רשלנות רפואית ורופא מתמחה 

טיפול רפואי על ידי רופא מתמחה - מה בינו לבין רשלנות רפואית?

האם העובדה כי טיפול רפואי ניתן על ידי רופא מתמחה, אשר איננו מחזיק ברישיון מומחה בתחום הרפואי הספציפי, רלוונטית לקביעת קיומה או העדרה של רשלנות רפואית?

ד"ר עדי אזר וד"ר אילנה נירנברג בספרם רשלנות רפואית מהדורה 2, תש"ס-2000, בעמ' 369 - 372, דנו שאלה זו והגיעו לכלל מסקנה כי אין למעשה כל רלוונטיות לשאלת זהות המטפל והאם מדובר במומחה או במתמחה שהרי המבחן לקביעת סבירות הטיפול הרפואי, וכפועל יוצא מכך - האם היתה בו רשלנות רפואית או לא -  הוא מבחן אובייקטיבי: "הדין קובע כי הרמה הנדרשת היא אובייקטיבית, ולכן אין חשיבות אם מדובר ברופא שזה עתה סיים את לימודיו או שהינו בעל ותק מקצועי של 10 שנים."

בדיון שערכו שם התייחסו המחברים לטענה לפיה רמת המומחיות והכישורים הנדרשים מרופא שזה עתה הוסמך לעסוק ברפואה, פחותה מזו הנדרשת מרופא מנוסה, מהטעם שרמת המומחיות הקיימת אצל מתמחה ברפואה, קשורה במידה רבה בניסיונו המועט. טענה זו נדחתה הן בארץ והן בארה"ב ובקנדה שכן הגישה היא שעל הרופא למלא תפקידו ברמה נאותה, המתאימה לאותו תפקיד, ואין מקום להתחשב בניסיון המועט או באי ניסיונו כלל של הרופא במקרה נתון.

בעניין אבו סעדה - טיפול על ידי רופא מתמחה - אבחנה רפואית שגויה

בע"א 1892/95 אבו סעדה נ' משטרת ישראל פ"ד נא(2), 704 נדונה סוגיית טיפול על ידי רופא מתמחה. שם נמתחה ביקורת על טיפולו של הרופא לא בשל היותו מתמחה דווקא אלא בשל הליקויים החמורים שנמצאו בטיפול עצמו. באותו עניין החמיץ המתמחה אבחנה רפואית, פרש באופן שגוי את הממצאים שהיו בפניו ולא ביצע את כל הבדיקות המתחייבות. כתוצאה מכך לא אובחנה פגיעה בעמוד השדרה של התובע, הוא שוחרר לביתו ונמצא אצלו למחרת שיתוק בארבעת גפיו.

מעניין אבו סעדה עולה כי הקביעה שאותו רופא התרשל בתפקידו לא נבעה מהעובדה שדובר במתמחה, שכן לו היה טיפולו סביר ומקצועי כלל לא היתה נשמעת הביקורת. עוד עולה כי אם אותו טיפול ממש היה ניתן על ידי רופא מומחה בכיר גם אז היה נקבע כי התרשל. כאמור, המבחן הוא קודם כל אובייקטיבי: סבירות הטיפול, בלא כל קשר לשאלת זהות המטפל.

לשאלת זהות המטפל משמעות קריטית כאשר מדובר בטיפול רפואי הדורש מיומנות מיוחדת או כאשר מדובר בטיפול רפואי באדם שמצבו הרפואי מחייב זהירות מוגברת. למשל, כאשר יש לבצע לאדם, שהוא עיוור בעין שמאל, ניתוח בעין ימין, יש לצפות כי את הניתוח יבצע רופא מומחה בכיר על מנת להבטיח כי יבוצע במיומנות המירבית תוך הקטנת הסיכון לפגיעה בעין הרואה היחידה אצל אותו חולה. ככל שלא יבוצע אותו ניתוח על ידי רופא בכיר ובשל סיבוך כלשהו ייגרם נזק לעין הרואה היחידה של אותו חולה יש להניח כי בית המשפט ייקבע כי עצם ההחלטה להפקיד את הניתוח בידיים של רופא מתמחה שאיננו רופא מומחה, בכיר ומנוסה היא רשלנות רפואית.

שאלת רמת מיומנותו של הרופא המטפל מתעוררת גם כאשר בטיפול רפואי מסויים התרחש סיבוך רפואי, המוכר על פי הספרות הרפואית ככזה אשר עלול להיגרם גם בידיים המיומנויות ביותר. במקרה כזה, כדי להוכיח שהסיבוך מקורו ברשלנות, כגון באי נקיטת אמצעי זהירות מספיקים או בטכניקות רפואיות שיימנעו את הסיבוך או יקטינו את סיכויי התרחשותו - יש להידרש לרמת המיומנות של הרופא: ככל שרמת מיומנותו גבוהה יותר כי אז יהיה קשה להוכיח טענות אלה ולהיפך.

לשאלת הניסיון של הרופא המטפל

לשאלות בדבר ניסיונו של הרופא המטפל ורמת מיומנותו יש משקל משמעותי גם כאשר נדרש בית המשפט להכריע האם פעל הרופא בסבירות בעניינים שבשיקול דעתו של הרופא: האם ביצע בדיקה קלינית מספיק מקיפה והאם התרשם נכון מממצאיה; האם החלטתו על דרך הטיפול הנאותה היתה סבירה; האם פרש נכונה ממצאים שעמדו בפניו וכיוצ"ב.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.