגמאות:

בית המשפט בוחן כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. כאמור לעיל, על התובע להוכיח כי נקט באמצעים על מנת לברר האם קיימת לו עילת תביעת רשלנות רפואית וכי לא ישן על זכויותיו. כל עוד פעל כך יוכל לבסס עילת תביעה גם אם חלפו 7 שנים ממועד הארועים נשוא התביעה.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.